גשר מפעלים חינוכיים



המלך עוזיהו
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


עוזיה, עוזיהו, עזריה, עזריהו – הוא מלך יהודה, בן אמציהו ואשתו יכליהו (מלכים ב' ט"ו 2; דברי הימים ב', כ"ו 3).

שם אשתו הוא הגבירה ירושה בת צדוק (מלכים ב', ט"ו 33).

עוזיהו נזכר בשני שמותיו: "עוזיהו" ובקיצור "עוזיה" (דברי הימים ב' כ"ו 1, 3, 8, 9, 11, 14; ישעיה א' 1; ו' 1 ; הושע א' 1; עמוס א' 1), וכך גם בתעודות שמחוץ למקרא: "עזיו";

ובשם המלכותי שניתן לו בגיל 16: "עזריהו" ובקיצור "עזריה". (מלכים ב' י"ד 21; ט"ו 1 ,6 ,23 ,27), וכך גם בכתובת תגלת פלאסר ה- 3.

השערות לגבי החלפת השמות: "שמו הראשון" היה "עוזיהו". משהומת אביו אמציה ועוזיהו היה לשליט יחיד, שונה שמו לעזריהו (771 לפני הספירה). ואכן, שם זה נזכר גם בתעודות אשוריות שהן מן השנים המאוחרות לשלטונו;

דעה אחרת: החלפת השם באה כסגולה להחלמתו, בשעה שחלה בצרעת;

יש הסבורים שלהחלפת השמות אין סיבה היסטורית אלא לשונית: השורשים עזז ועזר הפכו במשך הזמן לשורשים נרדפים.

עוזיהו מלך 52 שנה (מלכים ב', ט"ו 2; דברי הימים ב' כ"ו 3), מהן 15 שנה היה עוצר עם אמציהו אביו, כן מלך בכל השנים בהן מלך בנו יותם כעוצר שלו (מלכים ב', ט"ו 5; דברי הימים ב', כ"ו 21) ובשנות מלכותו הראשונות של אחז נכדו. מלכותו החלה בשנת 785 לפני הספירה, השנה ה- 19 לאמציה, ונמשכה עד שנת 735/4 לפני הספירה – שהיא השנה השניה למלכות אחז נכדו.

עוזיהו לקה במחלה כרונית, בצרעת, בשנת 750 לפני הספירה וישב בבית-החופשית (מלכים ב' ט"ו 5, דברי הימים ב', כ"ו 10), ולכן שלטו בימיו יותם בנו ואחז נכדו כעוצרים.

יוסף בן מתתיהו (קדמוניות ט סעיפים 222-227) מרחיב בעניין מחלתו וקושר את המועד בו ניסה עוזיהו להקטיר בעת שחל הרעש הגדול הנזכר בעמוס (א' 3) ובזכריה (י"ד 5). בימי בית שני תלו הכהנים את מחלת הצרעת ורעש האדמה בחטא הפולחני של עוזיהו, שניסה להקטיר על המזבח כאחד הכוהנים.

הנביא ישעיהו פותח את נבואת הקדשה שלו "בשנת מות המלך עוזיהו" (ו' 1). זוהי שנת 735 לפני הספירה.

לאחר מותו נקבר עוזיהו ב"שדה הקבורה אשר למלכים", שדה הסמוך לקברי המלכים, בשל מחלת הצרעת (דברי הימים ב', כ"ו 21). בפעולות בניה בירושלים, בימי בית שני, נתקלו הבונים בקבר יחיד זה והעבירו את עצמות עוזיהו למקום קבורה אחר. על קברו הציבו ציון חדש, חרות על לוח אבן, ומיוחס למאה הראשונה לספירה ("לכאן הובאו עצמות עוזיה מלך יהודה ולא לפתוח").

המקורות המקראיים על עוזיהו הם מלכים ב' ט"ו – ובו פרטים מעטים ואישיים;

ודברי הימים ב', כ"ו – ובו תיאור מפורט של תקופת שלטונו, ממנו מצטיירת יהודה באחת מתקופות הזוהר שלה.

בימי עוזיהו פקד את ארץ ישראל רעש אדמה כבד, המוזכר בספר עמוס (א 1).

המקורות המקראיים על עוזיהו מלך יהודה הם מלכים ב' ט"ו – ובו פרטים מעטים ואישיים;

ודברי הימים ב', כ"ו – ובו תיאור מפורט של תקופת שלטונו, ממנו מצטיירת יהודה באחת מתקופות הזוהר שלה.

פעולותיו של עוזיהו בתחום המדיני והכלכלי, בסדר גיאוגראפי:

א. פיתוח חקלאי במדבר: פיתוח מקורות מים, גידול תבואות, נטיעת אילנות מאכל ורביית בהמות, במגמה ליישב שטחים שוממים-למחצה, ולהבטיח בכך את שליטתו המדינית במחוזות שנכבשו על-ידי אמציה אביו (דברי הימים ב', כ"ו 10).

ב. השתלטות על הערבה ועל אילת ובנית קו ביצורים, במגמה להטיל פיקוח על סחר ערב שעבר בדרכי הנגב, מאילת לחוף פלשת. קו הביצורים נועד לפקח על דרכי המסחר בין הדרום והצפון (ירושלים), ועל מקורות המים, שטחי המרעה והגידולים החקלאיים. כן חידש את תעשיית הנחושת בערבה.

ג. השתלטות על שטחים ממערב ליהודה. זוהי הפעם הראשונה מימי שלמה שמלך יהודה חודר ללב פלשת, וכובש ערים ובונה ישובים חדשים. עוזיהו כבש בפלשת את אשדוד, ובנה ויישב בה אוכלוסייה מיהודה. גם אשקלון שנבלעה בתקופה זו באשדוד באה בעול עוזיהו. החדירה לפלשת באה במגמה לפתוח מוצא אל הים מנחלת יהודה שאין לה גישה אל הים. היחסים הגרועים עם ממלכת ישראל לא איפשרו להעזר בנמליהם, ואילו הנמלים שבצפון פלשת איפשרו להעביר את מוצרי הסחר אל הפיניקים (דברי הימים ב', כ"ו 6).

ד. במזרח - השתלטות על חבלים שהשתרעו בין הירדן לגלעד. עוזיהו כבש את בני עמון, הערבים והמעונים. (מלחמה זו נערכה בזמן יותם בנו: דברי הימים ב', כ"ז 5-8; כ"ו 7-8).

לסיכום: עוזיהו הרחיב שליטתו על הערבה, אילת, צפון פלשת, אדום, ודרום הגלעד, והיה לאחד המלכים הגדולים ביותר במרחב שבין אשור למצרים.

ההתפשטות המדינית חייבה מאמץ צבאי גדול, ועוזיהו נקט בשורה של צעדים לארגון הצבא מחדש: הוא מינה שרים על הצבא, אימץ טכניקות מלחמתיות ואמצעים מלחמתיים שרווחו באשור: כובעים, שריונות, אבני קלעים (דברי הימים ב', כ"ו 14), וחיזק את ביצורי ירושלים.

פעולותיו של עוזיהו בתחום מדיניות החוץ:

א. קשריו עם ממלכת ישראל:

מלכי ישראל בתקופת עוזיהו היו ירבעם בן יואש, מנחם, פקחיה, פקח בן רמליהו.

ממלכת ישראל ברוב ימיו של עוזיהו היתה שרויה בפריחה כלכלית ומדינית עצומה של ימי ירבעם בן יואש. בתקופת חוסן זו נמנע עוזיהו מהתנגשויות עם ממלכת ישראל. בסוף ימי ירבעם בן יואש נחלשה ממלכת ישראל, והתחילה התפשטותה של ממלכת יהודה על חשבון ישראל. נפילת בית יהוא, והמאבק על המלוכה בממלכת ישראל, הכשיר את הדרך להתמוטטותה המהירה. עוזיהו ניצל חולשה זו ו"השיג את גבולה", כלומר, כבש ממנה חלקים. מנחם מלך ישראל פנה לעזרת אשור כדי לפרוק את עולה של יהודה, והשתעבד לאשור (מלכים ב', ט"ו19).

ב. קשריו עם הממלכות השכנות – אשור:

שינוי במעמדה הבינלאומי של ממלכת עוזיהו חל לאחר מות ירבעם בן יואש, בשנת 748 לפני הספירה. עוזיהו הפך לחזק שבין מלכי דרום סוריה וא"י, דבר שהתבטא בהופעתו בראש הכוחות הנלחמים באשור במערכה שהתנהלה בארץ חמת, שבצפון סוריה. פרשה זו אינה נזכרת בתנ"ך. אנו שומעים עליה ממקורות אשוריים: האנאלים של תגלת פלאסר ה- 3. בחלק מקוטע מתוך האנאלים (הנמצא כיום במוזיאון הבריטי בלונדון), מספר תגלת פלאסר ה- 3 על המלך "אזריא מלך יאודי" שנלחם בצפון חמת בראש קואליציה אנטי-אשורית. מכאן עולה שבשנת 738 לפני הספירה, התחולל מרד כנגד אשור, שבראשו עמד עוזיהו מלך יהודה – הדמות הבולטת בין מלכי סוריה וא"י. בתקופה זו ממלכת ישראל ירדה מגדולתה וממלכת יהודה הטילה מרותה עליה, ועל ארם דמשק וארץ חמת שהיו משועבדות לה (מלכים ב', י"ד 28). במסע מלחמה שערך תגלת פלאסר ה- 3 לארץ ישראל ב-738 לפני הספירה, הוא הנחיל מפלה קשה לצבאות הברית, והשליט את מרותו על כל סוריה. מלכות עוזיהו איבדה את מעמדה ההגמוני בין מדינות סוריה – א"י, שמיהרו להכיר במרותו של תגלת פלאסר ה- 3 והעלו לו מס. מפלה זו היתה גם הגורם לירידת קרנה של יהודה בסוף ימי עוזיהו, כשארם באה בברית עם ישראל כנגד יהודה, עמון פרקה עול מיהודה, ועוזיהו איבד את השליטה בפלשת ובאדום (דברי הימים ב', כ"ח 16-18).

שנת מות המלך עוזיהו (ישעיהו ו' 1) – שנת 735 לפני הספירה:

בשנה זו עוברים זעזועים על מערך הכוחות הפוליטיים באזור, ועל מעמדה של יהודה: ארם וישראל הן בנות ברית כנגד יהודה (ישעיה ז'), ואשור אויבתה של יהודה נקראת עתה להושיעה מכף ישראל וארם. יהודה קטנה ומדולדלת לאחר שעמון ואדום פורקות את עולה, וערי צפון פלשת, אשדוד יבנה אשקלון ועקרון, משתחררות אף הן מעול יהודה ופושטות על יהודה בשפילה (דברי הימים ב', כ"ט 18).

 


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: המלך עוזיהו
שם  האתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית