גשר מפעלים חינוכיים



החי במקרא: נחש
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


זוחל, הנקרא לפעמים פתן ותנין.

סוגי נחשים שמוזכרים במקרא הם אפעה, צפע או צפעוני, שרף, שפיפון. חלקם ארסיים. כמו כן נזכרים נחש בריח ונחש עקלתון.

הנחש חי במאורות ובחורי אדמה, מסתתר בגדרות, מתרבה מביצים, משמיע לחש בשעת זחילתו, וניזון מבעלי חיים. זחילתו בצמוד לקרקע עוררה רושם כאילו הוא אוכל עפר. תנועות לשונו יצרו את הרושם שהוא הורג את קורבנו בלשון.

הנחש נחשב לאויב האדם: הנחש נזכר במקרא בסיפור גן עדן כמפתה ומסית את האדם לעבירה שבגללה שולח האדם מגן עדן (בראשית ב'-ג'); כסמל לשודדים האורבים להולכי-דרך (בראשית מ"ט 17); ארסו מסמל פורענות קשה (דברים ל"ב 33); נשיכתו נחשבת לעונש מה' (ירמיהו ח' 17; עמוס ה' 19; ט' 3).

בנבואת אחרית הימים, בימות המשיח, יתהפך המצב, וישכון השלום בין האויבים: "ושיעשע יונק על חור פתן, ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה" (ישעיהו י"א 8), כלומר, תינוק שאך נגמל יוכל לשבת ולהשתעשע ליד מאורת הנחש הארסי ולשלוח אליו ידו, ולא להנזק. תיאור אחרית הימים מחזיר את ההרמוניה שבין האדם והנחש לתקופת גן עדן, לשלב שלפני הפיתוי.

 


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: החי במקרא: נחש
שם  האתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית