גשר מפעלים חינוכיים



ראליה מקראית: מדבר
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


המדבר הוא איזור צחיח, יבש, ובו צמחים ובעלי-חיים מעטים. בתנ"ך נקרא המדבר בשמות ישימון, שממה, ציה. שורש השם מדבר הוא ד.ב.ר. – דובר, הוא מקום הדברת/רעיית הצאן. שכן מדבר אינו מתאים למושב אדם ולחקלאות, אך הוא מקום רעיית הצאן.

איזור הגבול שבין המדבר לבין הארץ הנושבת משתנה על פי נדידות שבטי הנוודים שבמדבר אל האיזור החקלאי והארץ המיושבת. פלישות אלה, המלוות בהרס החקלאות, גרמו למלחמות רבות.

המדבר מתואר במקרא כמקום רע שאינו מתאים למגורי אדם, ארץ צלמוות, חושך וסכנות, ללא עצי פרי וזרע, ועם חיות רעות ומזיקים, סכנות, מחסור ועוני.

דווקא מקום קשה זה, המתואר כארץ לא-אדם, כביכול "שטח הפקר" דתי וטריטוריאלי, מתוך בידוד תרבותי, נבחר כמקום "בריאתו של העם" – מקום בו התעצב העם מערב רב של יחידים ושבטים והפך לעם, ובמעמד הר סיני ומתן תורה קיבל את מערכת החוקים המקיפה והמחייבת, וכרת ברית עם אלוהים. אחרי יציאת מצרים נודדים בני ישראל במדבר ארבעים שנה. הקשיים והתלאות שעבר העם במרוצת שנים אלו הביאו לחישולו ולגיבושו.

כיום חיים במדבר הבדואים, הנוודים, שחיים על גידול גמלים, רעיית צאן ועל חקלאות מוגבלת, ובחלקם ממשיכים לנדוד בחיפושיהם אחר עשב לצאנם.

נביאי ישראל הירבו לדבר על המדבר, משום שהם ראו את שלב נדודי העם במדבר כגילוי הקירבה היתרה שבין אלוהים וישראל: ראשית הברית, ראשית היחסים – "זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיהו ב' 2). מערכת היחסים קיבלה ביטוי פיוטי מטאפורי – כיחסי חתן וכלה, רועה ועדרו וכיו"ב. גם התרבות העירונית המתפתחת גרמה לתפיסת המדבר באופן אידיאלי, כמקום טהור משחיתות. מצד שני, הנביאים ראו את הגלות כמדבר, וקיוו שבו ייטהר העם ויחזור בתשובה.

הנביאים שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, ישעיהו השני ויחזקאל, תיארו את שיבת-ציון כיציאת מצרים חדשה, וגלגול חדש של הנדודים במדבר אל הארץ המובטחת, תוך גילוי כבוד ה' לעיני כולם.

 


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: ראליה מקראית: מדבר
שם  האתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית