הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > חינוךעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > רווחה, חינוך ובריאות
הארץ



תקציר
להתפלגות ההשכלה השפעה חשובה על התחלקות ההכנסה והתעסוקה ועל הפריון הכולל.
על החינוך העיוני בישראל שאמור לברור את בעלי ההישגים הלימודיים הטובים ביותר ולהכשירם לקראת לימודים גבוהים. ועל החינוך המקצועי שאמור להכשיר את שאר התלמידים לקראת עבודה במשלחי יד מקצועיים וטכניים.



דרך המלך אל השוק
מחברים: יוסי שביט; פרופ' אלחנן הלפמן


רמת ההשכלה היא גורם מרכזי ביכולת ההשתכרות של עובדים והיא משפיעה על הרצון להשתתף בכוח העבודה ועל הסיכוי למצוא תעסוקה. רמת הפריון אף היא תלויה בהשכלת העובדים. מכאן שלהתפלגות ההשכלה השפעה חשובה על התחלקות ההכנסה ועל הפריון הכולל.
ברוב המדינות מערכת החינוך בנויה משלושה שלבים: יסודי, תיכוני ועל-תיכוני. בנוסף לכך, קיימת הבחנה בין מסלולי לימוד עיוניים ומקצועיים. החינוך העיוני אמור לברור את בעלי ההישגים הלימודיים הטובים ביותר ולהכשירם לקראת לימודים גבוהים. לעומתו, החינוך המקצועי אמור להכשיר את שאר התלמידים לקראת עבודה במשלחי יד מקצועיים וטכניים.


 

שני מודלים


בעוד שההבחנה בין חינוך עיוני למקצועי קיימת ברוב המדינות, יש הבדלים בדרך יישומה. במדינות המנסות לצמצם את ההבדלים בין המסלולים כל התלמידים לומדים לימודים כלליים והמרכיב המקצועי בתוכנית הלימודים צנוע. ההבנה היא שהבוגרים ירכשו את כישוריהם המקצועיים במקומות העבודה. במערכת מסוג זה סיכוייו של בוגר למצוא תעסוקה טובה מושפעים פחות מכישוריו המקצועיים ויותר מרמת השכלתו. לנוכח אופים הכללי של הלימודים, המעסיקים עצמם נדרשים להכשיר את עובדיהם, ומכיוון שההכשרה יקרה, מעסיקים מבקשים לצמצם תחלופת עובדים כדי לחסוך בעלות ההכשרה. בסביבה כזאת צעירים מתקשים למצוא עבודה, מכיוון שהמעסיקים מעדיפים עובדים מנוסים על צעירים הזקוקים להכשרה יקרה.
מדינות אחרות מדגישות את השוני בין לימודים עיוניים להכשרה מקצועית. במודל זה יש דגש מיוחד על המרכיב המעשי בהכשרה המקצועית ונעשה מאמץ להתאים את תוכניות ההכשרה לדרישות המעסיקים. במקרים רבים ארגוני המעסיקים מעורבים בהכשרה, בתכנונה, ואף במימונה. לכן התפר בין הכשרה לתעסוקה מטושטש במידת מה והמעבר מלימודים לעבודה קל יותר. בגרמניה, למשל, הסכמי עבודה קיבוציים מבטיחים לבוגריהם של מסלולי הכשרה מקצועית דירוג ייחודי, כשם שהשירות הציבורי בישראל מבטיח לבוגרי אוניברסיטאות דירוג מסוג זה.
חיסרון בולט של המודל השני הוא שגורלם התעסוקתי של נער או נערה נחרץ בשלב מוקדם בחייהם. מרגע שתלמידה או תלמיד פנו למסלול המקצועי יש ודאות גבוהה שלא יחזיקו במשלחי היד שבראש הפירמידה. אך לשיטה זו גם יתרונות. היא מקלה על צעירים בעלי כישורים מקצועיים להשתלב בשוק העבודה. בניגוד למודל הראשון, היא אינה מעודדת אינפלציה של תארים ותעודות. היא מציעה לצעירים שאינם מעונינים להתמודד עם המסלול העיוני חלופה טובה, ובכך מספקת הזדמנויות מושכות גם לקבוצות חלשות.



 

המציאות


המודלים שתוארו אינם קיימים בפועל בצורתם הטהורה. אמנם המודל הראשון מזכיר מאוד את ארה"ב והשני את ארצות מרכז אירופה, אך בפועל כל אחת מהמערכות המוכרות משלבת רכיבים משניהם גם יחד.
בישראל עיקר ההכשרה המקצועית נעשה בבתי ספר על-יסודיים מקצועיים. עד שנות השמונים יותר ממחצית תלמידי התיכון למדו במסלולים מקצועיים. מסלולים אלו מלאו תפקיד משולש: הם נועדו לשרת תלמידים שלא התאימו לדרישות המסלולים העיוניים, לספק כוח אדם מיומן למשק, ולקדם את סיכוייהם של בני השכבות החלשות. בפועל המסלולים המקצועיים לא זכו להערכה רבה. חוקרים אף האשימו את החינוך המקצועי-תיכוני בהנצחת האי-שוויון העדתי. בלחץ הביקורת, עשה האגף לחינוך מקצועי במשרד החינוך כמה רפורמות, שעיקרן אקדמיזציה חלקית של החינוך המקצועי. ההבדלים התוכניים בין המסלולים העיוניים והמקצועיים מצטמצמים והולכים עם הזמן.

בעשור האחרון התרחבו מסגרות ההכשרה העיונית ברמה העל-תיכוניות. ראשית, נוספו מכללות המכשירות תלמידים לתואר ראשון. בשנת 1998 כ-40% מכלל השנתון החלו לימודים לקראת תואר אקדמי (שנתון הוא חמישית מהאוכלוסייה בגילים 20-24). זהו שיעור גבוה בהשוואה בינלאומית. הגידול המהיר יותר במספר הלומדים התחולל במכללות דווקא. שנית, בעוד שהתפלגות תחומי הלימוד של סטודנטים באוניברסיטאות השתנתה אך במעט, המכללות הרחיבו את פעילותן למדעי הטכנולוגיה, למשפטים, ולחברה.
לצד התפתחות זו של ההשכלה העיונית, בולטת חולשת מערכת ההכשרה המקצועית. עיקר ההכשרה נעשה בידי משרד העבודה ובמימונו. המשרד מציע מגוון תכניות, שעיקרן הכשרה מקצועית ייחודית. מידת היעילות של מסגרות אלו שנויה במחלוקת. מחד גיסא, רוב משתתפיהן מוצאים תעסוקה במשך הקורס או בסיומו (אם כי מחציתם עובדים במקצוע שונה מזה שלמדו). מאידך גיסא, בקורסים של הנדסאים וטכנאים שיעור השלמת הלימודים נמוך, בעיקר משום שתלמידים רבים כ-84% - אינם מסיימים את ה"פרוייקט", שהוא גולת הכותרת של הלימודים.
נראה שהמערכת הקיימת סובלת מכמה בעיות. ראשית, היא מיועדת בעיקר למובטלים, ולכן אינה זוכה להכרה כ"דלת ראשית" לשוק העבודה. שנית, היא אינה מקיימת קשר הדוק עם מעסיקים. במיוחד בולטים היעדר מערכת השמה יעילה של בוגרים במקומות עבודה, וחוסר תיאום מספיק בין המקצועות המבוקשים על ידי המעסיקים לבין המקצועות הנלמדים. שלישית, נושאי ההוראה אינם מתעדכנים במהירות הדרושה.

ובהתפלגות ההשכלה בשנת 1998 של קבוצת גברים צעירים, בני 30 עד 39, הנמנים עם עמוד השדרה של כוח העבודה ניתן לראות שיותר ממחציתם לא זכו להשכלה על-תיכונית, חמישית מהם בקירוב למדו במוסדות על-תיכוניים לא אקדמיים, והשאר - 30% בקירוב - זכו להשכלה אקדמית. השכר החודשי הממוצע היה 4,500 ש"ח בקבוצה הראשונה, 6,000 בקבוצה השנייה ו-7,400 בקבוצה השלישית. כמו כן היה שיעור המועסקים 84% בקבוצה הראשונה, 88% בקבוצה השנייה ו-93% בקבוצה השלישית. לכך יש להוסיף את העובדה, ששיעור האבטלה נמוך יותר ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר. אם כך, אילו היה אפשר להעביר באופן יזום עובדים מהקבוצה הראשונה - (0-12 שנות לימוד) - לקבוצה השנייה האי- שוויון היה קטן והפריון היה גובר. אפשר להשיג יעד זה בעלות נמוכה, ולכך מכוונות ההצעות הבאות.



 

הצעות


קודם כל, יש לרתום את המכללות, הפרוסות כיום בכל רחבי הארץ, לספק הכשרה מקצועית ראויה בפריפריה ובמרכז. אפשר להקים בתוכן מרכזי הכשרה טכנולוגיים בשיתוף משרד העבודה, משרד החינוך וארגוני המעסיקים. המדינה לא תממן מרכזים אלה, אך תתמוך בהם. תוכניות הלימוד יגובשו בשיתוף פעולה עם נציגי המעסיקים על פי צרכי כוח האדם במשק. לשילוב המעסיקים חשיבות רבה, הן כדי להבטיח הכשרה במקצועות מבוקשים, והן כדי להבטיח הכשרה מעשית במקומות העבודה.
המרכזים יציעו מגוון של תכניות. הם יספקו כרטיסי כניסה לשוק העבודה בדלת הראשית, באמצעות תכניות הכשרה לטכנאים ולהנדסאים. בה בעת הם יציעו מכינות במקצועות מבוקשים, תוכניות השתלמות, ותוכניות להסבה מקצועית. אפשר לבנות את תוכניות ההכשרה באופן מודולרי על פי מתכונת הנהוגה, למשל, בבריטניה. תלמיד יצבור קורסים על פי סדר קבוע אך בכמות משתנה. ניתן לצבור מעט קורסים ולהסתפק בתעודת טכנאי או להמשיך ולרכוש תעודת הנדסאי או אף B.tech. קיומם של מסלולי התקדמות ברורים ומוגדרים, בדומה לאלה הקיימים בחינוך העיוני, חשוב לתדמיתם של הבוגרים. הכשרת טכנאים והנדסאים תכלול סטאז' שייעשה דרך מעסיקים שיהיו קשורים במרכזי ההכשרה.
יישום הצעות אלה יאפשר להקים מערכת הכשרה שתשפר את אפשרויות התעסוקה וההשתכרות של אוכלוסיות נזקקות. התאום בין המרכזים למעסיקים יבטיח אספקת כוח אדם מיומן על פי צרכי המשק, ולכן הם יתרמו לצמצום האבטלה. הם גם יתרמו לגידול הפריון ולצמצום האי-שוויון בחלוקת ההכנסה.




לאתר בית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב .



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: דרך המלך אל השוק
מחברים: שביט, יוסי ; הלפמן, אלחנן (פרופ')
תאריך: 13/06/2000
שם  העיתון: הארץ
הוצאה לאור: שוקן
הערות לפריט זה: 1. המאמר פורסם בעיתון בארץ וכן באתר האינטרנט של אונ' תל אביב, ביס' לכלכלה.
2. באתר האינטרנט כותרת המאמר היא: ''עדיפויות לאומיות בתחום הכלכלי-חברתי'' , בפרק ''הכשרת עובדים''.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית