הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדינת ישראל > כלכלה עמוד הבית > מדינת ישראל > אוכלוסייה וחברה > דמוגרפיה
מקסם


תקציר
מבחר מדדים סטטיסטיים על רמת החיים של אוכלוסיית ישראל: הצריכה הפרטית, תנאי הדיור והרגלי תרבות ובילוי פנאי.



רמת החיים של אוכלוסיית ישראל
מחבר: פרופ' משה סיקרון


לעתים קרובות נתקלים באמירה כי ישראל נמנית עם הארצות בהן רמת החיים גבוהה, וכי רמת החיים בישראל עלתה במידה ניכרת בעשורים האחרונים ובשנים האחרונות. ברשימה זו ננסה לבחון את השינויים שחלו ברמת החיים בישראל, ולנסות להשוותה לזו של ארצות מפותחות אחרות, תוך שימוש באינדיקטורים סטטיסטיים. כיוון שאין מדד יחיד שניתן בעזרתו לאפיין את רמת החיים על ממדיה השונים, אנו נדרשים לסדרה של מדדים, המתארים היבטים שונים של רמת חיינו. בחלקם הם מוצגים בערכים כספיים, ובחלקם בממדים פיסיים כמותיים. רמת הצריכה של האוכלוסייה על מרכיביה השונים, מצב הדיור שלה, קיום אביזרים במשק הבית, ההרגלים התרבותיים, צורת בילוי הפנאי - הם כמה מדדים מרכזיים רווחים לאפיון רמת החיים של קבוצה ולהשוואה בין אוכלוסיות. להבנה מעמיקה יותר של רמת חיים אין מסתפקים בתיאור המצב הממוצע של אוכלוסייה, אלא גם במידת הפערים הקיימים בין קבוצות אוכלוסייה, בין משקי בית, או בין פרטים בקרב אותה אוכלוסייה. המשאבים העומדים לרשות האוכלוסייה לקיום אותה רמת חיים (הכנסה, רכוש וכו') מהווים אף הם אינדיקטור לאפיון מצבה של אוכלוסייה. בהמשך נציג כמה מהם המתארים היבטים שונים של רמת החיים.


הצריכה הפרטית


אחד המדדים המרכזיים בהם משתמשים לבחינת השינויים ברמת החיים של האוכלוסייה, להשוואת רמת החיים בין ארצות שונות, הוא הצריכה הפרטית לנפש (כפי שנמדדת במסגרת ה"חשבונאות הלאומית" הנערכת על-ידי המדינות השונות בהתאם לעקרונות אחידים שהומלצו על-ידי המשרד הסטטיסטי של האו"ם). לשם השוואה בין מדינות מוצגת הצריכה הפרטית בדולרים (המחושבים לפי כוח הקנייה של המטבע בכל ארץ ולא לפי שער החליפין הרשמי של המטבע המקומי לדולר).

הצריכה בישראל בפרספקטיבה בינלאומית. ההוצאה בישראל על הצריכה הפרטית לנפש הסתכמה בלמעלה מ- 38,000 ש"ח לשנה ב- 1998. הוצאה זו גדלה בעשור האחרון ב- 2.8% לשנה. נוסף על כך צרכה בממוצע כל נפש שירותים ציבוריים עליהם לא שילמה ישירות (שירותי חינוך, בריאות וכו' שסופקו ללא תשלום על-ידי הממשלה, הרשויות המקומיות וכו'). שירותים אלה מגדילים את ההוצאה לצריכה בקרוב לרבע. כאשר מתרגמים הוצאה כוללת זו לדולרים המותאמים לכוח הקנייה של השקל בישראל, מוצאים כי ההוצאה הכוללת לצריכה פרטית (כולל הצריכה של שירותים שסופקו ללא תמורה על-ידי הממשלה) מגיעה לכ- 13 אלף דולר לנפש לשנה. הוצאה זו דומה להוצאה של המדינות המפותחות ברמה הבינונית. היא נמוכה במידה ניכרת מזו של ארצות-הברית (23 אלף דולר), נמוכה מזו של שוויץ (18 אלף דולר), קנדה ואף מארצות כגון: גרמניה, יפן, הולנד, הממלכה המאוחדת ואוסטרליה (להן צריכה פרטית של 16-15 אלף דולר). הצריכה לנפש בישראל דומה לזו של ארצות מפותחות ברמה בינונית כמו פינלנד וניו-זילנד. היא גבוהה בכ- 15% מזו של ספרד, יוון, פורטוגל ואירלנד. יותר מכפולה מזו של מרבית ארצות מזרח אירופה (ברובן מגיעה הצריכה לנפש ל- 5 עד 7 אלפי דולר). ואין אנו מתיחסים כאן לרמת הצריכה הנמוכה של הארצות המתפתחות באפריקה, באסיה ובאמריקה המרכזית והדרומית.

הרכב ההוצאה לצריכה. ההבדלים ברמת הצריכה לנפש בין הארצות השונות באים לידי ביטוי גם בהרכב ההוצאה למוצרים ולשירותים שונים. ההוצאה למזון, משקאות וטבק (כאשר היא נמדדת במטבע המקומי) מגיעה בישראל ל- 22% מסך ההוצאה לצריכה פרטית (ללא השירותים המסופקים ללא תשלום), בדומה למשקל ההוצאה למזון, משקאות וטבק של הממלכה המאוחדת, ספרד, יוון וכו'. בארצות עם רמת צריכה גבוהה אחוז ההוצאה למזון קטן הרבה יותר ומגיע לפחות מ- 15% (ארצות-הברית - 11%; קנדה, הולנד - 14%). בארצות עם רמת צריכה נמוכה יותר, אחוז ההוצאה למזון גבוה יותר (הוא מגיע בארצות מזרח אירופה ל- 25%-30%). לעומת זאת, ההוצאה לשירותים שונים גבוהה יחסית במדינות העשירות יותר ונמוכה במדינות עם רמת הכנסה נמוכה יותר. אמנם השוואה זו, המתבססת על המטבע המקומי מטעה, כיוון שאינה מביאה בחשבון את המחירים היחסיים השונים של המוצרים והשירותים בארצות השונות (למשל שירותים שונים זולים יותר בארצות עם רמת צריכה נמוכה יותר) וכן את המצב השונה של אספקת שירותים (חינוך, בריאות, תרבות וכו') ללא תמורה על-ידי הממשלה בהיקפים שונים. (דוגמה: שירותי בריאות המסופקים ללא תשלום על-ידי הממשלה באנגליה, בארצות מזרח אירופה ובישראל. ההוצאה הכספית של הצרכנים לשירותי בריאות בארצות אלה היא נמוכה מאוד, ואילו כאשר מביאים בחשבון גם את ההוצאה הממשלתית לשירותים אלה מגיעים להוצאה גבוהה פי כמה. ואילו במדינות כארצות-הברית, כאשר הצרכן משלם עבור ביטוחי בריאות ושירותי הבריאות, ההוצאה לצריכה בסעיף זה גבוהה). כאשר מביאים גורמים אלה בחשבון, קטן משקלו של סעיף "מזון, משקאות וטבק" במרבית הארצות ובמידה ניכרת יותר בארצות עם רמת הצריכה הנמוכה יותר. (בישראל - 15%; בממוצע בארצות האיחוד האירופי - 16%, בארצות מזרח אירופה - 18%-20%).

נזכיר כי כל הנתונים הנ"ל מתייחסים לרמת הצריכה הממוצעת לנפש בכל ארץ. אולם ידוע, שבין אזורים שונים בכל ארץ ובין קבוצות אוכלוסייה שונות, קיימים הבדלים לעתים ניכרים ביותר.

בישראל, ההוצאה הכספית לצריכה למשק בית בעשירון הנמוך מהווה כשליש מההוצאה של אלה בעשירון העליון, ואם נביא בחשבון כי בין משקי הבית בעשירון התחתון נמצאות משפחות גדולות יותר מאלה שבעשירון העליון - הפער יגדל, וההוצאה לנפש של משקי הבית בעשירון התחתון תגיע לרבע מזה של משקי הבית בעשירון הגבוה. הדבר מביא לכך שהמשפחות בעשירון הנמוך מוציאות 26% מסך ההוצאה לצריכה שלהן ל"מזון משקאות וטבק" לעומת 14% שמוציאות המשפחות בעשירון העליון. הפערים בין המשפחות בישראל ברמת ההכנסה (והצריכה) התרחבו בעשור האחרון, תופעה שכיחה ברבות מהארצות המפותחות. הדבר בא לידי ביטוי גם בחלקם של משקי הבית הנמצאים מתחת לקו העוני (המוגדרות כמשפחות שהכנסתן נמוכה ממחצית ההכנסה הממוצעת נטו של אותה ארץ. בישראל קרוב ל- 20% ממשקי הבית). חלקן של המשפחות מתחת לקו העוני בארצות אירופה מגיע ל- 29% בפורטוגל; 24%-23% ביוון, בממלכה המאוחדת; וברמה של 15% ומטה בגרמניה, דנמרק, הולנד ובלגיה.

על ההבדלים ברמת ההוצאה לצריכה של משקי הבית בעלות רמות הכנסה שונות בישראל ניתן לעמוד בלוח הבא.

לוח 1:
הרכב ההוצאה לתצרוכת לפי רמת ההכנסה של משקי בית* (1997)

כל משקי הבית עשירון תחתון 2 עשירונים אמצעיים עשירון עליון
סך תצרוכת למשק בית (ש"ח לחודש) 8,133 4,241 7,969 13,130
סך תצרוכת (אחוזים) 100.0 100.0 100.0 100.0
מזון 17.8 25.6 17.4 14.2
דיור 22.0 23.9 22.9 18.4
החזקת הדירה 22.0 23.9 22.9 18.4
ריהוט וציוד למשק הבית 5.7 4.8 5.7 5.5
הלבשה ונעלה 4.7 5.5 4.7 4.3
בריאות 3.8 3.3 3.8 4.0
חינוך, תרבות ובידור 13.3 10.6 13.6 14.0
תחבורה ותקשורת 19.2 11.6 18.4 25.5
שונות 4.7 5.4 4.7 4.9


*מיון משקי הבית לפי עשירונים בהתאם להכנסה נטו לנפש סטנדרטית. המקור: סקר הוצאות משקי הבית, 1997. (למ"ס, 1999).

צריכת המזון. על היקפה של צריכת המזון בישראל ומרכיביה השונים ניתן לעמוד מנתונים המתקבלים מ"מאזן המזונות", המתאר את היקף הצריכה הכמותית של מוצרי המזון השונים ומסכם את כמות האנרגיה המתקבלת מצריכת המזון, את כמות אבות המזון השונים וכו'. ממאזן זה נמצא כי צריכת המזון בישראל בשנת 1997 סיפקה 3,527 קלוריות בממוצע לנפש ליום. כמות הקלוריות שבמזון הישראלי נמצאת בגידול מתמיד (ב- 1990 - 3,089; ב- 1970 - 2,988 קלוריות). מקורות האנרגיה השתנו במרוצת השנים - חלקו של הבשר ומוצריו הלך וגדל (הוא מספק כ- 10% מסך הקלוריות). הצריכה העיקרית של בשר היא של עוף (155 גרם לנפש ליום - עוף שחוט). בנוסף 63 גרם בשר בקר, צאן וכו'. אוכלוסיית ישראל מצטיינת גם בצריכה גבוהה של ירקות ופירות (463 גרם ירקות ליום, 181 גרם פרי הדר ו- 310 פירות אחרים - כולל אבטיחים ומלונים). גם צריכת שמנים ושומנים נמצאת בגידול מתמיד.



תנאי הדיור


מרכיב מרכזי המאפיין וקובע את רמת החיים של המשפחות הוא מצב הדיור שלה. כאשר לרמת הדיור מספר ממדים - מרחב המגורים (בהתחשב גם במספר הנפשות שבמשק הבית), מצבה הפיסי של הדירה ואיכותה, הציוד בדירה, וכמו כן הסביבה בה נמצאת דירת המגורים. רק על חלק מהמרכיבים ישנם נתונים סטטיסטיים השוואתיים.

צפיפות הדיור. משק הבית הישראלי (הכוונה לקבוצת האנשים המתגוררת באותה דירה ובין חברי הקבוצה מתקיימים קשרים כלכליים), המונה בממוצע 3.5 נפשות, מתגורר בדירה בת 3.3 חדרים שמשמעותו שבממוצע מתגוררת נפש אחת לחדר (במדויק יותר: צפיפות של 1.03). נזכיר כי 97% מאוכלוסיית ישראל מתגוררים בדיור רגיל, ואילו יתר האוכלוסייה נמצא בדיור "מוסדי" (בבתי אבות, במוסדות אחרים לטיפול ממושך, בפנימיות, בתי כלא וכו').

לוח 2 :
משקי הבית לפי מספר הנפשות לחדר

1998 1977 1985
מספר נפשות לחדר סה"כ יהודים ערבים סה"כ סה"כ
כל משקי הבית 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0
פחות מ-1 44.1 48.4 17.9 25.3 34.6
1 21.4 22.2 16.6 26.3 20.1
1.99-1.01 26.2 24.5 36.4 28.5 31.8
2.00 4.1 2.9 11.4 8.2 6.2
2.99-2.02 2.8 1.5 10.6 5.7 4.3
3.00+ 1.5 0.6 7.1 6.1 3.4


המקור: סקרי כוח אדם. שנתון סטטיסטי לישראל, שנים שונות.


שיפור רצוף בתנאי הדיור של האוכלוסייה מצוי בכל התקופה, והיא באה לידי ביטוי גם בצפיפות הדיור שהלכה והצטמצמה. חלקן של המשפחות הגרות בצפיפות של נפש אחת לחדר או אף פחות מכך גדל והגיע ל- 60% ממשקי הבית, כאשר רק לפני שני עשורים הגיע ל- 50%. הדירות הן גם בעלות איכות גבוהה יותר.

קיימים הבדלים חשובים בצפיפות הדיור בין קבוצות אוכלוסייה שונות, בין יישובים ושכונות שונות. בעוד שמשקי הבית היהודיים מתגוררים בצפיפות ממוצעת של 0.94 נפשות לחדר, באוכלוסייה הערבית מגיעה הצפיפות ל- 1.49. ההבדלים קשורים גם בגודל משק הבית הערבי המגיע ל- 4.83 נפשות בהשוואה ל- 3.25 נפשות במשק הבית היהודי. הבדלים קיימים גם בין קבוצות שונות באוכלוסייה . היהודית: כך לדוגמה בצפיפות של שתי נפשות ומעלה לחדר נמצאים 5% ממשקי הבית שראשיהם הם ילידי


אסיה ואפריקה, ו- 3% ממשקי הבית של ילידי אירופה (ובמקביל בצפיפות של פחות מנפש אתת לחדר נמצאו 51% לעומת 55%). השוואת צפיפות הדיור בישראל לזו של ארצות מפותחות אחרות נתקלת בקושי של הגדרת חדר, וכיצד מתייחסים בארצות שונות למה שמכנים בישראל חצי חדר. (בארצות אירופה נהוג להגדיר גם מטבח כחדר, ואין נוהגים להגדיר חצאי חדרים כחדרים). בהתאם להגדרות המקובלות בארצות אירופה נמצא, כי האוכלוסייה של ארצות האיחוד האירופי התגוררה בצפיפות של 0.6 נפשות לחדר (עם הבדלים בין: הולנד - 0.45; יוון - 0.79). אם נוסיף למספר החדרים בישראל גם את המטבח כחדר (בהתאם להגדרה האירופית) - נגיע לצפיפות של 0.8 נפשות לחדר. נזכיר, כי לא מובאים כאן בחשבון הבדלים בשטח החדרים בין הארצות.

כיוון שבישראל גדלה האוכלוסייה בשיעורים גבוהים (בייחוד בעקבות גלי העלייה), התקיימה תנופת בנייה בהיקפים ניכרים, כך שמלאי הדירות הקיימות בארץ נבנה בחלקו הגדול בעשורים האחרונים. ב- 1995 נמצא, כי רבע מכלל הדירות בישראל נבנו מאז 1985. הדירות בנות 35 שנה ומעלה מהוות 28% מכלל הדירות.

בעלות על הדירה. קרוב לשלושה רבעים מהדירות בישראל הן בבעלות הדיירים שלהן, היתר הן דירות בשכירות. חלק נכבד מאלה (23%) הוא בשכירות בדיור ציבורי (בשכר דירה מסובסד, ללא זכאות לדמי מפתח), חלק קטן מושכר כדיור מוגן (הזכאי לדמי מפתח), והיתר דירות רגילות או מרוהטות שכירות חופשית. התופעה וחלק הולך וגדל מהדירות הוא בעלות הדיירים הגרים בהן, מצויה גם באירופה ובצפון אמריקה בהיקפים שונים: ביוון, ספרד, נורבגיה, פינלנד, אירלנד - כ- 80%; באנגליה, קנדה, ארה"ב יפן - 70%-63%; בגרמניה, הולנד - יותר מ- 50%. הדירה מהווה את הנכס המרכזי רכוש המשפחות, ומחירה של דירה ממוצעת בבעלות הדיירים הגיעה ל- 650 אלף ש"ח ב- 1997. נציין, שערך הדירה של המשפחות בעלות ההכנסה הגבוהה (עשירון עליון) הגיע ליותר ממיליון ש"ח, ואילו ערך הדירה של העשירון התחתון הגיע ל- 430 אלף ש"ח, חלק מהמימון לדירה התקבל מהורים ומבני משפחה, וחלק מומן ממשכנתאות ומהלוואות שעל המשפחות לשלם במשך תקופה ארוכה. משפחה ממוצעת בישראל (בין ששילמה או לא שילמה משכנתא) הוציאה מדי חדש 578 ש"ח לתשלום למשכנתא ועוד 136 ש"ח לפירעון הלוואות אחרות לדיור. מחירי הדירות בישראל האמירו במידה ניכרת בשנים האחרונות. בעשור שבין 1987 ל- 1997 עלה מדד המחירים לצרכן פי 3.6, ואילו מחירי הדירות האמירו פי 6.76. במלים אחרות, מחירי הדירות עלו בתקופה זו ב- 86% יותר משעלה מדד המחירים לצרכן.

ההוצאות לדיור. ההוצאות לדיור מהוות את המרכיב הגדול ביותר בהוצאות לצריכה של המשפחות. ההוצאות לדיור (הכוללות: שכר דירה זקוף לדירות בבעלות דייריהן; שכר דירה בדירות שכורות, הוצאות לביטוח הדירה ועוד) הגיעו לכ- 2,000 ש"ח לחודש ב- 1997, והן מהוות כ- 22% מההוצאות לצריכה; בנוסף, ההוצאות לאחזקת הדירה (חשמל, מים, גז, ארנונה עירונית, אחזקה ושיפור הדירה ועזרה בבית) מגיעות לכ- 9% מההוצאות לצריכה.

מוצרים בני קיימא. הדירות בישראל מצוידות במוצרים בני קיימא בהיקפים ניכרים. מקרר חשמלי מצוי בכל בית בישראל כמעט (99.6%); מכונת כביסה ב- 94% ממשקי הבית; תנורים לאפייה או לפחות כיריים לבישול מצויים בכל דירה; שואב אבק ב- 61%; טלוויזיה צבעונית ב- 93% (ויש להנית שחלק גדול מאלה שאין בדירתם טלוויזיה הם חרדים; בחלק מהדירות יש יותר מטלוויזיה אחת); שני שלישים מהאוכלוסייה מחוברים לכבלים; גם טלפון הפך למוצר המצוי בכל דירה (95%), ובחלק הולך וגדל של הדירות קיים גם קו טלפון שני (8% ב- 1998); משפחות מחזיקות טלפון סלולרי (כ- 45% ממשקי הבית ב- 1997, ומאז גדל האחוז במידה ניכרת). נוסיף עוד, כי מכשיר וידאו היה ב- 60% ממשקי הבית; מדיח כלים, מייבש כביסה ברבע ממשקי הבית; המחשב הביתי הגיע כבר ל- 37% ממשקי הבית ונמצא בגידול מתמיד, ובעקבותיו מתחברים יותר ויותר משקי בית לאינטרנט (כבר ב- 1997 כ- 5% וב-1999 בסביבות 10%). להשוואה עם ארצות אירופה ניתן לעמוד מהלוח שלהלן.


לוח 3:
הבעלות על מוצרים בני קיימא נבחרים בארצות נבחרות באירופה

הארץ מכונית טלפון טלוויזיה צבעונית וידאו מיקרוגל מדיח כלים
הממלכה המאוחדת 78 93 97 83 72 23
גרמניה 83 92 98 60 50 42
צרפת 85 97 94 62 45 40
איטליה 86 94 97 55 12 26
הולנד 64 99 98 71 49 19
שוודיה 79 - 98 68 - 46
ספרד 76 86 99 65 30 17
יוון 63 91 90 44 5 19
ישראל 54 95 93 60 56 26


הנתונים לארצות אירופה מתיחסים לאחוז בני 16-84 שלרשות משקי הבית שלהם היה המוצר; המקור: Vogel לישראל - אחוז משקי הבית שלהם המוצר. המקור: סקר הוצאות משקי הבית 1997/8.

לניידות משקי הבית תורמים כלי הרכב הפרטיים הנמצאים ברשות
54 ממשקי הבית (ל- 10% יש שני כלי רכב ויותר). רכב פרטי נסע בממוצע כ- 17 אלף קילומטר ב- 1997. גם בתחום הבעלות על מוצרים בני קיימא קיימים פערים ניכרים בין שכבות האוכלוסייה השונות. בעוד שחלק מהמוצרים (מקרר חשמלי, טלוויזיה צבעונית, טלפון ועוד) מצויים בכל בית בישראל כמעט, קיימים הבדלים ניכרים באותם מוצרים "יקרים", או שנכנסו לשימוש בעשור האחרון (ל- 88% מהמשפחות בעשירון העליון של ההכנסה - יש מכונית; ול- 36% מקבוצה זו שתי מכוניות, ואילו מכונית עמדה לרשותם של 13% בלבד מהעשירון התחתון; מדיח כלים 52% לעומת 5 ). מדיח כלים מצוי יותר במשקי בית גדולים, מיקרוגל במשפחות קטנות; מכשיר וידאו במשפחות צעירות.



הרגלי תרבות ובילוי פנאי


לחברות שונות ולקבוצות אוכלוסייה שונות העדפות שונות של בילוי הפנאי ושל השתתפות בפעילויות תרבותיות הרצויות להן. ל"צריכת" מוצרי תרבות שונים נדרשת הוצאה כספית, כך שהיקף צריכתם מושפע גם מהרמה הכלכלית של משפחות.

ההוצאה לתרבות, בידור וספורט. לפי אומדנים שנערכו על-ידי הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה, במסגרת החשבונאות לאומית, הגיעה ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט ב- 1997 ל- 21 מיליארד ש"ח (כ- 6% מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל). זוהי ההוצאה שמימנו משקי הבית (כ- 75%), הרשויות המקומיות (כ- 16%), הממשלה ומוסדות ללא כוונת רווח. קרוב לרבע מהוצאה השוטפת היה לרדיו ולטלוויזיה, כ- 18% הוצאו לספורט ולמשחקים, ואחוז דומה הוצא על מוסיקה ואומניות הבמה, קרוב ל- 7% על ספרות ודברי דפוס, ואחוז דומה על טבע ואיכות הסביבה.

הזמן המוקדש לפנאי. התושב הישראלי הקדיש בממוצע 5.5 שעות מ- 24 שעות היממה (23%) לפעילויות המוגדרות כפנאי. אלה כוללות: צפייה בטלוויזיה ובווידאו (38% מהזמן המוקדש לפנאי); פעילות חברתית (ביקורים אצל חברים ומשפחה, אירוח וכו') - לכך הוקדש כשליש מזמן הפנאי; יתר זמן הפנאי הוקדש לקריאת ספרים, עיתונים, לספורט, תחביבים, טיולים וכו'. (לפי נתונים מסקר על ניצול זמן שנערך ב- 1992/1991).

הרגלי תרבות ופעילויות תרבות. סקר שנערך ב- 1998 בישראל על הרגלי תרבות של התושבים מביא את הנתונים הבאים: הצפייה בטלוויזיה מהווה את דרך בילוי הפנאי הנפוצה ביותר. 94% מבני 20 ומעלה צפו בטלוויזיה בשנה האחרונה. (צפו ביום אתמול 80%). עד שעה ביום צפו 18% מהיהודים (ערבים 18%); 3-2 שעות ביום - 38% מהיהודים (19% מהערבים), 5-4 שעות - 13% ו- 20% בהתאמה.

90% מהאוכלוסייה בישראל קוראים עיתון. קוראים עיתון כל יום: 56% מהיהודים ו- 48% מהערבים. 18 עיתונים יומיים התפרסמו בישראל ב- 1997 (מהם 7 בעברית, 2 בערבית, 4 ברוסית); 107 שבועונים ודו-שבועונים (47 מהם בעברית, 18 ברוסית, 9 בערבית). 84% מהיהודים (74% מהערבים) קראו ספר בחודש האחרון. בהקשר זה נציין, שבשנת 1996 הוצאו לאור בישראל 4,900 ספרים (ב- 8.5 מיליון עותקים); מחציתם במהדורה ראשונה

או מחודשת. כרבע מהספרים שהוצאו הם ספרי לימוד, וכ- 40% הם ספרי ספרות ושירה.

לוח 4:
אחוז האוכלוסייה (בני 20 ומעלה) שביקרה באירוע או השתתפה בפעילות

  לפחות פעם בשנה האחרונה לפחות פעם בחודש האחרון
  יהודים ערבים יהודים ערבים
קולנוע 56 31 30 19
תיאטרון 41 24 17 7
מוזיאון 39 42 13 14
קונצרט (קלאסית) 25 17 7 5
אופרה 5 5 1 0
משחקי ספורט 21 45 11 29
ביקור במסעדה 59 60 31 34


טיולים ונסיעות לחו"ל. אינדיקטור חשוב לעלייה ברמת החיים של האוכלוסייה בישראל מהווה היקף היוצאים לטיולים ולחופשות מחוץ לבית, ובייחוד היקף היציאות לחו"ל. 44% מהיהודים (62% מהערבים) ציינו כי הם יוצאים לטיולים מחוץ למקום מגוריהם לפחות פעם בחודש. בשנים האחרונות אנו עדים לגידול ניכר במספר היציאות של ישראלים לחו"ל. בעוד שב- 1991 נרשמו פחות ממיליון יציאות של תושבים ישראלים לחו"ל, מגיע המספר ב- 1999 ל- 3.5 מיליון. (כמובן שחלקן של יציאות אלה הוא למטרות עסקיות, וכן יכולות להיות לתושב מספר יציאות באותה שנה). עם ריבוי היציאות לחו"ל נמצא כי הן לתקופות קצרות יותר מאשר בעבר. מחצית מהיציאות לחו"ל הן כיום לתקופות של פחות מ- 8 ימים, בעוד שבתחילת העשור הן היו פחות מ- 18 יום. יציאות רבות יותר הן ליעדים קרובים יותר. (למעלה מ- 10% מהיציאות היו למצרים, 7% לירדן).

בסקר שנערך ב-1998 נמצא כי 70% מהתושבים הישראליים היהודים (בני 20 ומעלה) ביקרו בחו"ל ו- 65% מהאוכלוסייה הערבית. 36% מהיהודים (ו- 25% מהאוכלוסייה הערבית) ביקרו למעלה מ- 4 פעמים בחו"ל; ו- 15% מהיהודים אף ביקרו למעלה מ- 10 פעמים (7% מהאוכלוסייה הערבית).



מקורות לנתונים


מונית הנתונים לוקטו מפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעיקר מהפרסומים הבאים:
* שנתון סטטיסטי לישראל, 1999 ושנתונים קודמים.
* סקר הוצאות משק הבית, 1997, ממצאים ראשונים, לקט ממצאים סטטיסטיים, מס' 2 - 1999.
* חשבונות לאומיים לישראל 1950-1997, פרסום מס' 1097, ירושלים, 1998.
* צפיפות דיור ומשקי בית בישראל, 1997-1998, פרסום מס. 1122, ירושלים 1999.
הנתונים על הרגלי צריכת תרבות הם מתוך מאמרה של: האז הדסה, "תרבות הפנאי בישראל, 1998", בכתב העת לתרבות, חברה וחינוך פנים מס' 10, קיץ 1999. החוברת מוקדשת ל: המדינה והתרבות.
נתונים על ארצות אחרות בעולם נלקחו מ:
· United Nations, Statistical Office, Statistical Yearbook, 42 issue, 1997, New York
· Vogel, J., Living Conditions and Inequality in the European Union 1997, Population and Social Conditions, European Commission, 1997.
· Pyatt, F. and Ward, M. (editors) Identifying the Poor, The International Statistical Institute, 1999, IOS press, Amsterdam.



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: רמת החיים של אוכלוסיית ישראל
מחבר: סיקרון, משה (פרופ')
שם  הספר: ישראל 2000
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 2000
הוצאה לאור: מקסם
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית