השם מגדל מקובל לסוגים שונים של מבנים לצורכי הגנה ותצפית. חלקם משולבים בביצורים של העיר – בחומת העיר ושעריה (ישעיהו ב 15), וחלקם לא נועדו לתפקיד מלחמתי כלל, כגון מגדל השומרים שבכרם, השומֵרָה. בישעיהו (ה 2) נזכר המגדל כמבנה העומד בכרם על מנת לאפשר שמירה מפני נזקים בעת הבשלת הפרי.
לעיתים זהו שם "פרטי" של יישוב.
סביר שבשלב מוקדם שימש המגדל גם לפולחן – מקדש לאלוהות (כמגדל שכם – שופטים ט' 46-49). כך גם "מגדל בבל" (בראשית יא 1-9) שהוא כנראה הזיגוראט – המקדש הבבלי.
המגדל כמבנה גבוה מוזכר במקרא לראשונה בסיפור מגדל בבל (בראשית י"א 1-9).
מצדים קטנים נקראו "מגדלי-נוצרים" (מלכים ב', י"ז 9).
מקור השם בכנענית ושמית מערבית ועבר לעברית.
מילים נרדפות למגדל: מבצר, מֵצַד (מצודה), בַּחַן, בירה ועוד.
