גשר מפעלים חינוכיים



החברה המקראית: גֵּר
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


משורש גור. השורש גור במקרא משמעותו: ישב מחוץ לארץ המולדת.

ההגירה מארץ לארץ נובעת לעיתים מצרות כלכליות או מדיניות, ולכן נוספת לשורש גור משמעות של בקשת מקלט ומחיה בארץ אחרת (בראשית יב 10; רות א 1 ועוד).

בהקשר משפטי מורה השורש גור על מעמדו של בן עם אחר היושב בין עם הארץ (בראשית כא 23). בדרך כלל הכוונה למי שחי בארץ-ישראל ואינו מבני ישראל, ומעמדו שונה ממעמדו של ה"אח" וה"אזרח". הגר הוא "תושב".

מעמדו החברתי והמשפטי של הגר בקרב האוכלוסיה המקומית הוא מיוחד: הגר משולל זכויות אזרח, ולכן הוא זקוק לחסות ולהגנה מיוחדת. מאחר ולגר אין זכות בעלות וקניין על קרקעות בארץ, התורה קובעת חוקי סעד ורווחה רבים שנועדו לספק לו אמצעי מחייה: המצווה לעזוב את לקט התבואה לעני ולגר (ויקרא יט 33; כג 22; דברים כד 19); הגר נזכר בתורה לצד חלשי החברה: היתום, האלמנה והעני, הזקוקים להגנה, על כן מצווה התורה לצרפם לעליה לרגל (דברים יד 29), לשתפם בשמחת החג (דברים טז 11, 14) להעניק להם מתנות עניים (דברים כב 19, 21) ומעשר עני (דברים כו 13,12); ולתת להם הגנה משפטית על-ידי השופטים (דברים כז 19; ירמיהו ז 6). התורה מצווה שאין לקפח את שכרו של הגר (דברים כד 14), אין להונות אותו (שמות כב 2), יש לתת לו מנוחה בשבת (שמות כג 12) ועוד.

היחס השיוויוני לגר מצווה: "משפט אחד יהיה לכם, כגר כאזרח יהיה" (ויקרא כד 22).

המצווה המבטאת ביותר את הדאגה לגר היא "כאזרח מכם יהיה לכם הגֵר הגָר אתכם, ואהבת לו כמוך, כי גרים הייתם בארץ מצרים" (ויקרא יט 34). ההזדהות עם הגר נובעת מכך שעם ישראל חש בעצמו את מאות שנות הגירות במצרים.

אהבה והגנה הן גם היחס לו זוכה הגר מה': ה' "עושה משפט יתום ואלמנה, ואוהב גר, לתת לו לחם ושמלה" (דברים י 18).

רוב הגרים בארץ-ישראל היו שרידים מתושבי הארץ שקדמו לבני ישראל, ואליהם הצטרפו מהגרים שבאו כיחידים או בקבוצות מהארצות השכנות. הגיורת הידועה ביותר, אשר הצטרפה לעם היהודי, היא רות המואביה.

מתקופת בית שני ואילך קיבל המושג גר משמעות דתית של המרת דת, גיור: נוכרי שהתייהד, גוי שקיבל את דת ישראל: "לעולם אינו גר – עד שיִמוֹל ויטבול" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מז, ע"ב).

 


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: החברה המקראית: גֵּר
שם  האתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית