עמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים > אנרגיהעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > אנרגיות חלופיות
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה


תקציר
"ארובת השרב" היא פרוייקט אדיר-מימדים, העומד על סף שלב הניסוי בשטח. בסופו של התהליך, עתיד הפרוייקט להשיג לפחות שלוש מטרות מקומיות חשובות: הפקת אנרגיה נקייה, התפלת מים ויצירת מקומות תעסוקה, תחילה בשלב ההקמה של הפרוייקט, ואחר כך בתעשיות השונות שיופעלו מסביב לפרוייקט.



אנרגייה נקייה, מים מותפלים ותעסוקה בעיסקת חבילה
מחבר: אברהם הירשזון


במציאות הקיימת בחברת השפע המערבית, איש אינו ממהר לאמץ מקורות אנרגיה נקייה. זה פחות משתלם, ובדרך כלל גם לא פופולרי. את המהפך יחולל רק מנהיג בעל חזון ומעוף, המסוגל להתעלות מעל שיקולי בחירות צרים. אפשרויות לא חסרות. קחו לדוגמא את פרוייקט "ארובת השרב"

המודעות הגוברת של הציבור בשנים אחרונות לתוצאות-הלוואי המזיקות של הפקת אנרגיה, כמו זיהום אוויר ואפקט החממה, הניעה ממשלות אחראיות לנקוט באמצעים טכנולוגיים ומשפטיים למיתון השפעות אלו. אחד מהם הוא השקעת מאמצים וכספים בהקטנת הזיהום, הנובע משימוש במקורות דלק פוסילי (נפט, פחם וגז). דרך אחרת היא מעבר לשימוש נרחב יותר באנרגיה נקייה, כזו המופקת ללא תהליכי שריפת דלק. לפי שעה, היקף השימוש במיתקנים להפקת אנרגיה נקייה, מצומצם למדי.

מדינות עתירות דלק פוסילי, אינן ממהרות לעבור לאנרגיה חלופית, עקב הפיתוי לנצל עד תום משאבי אנרגיה זמינים. מה גם שההכנסות מייצוא הפחם או הנפט, מהוות מרכיב חשוב ומרכזי בכלכלתן.
נקודה חשובה נוספת: הנפט ומוצריו משמשים לא רק לייצור אנרגיה, אלא גם כחומרי-גלם לתעשיות הפטרו-כימיות, התרופות או הדשנים, המגלגלות מיליארדים ומספקות תעסוקה להמוני עובדים. מציאות זו מנציחה את המשך השימוש במקורות אנרגיה עתירי זיהום, ומקשה מאוד על אותם פוליטיקאים המודעים לסכנה, לפעול להצרת צעדיהן של תעשיות משגשגות אלו.

למרבה הצער, זו ראייה צרת טווח, הנמדדת במספר המנדטים שיתווספו להם (או ייגרעו מהם) בקדנציה הבאה. פוליטיקאי נבון לא ייאבק למען תחיקה סביבתית, שעלולה להביא לפיטורים המוניים ולפגוע בציבור בוחריו. מי שלא יהסס לנקוט בצעדים לא פופולריים אלו הם מנהיגי מדינה, המסוגלים להתעלות מעל שיקולים אלקטורליים, וכמובן, חברי האירגונים הסביבתיים.




 

שינוי מהפכני בגישה


לאלה החוששים מפיטורי עובדים והעמקת האבטלה עקב המעבר לאנרגיה נקייה, כדאי להזכיר כי פיתרון חלקי, לפחות, עשוי להימצא בתוכנית לאומית כלכלית להסבה מקצועית של העובדים שייפלטו מתעשיות מתחסלות. תוכנית כזו תצטרך לצפות מראש את מספרם ואת הסבתם לתעשייה בתחום האנרגיה הנקייה, או בתחומים אחרים.

התוכנית תצטרך גם להכין מראש את הציבור לשינוי מהפכני בגישה, הגורסת שקביעות בעבודה עדיפה על כל תחלופה. שכן, החשש מפני אובדן היכולת להשתכר, עלול לגבור על הפחד מכל סכנת פגיעה בסביבה, שתוצאותיה אינן ניכרות בטווח המיידי.

בהתאם לכך, תוכנית ההסבה המקצועית צריכה להיות אטרקטיבית במיוחד. על הממשלה להתעלות על שיקולי תקציב מיידיים ולהקצות את המשאבים המתאימים, תוך היערכות לניידות תעסוקתית תחומית ולא גיאוגרפית.
דוגמא לפרוייקט אנרגיה נקייה היא "ארובת השרב", תוכנית שבראשה עומד פרופ' דן זסלבסקי מהטכניון. תחילתה בתגלית של הפיסיקאי האמריקאי פיליפ קרלסון ב-1976, לפיה ניתן להפיק אנרגיה על-ידי זרימת אוויר אנכי כלפי מטה.

יצרנית המטוסים "לוקהיד" רשמה פטנט על הרעיון במהלך משבר אנרגיה של שנות ה-70, אך התוכנית נגנזה, משום שלא יכלה להתחרות בפיתויי הרווח המיידי שבתעשיית הנפט.
לאחרונה התעורר העניין בפרוייקט, לאו דווקא בשל יוקר המחירים של הדלק הרגיל, אלא בשל ההכרה ההולכת וגוברת בהשפעותיו השליליות על סביבתנו ועל איכות חיינו.



 

חם, יבש וקרוב לים


פרופ' זסלבסקי נרתם למשימת הפיתוח של הפרוייקט זה, והוא עוסק בו בשנים האחרונות, למרבה הצער ללא גיבוי תקציבי ממשלתי. "ארובת השרב" היא פרוייקט אדיר-מימדים, העומד על סף שלב הניסוי בשטח. בסופו של התהליך, עתיד הפרוייקט להשיג לפחות שלוש מטרות מקומיות חשובות: הפקת אנרגיה נקייה, התפלת מים ויצירת מקומות תעסוקה, תחילה בשלב ההקמה של הפרוייקט, ואחר כך בתעשיות השונות שיופעלו מסביב לפרוייקט.

ברמה הבינלאומית עשוי להיווצר שיתוף פעולה עם משקיעים, ואולי אף עם מדינה שכנה, דבר שיחזק את הקשרים הקיימים ויעשה אותם כדאיים יותר לשני הצדדים. אך מעל כל ההישגים האלה, החשובים כשלעצמם, ניצבת המטרה הראשונה במעלה - מניעת זיהום האוויר בגזים מזיקים וצימצום התרומה לאפקט החממה.

כאמור, פרוייקט "ארובת השרב" משלב פיתרונות למספר בעיות. אך יישומו מותנה במיקום גיאוגרפי מתאים: חם ויבש, דל אוכלוסין וקרוב לים.
שלושה נתונים בסיסיים אלה מתקיימים בדרום הערבה. "ארובת השרב" תהיה מסוגלת לייצר כ-4 מיליארד קו"ש (קילוואט/שעה) בשנה - שזה כ- 13% מהצריכה הכוללת של מדינת ישראל כיום. ואולם, אף כי הדגש הוא על הפקת האנרגיה, מוצר הלוואי של המיתקן יהיה מים מותפלים. לאחרונה החל לפעול באילת מיתקן התפלה, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. המיתקן המתוכנן על-ידי פרופ' זסלבסקי, עשוי להפיק כמוצר-לוואי כ-200 מיליון קוב מים בשנה, כמות שוות-ערך למחצית נפח המים העוברים במוביל הארצי.


* ח"כ הירשזון מכהן כיו"ר "השדולה הירוקה" בכנסת

ביבליוגרפיה:
כותר: אנרגייה נקייה, מים מותפלים ותעסוקה בעיסקת חבילה
מחבר: הירשזון, אברהם
תאריך: לא ידוע 1998 , גליון לא ידוע
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הערות לפריט זה: * ח''כ הירשזון מכהן כיו''ר ''השדולה הירוקה'' בכנסת
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית