תיירים ונופשים יורדים לאילת כדי להיזרק על החוף, אבל באותה הזדמנות גם זורקים פסולת ומטנפים את סביבתם, כולל הים.
האירגונים הירוקים ושוחרי איכות הסביבה גייסו מאות מתנדבים למיבצע ניקיון בינלאומי
"יום הניקיון העולמי אילת עקבה סיני", שהתקיים בשלהי הקייץ באילת, נועד להעמיק את המודעות הציבורית לחשיבות ניקיון החופים, אבל לא רק במישור התיאורטי. מאות מתנדבים מצויידים בשקיות אשפה פשטו על חופי אילת ועקבה, והוכיחו לתיירים ולמקומיים כאחד שאפשר להיזרק גם בלי לזרוק (אשפה).
מאחורי היוזמה עמדו עיריית אילת, המשרד לאיכות הסביבה, החברה להגנת הטבע, משרד החוץ, העמותה לקידום ופיתוח התיירות באילת, משרד התיירות, אירגון EcoPeace (המאגד עמותות לאיכות הסביבה מישראל, ירדן ומצריים), ההתאחדות הישראלית לצלילה וחברת השכרת הרכב "אוויס".
הרעיון המקורי היה יצירת בסיס לשיתוף פעולה ולהעמקת תחושת האחריות המשותפת לגורל הים, בין שלושת העמים היושבים לחופי מיפרץ אילת. על-פי התוכנית, סטודנטים מירדן וממצריים היו אמורים ליטול חלק בניקוי החופים באילת, בעוד עמיתיהם הישראלים מסייעים בניקוי חופי עקבה ושארם א-שייך.
הסטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב הגיעו עמוסי כוונות טובות (ומתנות), בדרכם למיבצע הניקיון בשארם א-שייך. אך מסיבה לא ברורה, וללא הודעה מוקדמת, עמיתיהם מאוניברסיטת קהיר לא התייצבו באילת, מה שמנע מאנשינו לצאת לשארם.
בתמונה: ילדי בית-הספר באילת במיבצע ניקוי החופים וכך, את הנופך הבינלאומי היחיד למיבצע תרמו ד"ר קוך, קונסול ראשון בשגרירות האוסטרית בתל-אביב, וברוס לינדון, קונסול ראשון בשגרירות אוסטרליה בתל-אביב, שהפשילו שרוולים והתייצבו למשימה.
מה שנותר הייתה מידה רבה של גאווה לאומית, ושיעור מאלף באיכות הסביבה לדור הצעיר. כ- 800 ילדים מבתי-הספר באילת, מלווים במוריהם ובמדריכים של רשות שמורות הטבע, פשטו על החוף וליקטו כל פירור וכל בדל, שהשאירו אחריהם נופשים אדישים לסביבתם.
האשפה המצטברת בקרקעית הים, לעומת זאת, ניזקה גדול פי כמה, כיוון שברובה אינה מתכלה ומתערבת בתהליכי שיווי המשקל החיוניים לקיומן ולתיפקודן של שוניות האלמוגים. ניקוי הקרקעית באזור שמורת האלמוגים הופקד, איפוא, בידיהם האמונות של חברי ההתאחדות הישראלית לצלילה. יוסי שריד, השר לאיכות הסביבה, שעבר קורס צלילה מזורז, נתן להם עידוד מיניסטריאלי. שריד צלל בחוף אלמוג ושלה מקרקעיתו פחיות משקה, בקבוקי בירה ואשפה אחרת. מאוחר יותר אמר השר, כי מצבם של החופים בארץ יותר טוב משהיה, אך עדיין פחות טוב מהרצוי.
בתמונה: מידגם של אשפה שנאספה מקרקעית הים בחוף אלמוג ראש העיר, רפי קדוש, נגע בהזדמנות זו בבעיותיה המיוחדות של אילת. לדבריו, פיתוח-יתר של התיירות מעבר ליכולת הנשיאה של המיפרץ, יביא להרס אותן שכיות חמדה המושכות תיירים, ואז ייעלמו התיירים כליל. ואכן, העיריה צימצמה משמעותית את תוכניתה הגרנדיוזית לבנות 36 אלף חדרי מלון נוספים, ותסתפק בשליש ממספר זה.
זאת ועוד, מרבית השפכים העירוניים כבר אינם נשפכים לים, כפי שהיה בעבר.
זיהופ נוסף שמקורו במסוף הפוספטים בנמל אילת, נמצא אף הוא בטיפול. אפילו החקלאות הימית המתפתחת במיפרץ, נבדקת מבחינת השלכותיה הסביבתיות.
