עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפותעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על מילים לועזיות שחדרו לשפה העברית.



מלים לועזיות נכנסות לעברית
מחברת: שרה ליפקין


מספר המלים העבריות שנדדו לשפות אחרות הוא קטן יחסית. לעומת זאת, גדול מספרן של המלים הלועזיות שנכנסו אל השפה העברית. מלים לועזיות הן מלים שנכנסו לעברית משפות זרות, כמו למשל: מקסימום, פסיכולוגיה, אופטימי, ליברל, דיסק ופאב.

כאשר מגיעה מארצות אחרות אופנה חדשה ואין לה עדיין שם בעברית, היא מגיעה אלינו בשמה הלועזי: תספורת "קארה", חצאית "מיני", חליפת "טרנינג" או מוסיקת "דיסקו".
כאשר ממציאים בעולם המצאה חדשה ואין לה שם בעברית, היא נכנסת בשמה הלועזי: טלקס, פאקס, דיפ-פריזר, וידיאו-דיסק.
כאשר מגיע מאכל מארץ אחרת, בדרך כלל הוא מגיע בשמו המקורי: קבאב, שניצל, צ'יפס, גולאש והמבורגר.
כאשר נולד בעולם מושג חדש ואין לו תחליף עברי, הוא נכנס בשמו הלועזי: מודרניזם, פמיניסט, אינפורמציה וקומוניקציה.

כניסת מלים משפות זרות לשפה העברית אינה תופעה חדשה. כבר בלשון חז"ל נכנסו לעברית מלים רבות מן הארמית, מהיוונית ומהפרסית. מלים כמו "נימוס", "ספסל', "וילון", "גזבר" ו"וטווס", היו פעם מלים זרות, והיום הן נחשבות עבריות לכל דבר.

בימינו נכנסות לעברית מלים משפות זרות אחרות: בעיקר מהאנגלית אך גם מהצרפתית, מהגרמנית, מהאדיש, מהערבית ומהרוסית.
יש המתנגדים לשילוב של מלים לועזיות בשפה, והסיבות להתנגדות שונות. המתנגדים טוענים שמלים לועזיות קשות להבנה וזרות למבנה השפה העברית. ממלים לועזיות קשה לשלבן בשפה. מ"להקפיא בדיפ-ריזר" אי אפשר ליצור פועל "לדף-פרז", מ"לעסוק בפסיכולוגיה" אי אפשר ליצור - "לפסכלג" וכן הלאה. מסיבות אלה ואחרות מחפשים למלים הלועזיות תחליפים עבריים.
לעתים מצליחים למצוא תחליף עברי הולם למלה לועזית. עד לפני 40 או 50 שנה דיברו בארץ על "טוריסטים" הבאים לבקר בארץ. היום מדברים רק על "תיירים". פעם במרפאה היו מקבלים "רצפט" עד אשר באה המלה העברית "מרשם" וכבשה את מקומה. בדואר שלחו פעם "טלגרמות" (מברקים), בזמן המלחמות היו נופלות "בומבות" (פצצות), ברחובות היו "ויטרינות" (חלונות ראווה), ונשים מרחו "ליפסטיק" (אודם) על השפתיים. אך המלים האלה נעלמו, כיוון שמלים עבריות החליפו אותן.

התבוקססות
עד לפני כמה שנים נקראה תחרות זו "התבוקססות" (מלשון "בוקס" שפירושה באנגלית אגרוף). המשורר אברהם שלונסקי חידש את המלים: "אגרוף", "התאגרפות", וחיש קל הנחיתה המלה "אגרוף" העברית "נוק-אאוט" למלה "התבוקססות" הלועזית.

אך לא תמיד הניצחון כל כך מוחץ.
כל-כך התרגלנו לאכול שניצל וצ'יפס, עד שרק מעטים בינינו מסכימים לאכול כתיתה וטוגנים (אותו דבר, רק בעברית). כל כך התרגלנו לשחק בפאזלים עד שכמעט איננו משחקים בתצרפים.

כל כך התרגלנו לצבוע בטושים עד שרק מעטים צובעים בפתילונים, וכמעט כולנו ממשיכים ללבוש פיג'מה לפני השנה, למרות שהאקדמיה ללשון עברית הציעה שנלך לישון בנמנמת. זה כוחו של הרגל.

עם כל הרצון למצוא תחליפים עבריים למלים לועזיות, יש בכל זאת מלים לועזיות שאין להן תחליף עברי. מלים לועזיות כמו: "רדיו", "טלפון", "אוניברסיטה", "שוקולד", "טלוויזיה", נחשבות מלים בינלאומיות. כך אומרים אותן בארצות רבות בעולם, ומשום כך מעדיפים להשאיר אותן כך גם בעברית ולא להחליפן במונח עברי. לכן אפילו האקדמיה ללשון העברית אינה מנסה לשנות את המלה "אקדמיה" למלה עברית.



עוד פריטים בנושא:
יום אחד נולדה מלה
מלים משנות משמעות
מלים מטיילות בעולם
מלים לועזיות נכנסות לשפה העברית
מלים מתות
מלים קמות לתחייה
איך יודעים את תולדות המלים?

ביבליוגרפיה:
כותר: מלים לועזיות נכנסות לעברית
שם  החוברת: חיי מלים
מחברת: ליפקין, שרה
תאריך: 1992
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. מתוך הסדרה: אשכולית : תכנית בלשון ובהבנת הנקרא - מקבץ תשיעי.
2. פיתוח וכתיבה: שרה ליפקין.
3. פיתוח וניהול הסדרה: עפרה רזאל.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית