סקירה רפואית : איידס 101

מה זה איידס?

איידס - תסמונת הכשל החיסוני הנרכש
AIDS- Acquired Immune Deficiency Syndrome

* תסמונת - אוסף סימנים קליניים המאפיינים מחלה מסוימת.
* כשל חיסוני - המערכת החיסונית אינה מסוגלת להגן על הגוף מפני זיהומים שונים.
* נרכש - המחלה אינה תורשתית אלא מועברת בדרכים מסוימות.

איידס היא מחלה הנגרמת ע"י נגיף (וירוס).
נגיפים הם יצורים מיקרוסקופיים הזקוקים לתא מאחסן אחר כדי להתרבות.
הנגיפים נושאים אינפורמציה גנטית קטנה יחסית, המספיקה להם להשלמת מחזור חיים הכולל: הכרה של התא המאחסן, חדירה לתא, התרבות מהירה ונטישת התא המאכסן לשם הדבקה של תא חדש וחוזר חלילה.
נטישת התא המאכסן מלווה ברב המקרים בהרס התא.

הנגיף מחולל האיידס נקרא:
HIV – Human Immune deficiency Virus

לנגיף ניתנו שמות נוספים:
* HTLV – Human T-cell Lymphotropic Virus, Type 3
* LAV – Lymphadenopathy Associated Virus
* ARV – AIDS associated Retro-Virus

המהלך הקליני של מחלת האיידס

נגיף ה- HIV שייך לקבוצת נגיפים הנקראים: RETROVIRUS , שהמאפיין אותם הוא היכולת להפוך מולקולת RNA למולקולת DNA.
הדבקה ב- HIV מתחילה תהליך מתמשך ומתקדם הגורם תוך זמן ממוצע של כ 8 - 10 שנים לכשל חיסוני נרכש - איידס.
מחלת האיידס מתבטאת באובדן יכולתה של המערכת החיסונית להגן על הגוף מפני מחלות נילוות וזיהומים אופורטוניסטיים (נצלניים).
מערכת החיסון הינה מנגנון המגן על הגוף מפני פולשים זרים. פעילותה התקינה של מערכת זו תלויה ביכולתה להבחין בין עצמי לזר, וביכולת לתקוף את הזר ולא את העצמי. מערכת החיסון מורכבת מתאי דם לבנים מסוגים שונים הפועלים בשיתוף פעולה סמוך לרקמות הגוף החיצוניות, במטרה לחסל את האנטיגן - הפולש הזר.

נגיף ה- HIV חודר למחזור הדם ומזהה תא דם לבן מסוג T-helper , שתפקידו להפעיל את המערכת החיסונית ולווסת אותה. תא זה ידוע גם בשמו T4 או CD4 – על שם מולקולת הקולטן הנמצאת על המעטפת שלו ואשר אליה נקשר נגיף ה- HIV.
הנגיף, שהתחבר לתא, מחדיר לתוכו את ה- RNA שלו (=המידע התורשתי הנגיפי). המידע התורשתי עובר מספר תהליכים, בתוכם "תרגום" המידע התורשתי RNA למידע תורשתי מסוג DNA, דבר המסייע בידו להשתלב במידע התורשתי האנושי של התא, ה- DNA.
בדרך זו, תוך ניצול מערכת השכפול הביולוגית של התא, מגדיר ה- HIV לתא את פעולותיו ו"מצווה" עליו לעסוק בייצור נגיפי HIV חדשים (1000 – 2000 נגיפים).
ייצור הנגיפים החדשים בתוך התא מוביל להרס התא האנושי המאכסן.
הנגיפים החדשים יוצאים למחזור הדם ומדביקים כ- 1000 עד 2000 תאי CD4. תהליך זה גורם לירידה במספר תאי ה- CD4 עד שנוצר מצב המכונה: כשל חיסוני.
עלייה במספר נגיפי ה-HIV בגוף, בנוסף לירידה במספר תאי ה- CD4, מעידים על החרפת המחלה.
הנגיף "מזהם" את מחזור הדם ובלוטות הלימפה ומסוגל לחדור אף למוח.

HIV הינו נגיף מורכב, עם מחזור חיים לא פשוט ויכולת השתנות גנטית מרשימה. התנהגותו משתנה בהתאם לסוג התא המודבק וקצב ההתרבות שלו גבוה מאד. כך, בעוד שקצב שכפול של נגיף רגיל הוא 105 ליום, הרי שקצב שכפול של נגיף HIV הוא 109 ליום. דבר זה מהווה עומס עצום על המערכת החיסונית, וגוזל חלק ניכר מסך המשאבים שאמורים לטפל בנגיפים ופולשים זרים אחרים.
פעולתה הנמרצת של מערכת החיסון, ללא הפסק ובמשך זמן רב, תוך השקעת אנרגיה מרובה וההתרכזות במלחמה כנגד נגיף ה- HIV, מביאה להרס המערכת, דבר המאפשר התפרצות זיהומים ו/או גידולים קטלניים.
זיהומים אלו אינם מופיעים בקרב אנשים עם מערכת חיסונית בריאה, היות ואלו זיהומים המנצלים את חולשתה של המערכת החיסונית וגורמים למחלות שונות העשויות להוביל בסופו של דבר למוות.
אם כן, התמותה במחלה היא לא תוצאה ישירה של התרבות הנגיף, אלא כתוצאה מזיהומים אלה הנקראים "זיהומים נצלניים"- Opportunistic Infections (מכונים גם זיהומים "משניים" או "נילווים").
בין הזיהומים הנצלניים הנפוצים ביותר ניתן למצוא בשלבים שונים של המחלה:
1. הרפס - משפחה של נגיפים המזהמים תאי מאכסן שונים ברקמות שונות בגוף, כשהנפוצים שבהם בקרב חולי האיידס הם: הרפס סימפלקס =HSV, הרפס זוסטר = שלבקת חוגרת ונגיף הציטומגלו = CMV.
2. שחפת - מחלה בקטריאלית הנגרמת ע"י משפחת חיידקים המצויים בכשליש מאוכלוסיית העולם במצב רדום ומתפרצים עם קריסת מערכת החיסון.
3. קנדידה - פטרייה הגורמת לזיהום בפה. לעיתים עלול הזיהום לחדור לוושט ולגרום לסיבוכים. אצל נשים יכולה להתפתח קנדידה גם בנרתיק.
4. PCP - סוג של דלקת ראות הנגרמת על ידי טפיל המצוי במצב לא מסכן בקרב 80% מהאוכלוסייה.
5. צהבת - Hepatitis A,B,C,D- משפחת נגיפים הגורמים לדלקת כבד.

בנוסף לזיהומים הנצלניים קיימות גם מספר מחלות נילוות הקשורות לאיידס ומכונות בשם הכללי ARC- Aids Related Complex. גורם המחלה לרוב אינו חיצוני (ולכן אינן זיהומים) אלא תוצאת החלשת מערכת החיסון, המאפשרת למחלות אלו לפרוץ. המדובר בעיקר במספר גידולים סרטניים, כשהנפוצים שבהם:
- קאפוסי סארקומה - KS – גידול ממאיר של כלי הדם שיכול להופיע בעור, בבלוטות הלימפה ובאברים פנימיים.
- נון הוצ'קין לימפומה -NHL - גידול ממאיר של לימפוציטים מסוג B, שיכול להופיע ברקמת המוח ובבלוטות הלימפה.
- סרטן צוואר הרחם.
- דלדול שרירים - Wasting.

נשא HIV חיובי הוא אדם שנדבק בנגיף ה- HIV.
תקופת הנשאות שנמשכת כיום בממוצע כ- 10-15 שנים היא למעשה מאבק גופני מתמשך, שבמהלכו יכולים סימנים קליניים לא להופיע כלל, להופיע כסימני מחלה "קלים" או לבוא לידי ביטוי בצורות קשות ביותר. בכל מקרה, במהלך תקופת הנשאות חלה עלייה ברמת הנגיף בדם במקביל לירידה הדרגתית ביעילותה של מערכת החיסון ובכמות תאי ה- CD4.
נכון להיום, אין מידע מדויק שיכול להצביע על עתידו הרפואי של כל נשא ונשא, מי מהם יפתחו איידס במשך השנים ובאיזה קצב תתרחש ההתקדמות לקראת המחלה.

הגדרת ההבדל בין נשא לחולה היא מורכבת ויש בה מגבלות רבות. ההגדרה פותחה לראשונה בשנות ה- 80 ומאז השתנתה בהתאם לממצאים ולטיפולים החדשים.
כיום קיימות מספר הגדרות השונות במקצת בין המדינות השונות, כשבעקרון: חולה איידס נחשב מי שספירת תאי ה- CD4 שלו היא פחות מ- 200 תאים לממ"ק דם (רמת תאי ה- CD4 אצל אדם בריא היא כ- 1000 תאים למ"ל דם) ו/או חלה באחד או יותר מהזיהומים הנצלניים או המחלות הנלוות.
יחד עם זאת, חשוב לדעת שטיפול תרופתי מוצלח מעלה את רמת החיסון של הגוף ומביא לעלייה בספירת תאי ה- CD4, כך שההגדרות נשא - חולה מתארות מצב דינמי ומשתנה.

לפריט הקודם: איידס: סרגל כרונולוגי
לפריט הבא: דרכי ההדבקה באיידס