עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > מחשבת ישראל > חסידותעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > דתות והגות דתית > יהדות > כיתות וזרמים ביהדות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית



תקציר
המידע בדף זה עוסק בתנועת החסידות והשפעותיה ובישראל בעל שם טוב (הבעש"ט) ממייסדי התנועה במאה ה-18 במזרח אירופה.



תנועת החסידות
מחברת: מתיה קם



תנועת החסידות


תנועה של התחדשות דתית וחברתית שקמה במזרח אירופה באמצע המאה ה- 18 וקיימת עד ימינו. תנועת החסידות צמחה על רקע משבר פוליטי וכלכלי בממלכת פולין, שהשפיע גם על יהודי פולין.
בעקבות אירועים חיצוניים - מרד הקוזקים (פרעות ת"ח ות"ט) ומלחמות בלתי פוסקות - חל שינוי במצב יהודי פולין: לאחר תקופה ארוכה של שלווה יחסית התחילה תקופה של גזירות ורדיפות. בתוך הקהילה היהודית החריפו המתחים החברתיים והעמיק הפער בין המנהיגים והרבנים לבין פשוטי העם והעניים.
החסידות הדגישה את חשיבות כוונת הלב ואת ההתלהבות הדתית יותר מאשר את הלמדנות וההקפדה בקיום המצוות. החוויה הדתית והשאיפה להגיע לדבקות באלוהים הן העיקר, ומי שלא מסוגל להגיע לדבקות בכוחות עצמו יכול להשיג זאת באמצעות הצדיק, הרבי, שהוא המנהיג הדתי המעורב בענייני הציבור ודואג לכולם.

המנהיג הראשון של תנועת החסידות היה רבי ישראל בעל שם טוב (בעש"ט), שבלט באישיותו המיוחדת והסוחפת. הבעל שם טוב גיבש דמות חדשה של מנהיג ביהדות, דמותו של הצדיק, הרבי. הבעל שם טוב גם עיצב את דגם החבורה, המתלכדת סביב אישיותו של מנהיג כריזמטי המעניק הדרכה אישית לכל אחד מבני החבורה.

החל בסוף המאה ה- 18 התפצלה החסידות לקבוצות, ובהן: חסידות חב"ד, חסידות גור, חסידות ברסלב ועוד. קבוצות אלו נבדלות זו מזו במנהגים ובאישיותו של המנהיג - הצדיק.
בשואה נחרבו כל מרכזי החסידות במזרח אירופה, וכיום קיימים שני מרכזי חסידות עיקריים: בישראל (בעיקר בירושלים ובבני ברק) ובארצות הברית.

© באדיבות יהודית ילין-גינת, ירושלים.

על תנועת החסידות והשפעותיה


"כשמתבוננים במבט מסכם בהישגיה של החסידות בשלהי המאה ה- 18 ובראשית המאה ה- 19 ניתן לקבוע, שתנועה זו חוללה תמורה (=שינוי) מרחיקת לכת בחיי החברה היהודית במזרח אירופה… הכמיהה (=השאיפה) לדבקות והתפילה הנלהבת כאמצעי להשגתה, העיסוק בתורת הסוד (=הקבלה) והמאמץ להשתלמות (=לשלמות) מוסרית … דברים אלה וכיוצא בהם, שאפיינו עד אז יחידים וקבוצות מצומצמות של חסידים מקובלים, הפכו עתה לנחלתם של חוגים רחבים יחסית. גם לאלה מבני השכבות העממיות, שהיסודות המיסטיים שבחסידות לא היו לפי כוחם (=לפי הבנתם), העניקה תנועת החסידות אפשרויות חדשות בתחום החיים הדתיים. העתקת (=העברת) הדגש מן ההישגיות האינטלקטואלית בלימוד התורה אל ההשקעה הרגשית המלווה את התפילה וקיום המצוות, וכן הזיקה העמוקה לצדיק (=למנהיג החסידי), פתחו בפני היהודי ה"פשוט" דרך להתעלות רוחנית ולשיפור הדימוי העצמי שלו מנקודת ראות דתית." *

* פולין - פרקים בתולדות יהודי מזרח אירופה ותרבותם, עמנואל אטקס, יחידה 9-10 - מחבורה לתנועה: תנועת החסידות בראשיתה, האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"א-1991, עמ' 124.



ישראל בעל שם טוב (1700-1760)


רבי ישראל בעל שם טוב - הנודע בכינויו הבעש"ט – היה מנהיגה ומייסדה של תנועת החסידות. הוא נולד בפולין למשפחה יהודית ענייה, ובגיל צעיר התייתם מהוריו.
אחרי נישואיו עבר כנראה להתבודד בהרים, ושם עסק בקבלה במשך שנים. לאחר מכן החל להסתובב בכפרים והיה מרפא חולים בעזרת צמחים, קמיעות ושמות קדושים, וכך נעשה בעל שם, כלומר: מרפא עממי.
אישיותו המיוחדת ויכולתו כמטיף וכמרפא משכו אליו המוני יהודים.
לאחר שהתגלה כמנהיג חסידי, התיישב בעיירה מז'יבוז', ושם התקבצה סביבו חבורת תלמידים.
רבי ישראל בעל שם טוב הפיץ את תורת החסידות בשיחות שבעל-פה, ולא השאיר דברים בכתב. החומר המצוי כיום על חייו ועל פועלו נכתב כולו בידי תלמידיו-חסידיו.
"אחד התחומים שבהם פעל הבעש"ט היה דאגה ועזרה לכלל ישראל - הן במישור המוסרי-הדתי
והן במישור הארצי. פעילות זו הייתה מעוגנת בתודעה של שליחות, ונסתייעה אף היא בכוחותיו היוצאים דופן של הבעש"ט. אחד הקווים שאפיינו את פעילותו במישור הארצי היה רגישות מיוחדת למצוקותיהם של היסודות החלשים בחברה."*

* פולין - פרקים בתולדות יהודי מזרח אירופה ותרבותם, עמנואל אטקס, יחידה 9-10 - מחבורה לתנועה: תנועת החסידות בראשיתה, האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"א-1991, עמ' 122.



בחדרו של הבעל שם טוב


"בכל ערב לאחר התפילה הלך הבעל שם טוב אל חדרו, שני נרות דולקים עמדו לפניו, ועל השולחן היו מונחים ספר יצירה* ושאר ספרים, ואחר-כך נתנו רשות להיכנס לכל הזקוקים לעצתו והוא דיבר אליהם עד השעה האחת עשרה. ערב אחד, כשהלכו האנשים, אמר אחד מהם לחברו כמה היטיבו לו הדברים שערך (=שדיבר) אליו הבעל שם טוב. אבל השני [אמר]… הרי שניהם באו אל חדרו ביחד וכל הזמן לא דיבר הצדיק אלא אליו בלבד. איש שלישי, ששמע את דבריהם, התערב בשיחתם מתוך חיוך: מופלא הדבר, כמה טועים הם שניהם – הרי הרבי דיבר כל הערב עמו במיוחד. וכך אמר רביעי וחמישי, ולבסוף השמיעו כולם בערבוביה מה שאירע להם…"

* ספר יצירה:
ספר עברי קדום העוסק בין השאר בתפקיד של 22 אותיות הא"ב בבריאת העולם וביצירתו. הספר נכתב כנראה בארץ ישראל במאות 3-6. ספר היצירה השפיע אחר כך על הקבלה – וגם על הפיוט.

מרטין בובר, אור הגנוז, הוצאת שוקן, תשכ"ה-1965, עמ' 77.

ביבליוגרפיה:
כותר: תנועת החסידות
מחברת: קם, מתיה
שם  הספר: ישראל והעמים דרך סיפור יעקב ועשיו
מחברת: קם, מתיה
תאריך: תשנ"ו 1996
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. המידע שלפניך הוא לקט המבוסס על תוכנית מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך. כתבה: מתיה קם. המידע והתמונות במאגר זה מיועדים לשימוש אישי, לצורכי לימוד בלבד.
2. ייעוץ מדעי: פרופ' אביגדור שנאן.
3. הכנת מפות: תמר סופר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית