הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
המידע בדף זה עוסק בנבואה במזרח הקדום ובישראל; וכן בנביאים בתקופת הבית הראשון (ישעיהו, ירמיהו), בתרי עשר, בנביא זכריה בן ברכיה, בעובדיה (הספר והנביא) ובהפטרה.



נביאים ונבואה
מחברת: מתיה קם


ספרי הנביאים הם החלק השני בספרי התנ"ך, ובהם - נביאים ראשונים ונביאים אחרונים.
ספרי הנביאים הראשונים: יהושע, שופטים, מלכים א, מלכים ב.
ספרי הנביאים האחרונים: ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, תרי עשר.


הנבואה במזרח הקדום


הנבואה ידועה גם במזרח הקדום: נמצאו תעודות מן המאה ה- 18 לפני הספירה המתארות אנשי דת באים אל המלך ומוסרים לו את דברי האל, בעיקר בענייני מלחמה.
"כמו בנבואה העתידה להתפתח בישראל, גם כאן הנביא הוא שליח האל, המביא את דבר האל לאדם, במקרה זה למלך… אך דומה כי בכך מתמצה הדמיון בין נביאי המזרח הקדום לנביאי ישראל".* הנבואה בישראל היא תופעה ייחודית במזרח הקדום גם מבחינת תוכן הנבואות וגם מבחינת השפעתן.

* יאיר הופמן, "הנבואה בישראל", בתוך: אלי בר-נביא (עורך), האטלס ההיסטורי – תולדות עם ישראל, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשנ"ג – 1993, עמ' 26.



הנבואה בישראל


"אחת התופעות החשובות ביותר בישראל בתקופת הבית הראשון היא הנבואה, שקבעה את יסודות הדת והמוסר לא רק של היהדות… אלא גם של הנצרות והאסלאם", קובע חוקר המקרא יאיר הופמן.*
הנביאים בתקופת הבית הראשון היו נביאי העם, נביאים לאומיים – ולא נביאים של חצר מלכות. נבואותיהם עסקו בגורל העם כולו, ולא רק בגורלם של השליטים ובמדיניותם כפי שהיה נהוג עד אז. המשותף לנביאי הבית הראשון מעמוס ואילך הוא הדגשת ערכי המוסר החברתי, שמקורם בתורה האלוהית – בדרישות האל מעמו להתנהגות מוסרית וליחסים הוגנים שבין אדם לחברו.
נביאים אלו נקראים גם "נביאי הכתב", משום שהם השאירו אחריהם קבצים כתובים של נבואות – ספרים הנקראים על שמם.

* יאיר הופמן, "הנבואה בישראל", בתוך: אלי בר-נביא (עורך), האטלס ההיסטורי – תולדות עם ישראל, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשנ"ג – 1993, עמ' 26.



נביאי הכתב – תקופת הבית הראשון


במאה ה- 8 לפני הספירה קמו בישראל נביאי הכתב. חשיבותם של נביאים אלו – בתרומתם הייחודית לעיצוב היצירה הרוחנית של תקופת הבית הראשון: "מהגדת עתידות, מניחוש ומנבואת חצר – סימניהם המובהקים של הנביאים אצל עמי המזרח הקדום – נתעלו נביאי ישראל למעלת יוצרי ערכים, ערכי חיים וחזון לדורם ולדורות." נביאים אלו העמידו את הצדק והמוסר החברתי במרכז החיים הדתיים – גם של האדם היחיד וגם של העם כולו. והם הביאו את בשורת השלום שישרור באחרית הימים בין כל העמים.
רעיונות אלו של הנביאים שימשו אחר-כך עקרונות יסוד בנצרות ובאסלאם, והם משמשים גם כיום השראה ל"אידאולוגיות חברתיות חילוניות, בהן אנטי דתיות מובהקות, החותרות לעיצוב חברה אנושית טובה יותר".*

הנביאים בתקופה הבית הראשון חזרו והדגישו את ערכי המוסר של דת ישראל – ערכים שכללו, כמובן, את המחויבות לחלשים ולנזקקים. ומעניין לשים לב שבסוף תקופת הבית הראשון, למרות המצב המדיני הקשה ביהודה, המשיכו הנביאים להדגיש את הקלקולים הרבים בהתנהגותו המוסרית של העם.

* חיים תדמור, "ימי בית ראשון ושיבת ציון", בתוך: א' מלמט ואחרים (עורכים), תולדות עם ישראל, כרך ראשון – תולדות ישראל בימי קדם, הוצאת דביר, תשכ"ט – 1969, עמ' 173.



סדר הנביאים בתקופת הבית הראשון


המאה ה- 9 לפני הספירה: אליהו, אלישע.
המאה ה- 8 לפני הספירה: עמוס, יונה, הושע, ישעיהו, מיכה.
המאה ה- 7 לפני הספירה: צפניה, נחום.
סוף המאה ה- 7 ותחילת המאה ה- 6 לפני הספירה: ירמיהו, חבקוק.
המחצית הראשונה של המאה ה- 6 לפני הספירה: עובדיה, יחזקאל, "ישעיהו השני".



ספר ישעיהו


הספר נקרא על שם הנביא ישעיהו בן אמוץ – אך נראה שלא כל הנבואות שבספר הן נבואותיו של ישעיהו זה. לדעת חוקרים רבים הנבואות בחלקו השני של הספר (פרקים מ-סו) הן מתקופה אחרת – כ- 200 שנה אחרי ישעיהו בן אמוץ. נבואות אלה מיוחסות לנביא אלמוני מן המאה ה- 6 לפני הספירה, שכינויו – "ישעיהו השני".

התקופה שאחרי גלות יהודה היא הרקע לחלק השני של ספר ישעיהו. בחלק זה מציג הנביא, שחי כנראה בארץ ישראל, נבואות נחמה לבני העם הנמצאים בגלות, ויחד עם זאת אינו נמנע מדברי תוכחה שהיו מכוונים כנראה לשרידי העם שנשארו בארץ. פרק נח שבספר ישעיהו הוא דוגמה לתוכחה בתחום החברתי. את הפרק יש לקרוא על רקע מצבם העגום של שרידי היישוב - שלא גלו לבבל ונשארו בארץ החרבה. בפרק נח מוכיח הנביא את בני העם על התנהגותם הבלתי מוסרית ועל צביעותם. הנביא מציג את טענותיהם המתחסדות של אלה האומרים שהם ממלאים את חובותיהם לה' - צמים ומתענים - ואינם מבינים מדוע ה' אינו גומל להם על כך ואינו נענה לבקשותיהם – "למה צמנו ולא ראית?" (ישעיהו פרק נח פס ג).
את פרק נח, בצירוף פסוקים מפרק נז, קוראים כל שנה בבית הכנסת ביום הכיפורים, במסגרת ההפטרה שאחרי הקריאה בתורה של פרשת השבוע.



ירמיהו ותקופתו


ירמיהו הנביא פעל ביהודה במשך ארבעים שנה בערך: מימי המלך יאשיהו (626 לפני הספירה) ועד חורבן הבית הראשון (586 לפני הספירה). מן המסופר בספר ירמיהו עולה, כי הנביא צפה את החורבן הצפוי לממלכת יהודה וניסה למנוע אותו: הוא קרא לבני העם להיטיב את דרכיהם, לעקור את עבודת האלילים ולתקן את התנהגותם המוסרית. ירמיהו היה נביא פוליטי שהתנבא בעניינים מדיניים, והתנגד בתוקף לכל ניסיון למרוד בממלכת בבל החזקה. בשל דעותיו הפוליטיות היה נביא נרדף, שהוכה ואף נאסר. כאמור, נבואותיו של ירמיהו לא עסקו רק בפוליטיקה: ירמיהו הוכיח את עמו גם על עניינים פנימיים, על הנעשה בתוך החברה ביהודה באותם ימים ועל הרמה המוסרית הירודה.
התקופה של סוף המאה ה- 7 ותחילת המאה ה- 6 לפני הספירה הייתה תקופה סוערת במזרח הקדום ובארץ ישראל: נפלה ממלכת אשור – שכבשה בשעתה את ממלכת ישראל – ואת מקומה תפסה ממלכת בבל. יהודה ניסתה למרוד בבבל ונכבשה בידי נבוכדנאצר מלך בבל. העיר נשרפה ונחרבה, מנהיגיה המורדים נרצחו באכזריות, ורוב תושביה יצאו לגלות בבל. על-פי המסופר בספר ירמיהו, השאיר נבוכדנאצר בארץ רק את דלת העם "ומן העם הדלים אשר אין להם מאומה" (ירמיהו פרק לט פס' י). למושל על שארית הפלטה בארץ - בחסות ממלכת בבל - התמנה גדליהו בן אחיקם, והוא נרצח זמן קצר לאחר מינויו בידי מתנקש יהודי ביום ג בתשרי בשנת 582 לפני הספירה (ספר מלכים ב פרק כה פס' כה).



תרי עשר


12 ספרי נביאים קצרים הנכללים בתוך נביאים אחרונים.
ספרי תרי עשר כוללים 9 ספרי נביאים מתקופת הבית הראשון: הושע, יואל, עמוס, עובדיה, יונה, מיכה, צפניה, נחום וחבקוק, ו-3 נביאים מראשית תקופת הבית השני: חגי, זכריה ומלאכי.
הספר הקצר ביותר מבין ספרי תרי עשר - וספרי התנ"ך בכלל - הוא ספר עובדיה, ובו פרק אחד בלבד.
"תרי עשר" (כמו "תריסר") הוא ביטוי בארמית, שפירושו: שנים עשר (=12) .



עובדיה - ספר ונביא


ספר עובדיה הוא הספר הקצר ביותר בתנ"ך: בספר יש רק פרק אחד, ובו 21 פסוקים בלבד. בספר עובדיה אין פרטים כלשהם על הנביא. לא ידוע מי הייתה משפחתו, מתי ניבא והיכן. חוקרי המקרא סבורים, שעובדיה חי בזמן חורבן הבית הראשון, באמצע המאה ה- 6 לפני הספירה.



זכריה בן ברכיה


זכריה בן ברכיה הנביא חי בתחילת תקופת הבית השני: בימי שיבת ציון, בתקופתו של דריוש הראשון מלך פרס.* מן הפרטים שבספר זכריה נראה שזכריה החל להתנבא כבר בגיל צעיר.
בנבואותיו ביקש הנביא להפיח תקוות בקרב הגולים ששבו ליהודה ולהמריצם לבנות את בית המקדש ולקומם את ירושלים – למרות כל הקשיים ומתוך חזון לעתיד מבטיח: "עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם… ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה" (זכריה פרק ח פס' ז-ה).
ספר זכריה הוא הספר האחד עשר מתוך תרי עשר – שהם שנים עשר.

* דריוש הראשון היה מלך פרס בסוף המאה ה- 6 ובתחילת המאה ה- 5 לפני הספירה (522 עד 486 לפני הספירה).



הפטרה


המילה הפטרה מקורה בלשון חז"ל, בתקופת המשנה והתלמוד, ופירושה: דברי סיום.
במושג הפטרה מתכוונים לקטע מספרי הנביאים שאותו קוראים בבית הכנסת בשבת (או בחג) אחרי פרשת השבוע. לכל פרשה בתורה נבחרה הפטרה – קטע מספרי נביאים הקשור על-פי רוב לתוכן הפרשה.
לדוגמה: בשבת שבה קוראים בתורה את פרשת נח מספר בראשית – קוראים בהפטרה חלק מפרק נד מספר ישעיהו, שבו נזכרים המבול והברית שכרת ה' עם העולם לאחר המבול: "כי מֵי נח זאת לי, אשר נשבעתי מֵעֲבֹר מֵי נח עוד על הארץ…" (ישעיהו נד 9).
לשבתות ולחגים במהלך השנה יש כ- 80 הפטרות, מהן 54 לפרשות השבוע, והיתר – הפטרות מיוחדות לחגים או לשבתות מיוחדות, לדוגמה – לשבת שאחרי תשעה באב, שבה קוראים את ההפטרה "נחמו נחמו עמי" (ישעיהו פרק מ) או לשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, שבה קוראים את ההפטרה "שובה ישראל" (הושע פרק יד).

כל ההפטרות מבוססות על פרקים מספרי הנביאים, אך לא כל ספרי הנביאים מיוצגים בהפטרות בצורה שווה: ספרי מלכים וספר ישעיהו מובילים מבחינת מספר הפרקים מתוכם שנבחרו להפטרות. מבין ספרי תרי עשר, ארבעה נביאים – יואל, נחום, צפניה וחגי – לא נכללים בהפטרות בכלל, וספר חבקוק נכלל רק בהפטרות שקוראים בחוץ לארץ (בחג השני של שבועות). אחד מספרי תרי עשר, ספר עובדיה, כולל פרק אחד בלבד, המשמש כהפטרה לפרשת וישלח בספר בראשית (פגישת יעקב ועשיו). ואת ספר יונה – גם הוא מתרי עשר – קוראים כהפטרה מיוחדת ביום הכיפורים בתפילת מנחה (אחרי הצהריים).

בעוד שהקריאה בתורה (פרשת השבוע) שווה בכל העדות, הרי שבהפטרה יש הבדלים בין העדות – באורך הקטעים שנבחרו, בפסוקי ההתחלה או הסיום של פרק ההפטרה, ולפעמים גם בבחירת הפרקים להפטרה.* שלוש המסורות העיקריות בהפטרות הן של אשכנז, ספרד ותימן. אך יש עוד מסורות, ובהן מסורות ההפטרה של יהודי איטליה, בבל וטוניס. ובקרב יהודי יוון קיים גם "נוסח רומניא" (או רומניאה).**


* לפרשת שמות, הפרשה הראשונה בספר שמות, המספרת על בני ישראל במצרים, על השעבוד של בני ישראל, על הולדת משה ועל התגלות ה' למשה – יש שלוש הפטרות שונות:
לפי מנהג אשכנז קוראים הפטרה מספר ישעיהו (פרק כז), הקשורה לפסוק מן הפרשה המתאר את הריבוי של בני ישראל במצרים: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו" (שמות א 7).
לפי מנהג ספרד – קוראים את ההפטרה מתוך ספר ירמיהו (פרק א), שבה מתוארת ההתגלות של ה' לנביא ירמיהו. ועל-פי מנהג יהודי תימן (וחלק מקהילות ספרד) קוראים בהפטרה מספר יחזקאל (פרק טו), ובה תיאור השעבוד של בני ישראל במצרים.
** נוסח רומניא - הוא נוסח התפילה וההפטרה של היהודים הרומניוטים דוברי היוונית שחיו ביוון, באלבניה, בטורקיה ובבולגריה. המילה רומניא (רומניאה) מתכוונת לחלק המזרחי של האימפריה הרומית. נוסח רומניא קיים גם בימינו בקרב יהודים יוצאי יוון.

ביבליוגרפיה:
כותר: נביאים ונבואה
שם  הספר: מחויבות חברתית דרך סיפור רות המואבייה
מחברת: קם, מתיה
תאריך: 1999
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. המידע שלפניך הוא לקט המבוסס על תוכנית מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך. כתבה: מתיה קם. המידע והתמונות במאגר זה מיועדים לשימוש אישי, לצורכי לימוד בלבד.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית