עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > חוק וחברה במקרא > נשים במקרא
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית




תקציר
המידע בדף זה עוסק בסיפור מגילת רות, המתאר את קורותיה של רות המואבייה בבית לחם יהודה.



מגילת רות
מחברת: מתיה קם



מקומה של מגילת רות בספרי התנ"ך


האם ידוע לך היכן בתנ"ך נמצאת מגילת רות?
בספר התנ"ך שבידך – מגילת רות נמצאת בין חמש מגילות, בחלק הכתובים של התנ"ך – אחרי הספרים תהלים, משלי ואיוב. אבל צירופן של חמש מגילות יחד ומיקומן הנוכחי הם חידוש של ימי הביניים – במאה ה- 11 (לכל המוקדם), כ- 1,000 שנה אחרי חתימת התנ"ך!
בתקופת הבית השני עדיין לא התגבש החלק האחרון של התנ"ך – כתובים, ומגילת רות הייתה כנראה חלק מספר שופטים או נספח לו. בתקופת המשנה והתלמוד הייתה מגילת רות בקובץ הכתובים – אך בראש ספרי הכתובים, לפני תהלים, איוב ומשלי.
כאמור, רק בימי הביניים צורפה מגילת רות לשאר המגילות במיקומן הנוכחי. המנהג לקרוא את מגילת רות בחג השבועות נקבע בתחילת ימי הביניים, במאה ה- 8 לספירה (בערך) – בבבל.

על-פי: יאיר זקוביץ, "מקומה של מגילת רות באסופת ספרי המקרא", בתוך: יעקב קליין ויאיר זקוביץ (עורכים), עולם התנ"ך – מגילות (רות), הוצאת דודזון-עתי, תשנ"ד – 1994, עמ' 72.

© יוספה בר -און, שטיינהרט, נהריה

מגילת רות, הפרק הראשון - בקיצור


המגילה פותחת בתיאור קורותיה של משפחה מבית לחם יהודה – משפחתו של אלימלך: בעקבות רעב בארץ יהודה החליט אבי המשפחה, אלימלך, לעזוב את הארץ ולעבוד לגור במואב עם אשתו נעמי ושני בניו - מחלון וכליון. אבל גם שם, במואב, לא שפר גורל המשפחה: תחילה מת האב, אלימלך. לאחר מותו נישאו הבנים לנשים מואביות מבנות המקום - עורפה ורות. חלף זמן מה וגם שני הבנים מתו, מבלי שנולדו להם ילדים. נעמי נותרה אלמנה ואם שכולה, בלי בעל ובלי בנים.

בינתיים נודע לנעמי כי הסתיים הרעב בארץ יהודה, והיא מחליטה לעזוב את מואב ולחזור למולדתה, ליהודה. שתי כלותיה, עורפה ורות, יוצאות עמה לדרך, אך נעמי, המעריכה את היחס המסור של כלותיה המואביות ומברכת ואותן על כך, מפצירה בהן להישאר בארצן, במואב. עורפה משתכנעת להישאר, ונפרדת מנעמי בבכי ובנשיקות, אבל רות עומדת בהחלטתה ללכת עם נעמי – "כי אל אשר תלכי – אלך… עמך - עמי ואלהיך – אלהי" (פרק א פס טז). וכך מגיעות נעמי ורות לבית לחם יהודה, והימים ימי חודש ניסן - תחילת קציר השעורים.

מגילת רות, הפרק השני (פרק ב)


פרק ב פותח במידע משפחתי הקשור לנעמי: הפסוק הראשון בפרק מספר כי בבית לחם חי קרוב משפחה של נעמי, ליתר דיוק - קרוב משפחה של אלימלך, בעלה המת של נעמי. קרוב משפחה זה - בעז שמו - הוא איש נכבד ובעל נכסים בבית לחם. המידע שנמסר כאילו בדרך אגב, מתברר כמפתח להמשך הסיפור - ולסוף הטוב.
לאחר מסירת המידע על בעז חוזר הסיפור אל נעמי ורות: רות מודיעה לחמותה נעמי כי בדעתה לצאת ללקט שיבולים בשדה – אם תמצא חן בעיני הבעלים של אותו שדה. וכך היא עושה, ומגיעה - כאילו במקרה לשדה של בעז. בעז בא לשדה ומבחין ברות, ונראה שהיא מוצאת חן בעינו. הוא מבקש מהנער האחראי על הקוצרים פרטים על הנערה, ואחר כך ניגש אליה ומציע לה שתמשיך ללקט שיבולים רק בשדה שלו - ולא בשדה אחר. נוסף על כך בעז נותן הוראות לכל הקוצרים לאפשר לרות ללקט גם בין האלומות הקשורות, ולא רק בין השיבולים הנקצרות, ואף מעניק לה הטבות נוספות.

מגילת רות - הסוף הטוב


בפתיחת המגילה חוזרת נעמי לבית לחם יהודה ריקם ובחוסר כול: אלמנה ואם שכולה, מרירה וענייה, ואתה רק כלתה האלמנה, רות המואבייה. נשות העיר, הרואות את נעמי בשובה ממואב וזוכרות את מצבה בעבר, שואלות בתדהמה: "הזאת נעמי?"
אבל בסיומה של המגילה מתהפך המצב לטובה, גם מבחינת נעמי וגם מבחינת רות: בעז - מנכבדי בית לחם וקרוב משפחה של אלימלך, בעלה המנוח של נעמי - נושא את רות לאישה. רות יולדת בן, שעתיד להיות סבו של דוד המלך, ובאמצעותו זוכה גם נעמי לפיצוי על שני בניה המתים. נשות בית לחם, שבפתיחת המגילה מזדעזעות למראה מצבה העלוב של נעמי, באות עכשיו לברך אותה ולשמוח בשמחתה. וכך זוכות נעמי ורות לא רק להמשכיות המשפחה - אלא גם לזכות הגדולה שדוד המלך יהיה מצאצאיה של רות הגיורת.

לקריאה נוספת:
מגילת רות באנציקלופדיה ynet

ביבליוגרפיה:
כותר: מגילת רות
מחברת: קם, מתיה
שם  הספר: מחויבות חברתית דרך סיפור רות המואבייה
מחברת: קם, מתיה
תאריך: 1999
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. המידע שלפניך הוא לקט המבוסס על תוכנית מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך. כתבה: מתיה קם. המידע והתמונות במאגר זה מיועדים לשימוש אישי, לצורכי לימוד בלבד.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית