עמוד הבית > מדעי החברה > חינוךעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > רווחה, חינוך ובריאות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתקרן אבי חי



תקציר
המידע בדף זה עוסק בחוק חינוך ממלכתי - הוויכוחים והמחלוקות לגביו ואישורו על-ידי הכנסת בחודש אלול תשי"ג, בחוק לימוד חובה, וכן בחוק חינוך ממלכתי התש"ס ומטרותיו.



חוק חינוך ממלכתי
מחברת: מתיה קם



 

חוק חינוך ממלכתי


ביום א' באלול תשי"ג (12 באוגוסט 1953) אישרה הכנסת את חוק החינוך הממלכתי, שקבע תכנית לימודים אחידה לכל מערכת החינוך, וביטל את שיטת הזרמים בחינוך.* חוק החינוך הממלכתי קבע את האפשרות להוסיף השלמות לתכנית הממלכתית האחידה, בהתאם לרצון ההורים ובאישור משרד החינוך. חוק החינוך הממלכתי גם אסר על פעילות מפלגתית בבתי הספר וקבע נהלים של רישום תלמידים לבתי ספר על-פי חלוקה לאזורים.
בחוק החינוך הממלכתי נכללו החינוך הממלכתי והחינוך הממלכתי-דתי, עם תכנית אחידה לשניהם, אך בתוספת השלמות של תכנים חינוכיים דתיים לחינוך הממלכתי-דתי.
בעת הדיונים על הצעת החוק הצהירה בהתרגשות יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, חברת הכנסת שושנה פרסיץ (ממפלגת הציונים הכלליים), שחוק החינוך הממלכתי הוא "חוק יוצא מגדר הרגיל… המניח יסודות לאחת המהפכות הגדולות… משמעותו של החוק היא בראש וראשונה – בהתנערות ממורשת הגלות, שחרור החינוך מתלות במפלגות… מתן חינוך על בסיס עקרונות משותפים לעם כולו…"

* עד לקבלת חוק החינוך הממלכתי – בתקופה שלפני קום המדינה ובשנים הראשונות אחרי הקמתה – הייתה מערכת החינוך מבוססת על זרמים מפלגתיים ורעיוניים: החינוך הכללי, החינוך הדתי (הפועל המזרחי), החינוך לילדי עובדים (תנועת העבודה וההסתדרות הכללית) והחינוך החרדי לסוגיו. כל אחד מן הזרמים קבע תכנית לימודים משלו, וכל הורה שלח את ילדיו לבית ספר לפי בחירתו ולפי השתייכותו המפלגתית.



 

חוק החינוך הממלכתי – הוויכוחים והמחלוקות


חקיקת חוק החינוך הממלכתי הייתה מלווה בוויכוחים סוערים בכנסת, והחוק התקבל בסופו של דבר ברוב זעום. הוויכוח המרכזי בין חברי הכנסת היה קשור לעצם ההחלטה על ביטול הזרמים בחינוך והחלפתם בתכנית ממלכתית אחידה שהיא חובה על כל התלמידים. היו חברי כנסת שהאמינו, כי אין למדינה זכות לכפות תכנית לימודים, מכיוון שתכנית אחידה וכפויה פוגעת בדמוקרטיה, "בחופש ההגדרה העצמית של האזרח", ותביא "להריסת ערכי יסוד של חברתנו" (חבר הכנסת אליעזר פרי ממפ"ם). חברי כנסת אחרים הציגו עמדה הפוכה, והתנגדו למה שנראה בעיניהם כפשרות בחוק. הם קראו ליצירת אחידות גמורה ושלימה בתכנית הלימודים, בלי אפשרות להשלמות על-פי רצון ההורים, ובכלל זה – השלמות לתלמידים בחינוך הממלכתי-דתי. לטענתם, "המאמץ הגדול ייכשל אם נישאר באמצע הדרך" (חברת הכנסת אסתר רזיאל-נאור ממפלגת החירות).
חברי כנסת רבים התלוננו, שהצעת חוק החינוך הממלכתי כרוכה באפליה: אנשי זרם העובדים, שבוטל בעקבות החוק, ראו עצמם מקופחים לעומת החינוך הכללי; וחברי כנסת חרדים וחילוניים התלוננו על אפליה לטובה של החינוך הממלכתי-דתי.
הדיונים והוויכוחים בכנסת על חוק החינוך הממלכתי – התשי"ג כללו עוד עניינים, ובהם: חינוך ילדים מוגבלים, חינוך מחוננים וחינוך לבני המיעוט הלא יהודי.

לחוק החינוך הממלכתי קדם חוק חשוב אחר – חוק לימוד חובה (חינם).




 

חוק לימוד חובה


כשנה וחצי לאחר קום המדינה, בחודש אלול תש"ט (ספטמבר 1949) אישרה הכנסת הראשונה את חוק לימוד חובה. חוק זה קבע, כי בתוך שלוש שנים מתאריך קבלת החוק ייהנו מחינוך חובה חינם כל הילדים במדינת ישראל בגיל 13-5. כמו כן נקבע חינוך חובה לנערות ולנערים עובדים בני 17-14. החוק קבע, כי ההוצאות למימוש החוק יתחלקו בין הממשלה לבין הרשויות המקומיות, אך לא היה ברור מניין יבואו התקציבים הדרושים.
חוק לימוד חובה חינם התקבל בתקופה שבה הייתה מדינת ישראל במצב כלכלי קשה ביותר: מלחמת העצמאות הממושכת והעלייה ההמונית לארץ הטילו עומס כלכלי עצום על המדינה הצעירה, והממשלה נאלצה להנהיג קיצוב במצרכי המזון הבסיסיים כדי להבטיח מזון חיוני לאוכלוסייה (מדיניות ה"צנע"). נוסף על כך היה מחסור במורים ומחסור במבנים ובציוד לבתי ספר. במצב זה ההחלטה לממש לימוד חובה חינם בתוך שלוש שנים נראתה בלתי מציאותית, אך למרות זאת התממשה ההחלטה ואף הורחבה במהלך השנים.



 

חוק חינוך ממלכתי התש"ס


בשנת תש"ס – 2000 החליטה הכנסת על תיקונים ושינויים בחוק החינוך הממלכתי, ביוזמתם של חברי כנסת ממפלגות שונות, ובהם אמנון רובינשטיין (שינוי), דליה איציק (עבודה), נעמי חזן (מפ"ם), מקסים לוי (גשר) ומאיר שטרית (ליכוד).
בדברי ההסבר להצעת החוק נקבע כי "החוק נחקק לפני למעלה מארבעים שנה, עם הקמת החינוך הממלכתי. בינתיים חלו שינויים בחברה הישראלית ובמערכת החינוך במדינת ישראל, ובשנים האחרונות עולה שוב ושוב ביקורת על אי התאמתן של מטרות החינוך הממלכתי… למציאות החינוכית של ימינו."
עיקר התיקונים לחוק החינוך הממלכתי התש"ס – 2000 עסקו במטרות החינוך הממלכתי בישראל.

מטרות החינוך הממלכתי לפי התיקון לחוק החינוך הממלכתי, התש"ס – 2000
(1) לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו;
(2) להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים;
(3) ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל;
(4) ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה, ולחנך לכבדם;
(5) לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירתיותם ואת כשרונותיהם השונים, למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעות;
(6) לבסס את ידיעותיהם של הילד והילדה בתחומי הדעת והמדע השונים, ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, ובמיומנויות היסוד שיידרשו להם בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית, ולעודד פעילות גופנית ותרבות פנאי;
(7) לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה, ולפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים;
(8) להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעוררת את השונה והתומכת בו;
(9) לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל;
(01) לפתח יחס של כבוד ואחריות לסביבה הטבעית וזיקה לארץ, לנופיה, לחי ולצומח;
(11) להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל, ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל.


ביבליוגרפיה:
כותר: חוק חינוך ממלכתי
שם  האתר: קופצים ללוח העברי
מחברת: קם, מתיה
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הערות: 1. המידע שלפניך נכתב במסגרת מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך.
הערות לפריט זה: 1. תחקיר: שלומית טור-פז
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית