העתקי כתר ארם צובה

כללי

לפני שהומצא הדפוס - בתקופה שבה נכתבו כתבי יד - היה כתב היד של כתר ארם צובה יחיד ומיוחד במינו.
כתר ארם צובה* נחשב לכתב יד משובח - מדויק מאוד ולכן יקר וקדוש. כבר במאה ה- 12 הכיר רמב"ם בייחודו של כתר ארם צובה וכתב לעצמו ספר תורה על-פי הכתר. בעקבות רמב"ם וחוות דעתו על הכתר נעשו ונכתבו עוד העתקים של התורה על-פי הכתר.

עד המצאת הצילום במאה ה- 19 לא היה אפשר לצלם את הכתר או לשכפל אותו - אבל אפשר היה להעתיק אותו, ולהשתדל לעשות זאת בלי אף שגיאה...
גם לאחר המצאת המצלמה לא הרשו אנשי קהילת ארם צובה לצלם את הכתר. וכל מי שרצה שיהיה בידו כתב יד מדויק ומוסמך של התנ"ך - טרח לשלוח לארם צובה סופר** מיומן ומהימן להעתיק את הכתר. וכך, במהלך השנים, העתיקו את הכתר סופרים שונים והכינו ממנו עותקים.

אף אחד מן העותקים של הכתר לא נמצא בידינו כיום, אבל יש עדויות שעותקים כאלה נמצאו בעבר במקומות שונים.
נוסף על יהודים מקהילות שונות בספרד ואשכנז, שהכירו בייחודו ובחשיבותו של הכתר, גילו בו עניין גם נוצרים מארצות אירופה שעסקו בחקר התנ"ך וניסו לצלם את הכתר ואף לרכוש אותו.

* כתר ארם צובה:
לדעת חוקרים ואנשי מקרא רבים - זהו כתב היד המדויק, המושלם והמקודש ביותר של התנ"ך, הן מבחינת הטקסט המקראי הן מבחינת הניקוד, הטעמים והמסורה. מעשה ידיו של גדול בעלי המסורה אהרן בן-אשר.
נקרא בקיצור - הכתר.
** סופר:
המילה 'סופר' מתכוונת היום בעיקר למי שמחבר סיפורים או ספרים. ואולם בתקופה העתיקה וגם בימי הביניים היו הסופרים אנשים שעסקו בניסוח ובכתיבה ביד של מסמכים שונים.

כדאי לראות - כתר ארם צובה בחאלב.

העתק של הכתר - מחאלב לפולין (דרך צפת…)

אחד ההעתקים הידועים של כתר ארם צובה נשלח על-ידי יוסף קארו מצפת לקרקוב בשנת 1559 עבור בית הכנסת של הרב משה איסרליש. את ההעתק הזה של הכתר העתיק משה איסרליש - ועשה לו ספר תורה משלו.
יעקב ספיר מעיד בספרו, 'אבן ספיר' על "התנ"ך המופלא שבאר"ץ" ועל "חומש כתב יד כמוהו אשר בקהילת קודש קראקא (=קרקוב) בבית הכנסת של רבנו הרמ"א אשר שלח לו הבית-יוסף (=יוסף קארו) מעיר הקודש צפת..." *
שני ההעתקים של הכתר - זה שנשלח מצפת וזה שנכתב בקרקוב - נשמרו במשך כ- 400 שנה בבית הכנסת של הרב משה איסרליש, עד שאבדו בשואה.
יצחק בן-צבי, במאמציו להציל את הכתר, ניסה לאתר גם את ההעתק שהיה בקרקוב - אך ללא הצלחה.

* © יעקב ספיר הלוי, אבן ספיר, הוצאת מקיצי נרדמים, לי"ק-1866, עמ' י"ג.

העתק הכתר בירושלים

העתק של כתר ארם צובה היה גם בבית הכנסת של רבי יהודה החסיד בעיר העתיקה בירושלים. העתק זה נעשה בתקופה מאוחרת יחסית - במחצית השנייה של המאה ה- 19.
פרטים אלה ידועים לנו מתוך חוברת נדירה שנדפסה בירושלים בשנת תרנ"א-1891, ובה מתאר המחבר, רב ירושלמי, את סיפור המעשה: כיצד שלח לחאלב סופר להעתיק את הכתר, לאחר מכן כתב הוא עותק לעצמו על-פי ההעתק של הכתר, ולבסוף כתב גם שני עותקים של ספרי תהלים על-פי כתר ארם צובה.

"וכאשר שמעתי פה (=בירושלים) שבארם צובה נמצא העתק כתר תורה הנכתב מבן-אשר, אשר רמב"ם ז"ל הגיה ממנו איך לכתוב ספר תורה... ושלחתי מהם איש אחד (=שלום שכנא ילין) לארם צובה להעתיק גם איך 'כתובים' נכתב בשירה... וכתבתי גם ה'כתובים' בקלף... והעמדתי בבית הכנסת הגדול אשר בחורבת רבי יהודה החסיד (ברובע היהודי בירושלים)..." *

* שמואל שלמה בויארסקי, עמודי שש, ירושלים תרנ"א-1891.

הגהות הכתר בניו-יורק

בסוף שנות ה- 80 של המאה העשרים נתגלה במפתיע ספר תורה מסוף המאה ה- 15, עותק שהגיה סופר מן המאה ה- 16 על-פי... כתר ארם צובה!
את העותק המיוחד הזה גילה החוקר יצחק פנקובר שעבד בשנות ה- 70 במפעל המקרא של האוניברסיטה העברית. הוא גילה את העותק בספריית הסמינר התאולוגי היהודי בניו-יורק. העותק בן 500 שנה: הוא נדפס בשנת ר"ן-1490. העותק נמצא שלם והוא כולל את תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, ובו הערות מאוחרות בכתב ידו של ישי בר-עמרם הכהן מן המאה ה- 16, הכותב: "זה המצחף שלי, אני העבד הצעיר בישראל... ישי בר-עמרם הכהן... הגהתי אותו על הכתר שהגיהו בן-אשר".

על-פי יצחק ש' פנקובר, נוסח התורה בכתר ארם צובה - עדות חדשה, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, רמת גן, תשנ"ג-1993, עמ' 10-11.

תנ"ך עם הגהות לפי הכתר - בקריית משה בירושלים

בשנת תשמ"ז-1987 נתגלתה בעלייה (=ב"בּוֹיְדֵם") של בית ישן בשכונת קריית משה בירושלים ערימה גדולה של ספרי קודש ישנים. בחור דתי שגר בשכונה התבקש לקחת את כל ספרי הקודש הישנים שנמצאו, ולהביאם לגניזה. הבחור הוציא את הספרים והחליט להציעם למכירה לסוחר ספרים בשכונת מאה שערים בירושלים, ולגנוז רק את אותם ספרים שלא יצליח למכור.
הדבר הגיע לידיעתו של יוסף עופר, שסייע לאמנון שמוֹש במחקרו על הכתר והיה - לגמרי במקרה - גם מורה של אותו בחור. עופר מיהר לחנותו של סוחר הספרים, ואכן מצא אצלו עותק של תנ"ך מפורק עם הערות בכתב יד בשולי העמודים. כל הערה התחילה בראשי תיבות: ב'כ"א'... אותיות אלו היו חסרות משמעות לקורא הרגיל, אך היו ברורות מיד ליוסף עופר. הוא הבין שב'כ"א' פירושו - בכתר אר"ץ, וכי ההערות מציינות את ההבדלים בין נוסח התנ"ך שבידינו לנוסח הכתר.
תנ"ך זה, שניצל מן ההריסות של בית ישן בירושלים, מאפשר היום לשחזר את נוסח ספרי התורה בכתר, שרובם חסרים.
עותק זה של התנ"ך משמש את החוקרים באוניברסיטת בר-אילן השוקדים כיום על הוצאה לאור של מקראות גדולות על-פי כתר ארם צובה.

לקריאה נוספת בלקסיקון לתרבות ישראל:
כתר ארם צובה