עמוד הבית > ישראל (חדש) > יישובים > מטרופולינים > תל אביב
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתקרן אבי חי


תקציר
המידע בדף זה עוסק בעיר יפו - איזכורה בתנ"ך,בתקופה הקדומה ובמאה ה-19.



יפו
מחברת: מתיה קם



 

כללי


כיום יפו היא החלק הדרומי של העיר תל אביב, אך בעבר - ובמשך אלפי שנים - שימשה יפו עיר נמל חשובה, בזכות יתרונותיה הגאוגרפיים הטבעיים: קו החוף של יפו העתיקה יצר מפרץ קטן וטבעי שהיה מוגן מרוחות. הסלעים שבלטו בים במקביל לחוף בלמו את עוצמת הגלים, ואיפשרו לסירות לעגון בבטחה יחסית.
עם זאת, סלעים אלה לא איפשרו לאניות גדולות להתקרב אל החוף: האניות היו עוגנות מחוץ לחוף מעבר לאזור הסלעים, והקשר עם החוף היה באמצעות סירות של הספנים המקומיים, שידעו לנווט בין הסלעים.
דרך אגב, סלעים אלה גם הגנו על יפו משודדי ים: סירות השודדים היו מתנפצות על הסלעים...

עד להקמת נמל חיפה ונמל אשדוד הייתה יפו השער לארץ ישראל - עיר נמל מרכזית גם לנוסעים וגם לסחורות.

במשך שנים רבות הייתה יפו מפורסמת בפרדסים שלה, ולזכר אותם ימים משווקים עד היום את התפוזים מישראל תחת שם המותג: תפוזי "יפו" – "Jafa".



 

יפו בתנ"ך


יפו נזכרת לראשונה בתנ"ך בספר יהושע כעיר על גבול נחלת שבט דן: "ומי הירקון… עם הגבול מול יפו" (יהושע י"ט 46).
בספרי התנ"ך המאוחרים יפו היא עיר הנמל שאליה הגיעו עצים מצור ומצידון לבניית בית המקדש הראשון, כמו שאמר מלך צור לשלמה המלך: "ואנחנו נכרות עצים מן הלבנון… ונביאם לך… על ים יפו" (דברי הימים ב פרק ב פס' 15).
מיפו הפליגו אניות לתרשיש - היא (כנראה) סרדיניה, אי השייך לאיטליה של ימינו.



 

יפו בתקופה הקדומה


השרידים הקדומים ביותר שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות של יפו הם מלפני 4,000 שנה בערך, מימי שלטונה של ממלכת מצרים העתיקה על כנען.
נראה שבתקופה העתיקה הייתה יפו עיר מבוצרת היטב: מימצאים ארכאולוגיים מעידים על חומת לבנים וסוללות עפר מן המאות 17-18 לפני הספירה. מסמכים ממצרים העתיקה מלמדים כי יפו, העיר המבוצרת, שימשה גם כאחד ממחסני התבואה של מלך מצרים (המאה ה- 14 לפני הספירה) - מחוץ למצרים.

כ- 1,000 שנה אחר-כך, במאה ה- 8 לפני הספירה, כבשה ממלכת אשור את יפו.

בתקופה ההלניסטית היה גורלה של יפו דומה לזה של ארץ ישראל כולה, והיא עברה מיד ליד. במאה ה- 2 לפני הספירה נכללה יפו בכיבושיהם של החשמונאים, ויהודה המכבי אף שרף את העיר כנקמה על הריגתם של 200 מיהודי יפו.

בימי המרד הגדול הטביעו הרומאים את הצי היהודי של יפו והחריבו את העיר - אך לאחר מכן בנו אותה מחדש.


 

יפו המתחדשת - המאה ה- 19


בתחילת המאה ה- 19 החלו פעולות חידוש ובנייה בעיר יפו, שניזוקה קשה בעקבות מלחמות קודמות. הבנייה המחודשת החלה בימי מחמוד אבו-נבוט, המושל הטורקי של יפו בשנים 1820-1810, ששיקם את הריסות העיר ובנה בה בנייני ציבור.

במחצית השנייה של המאה ה- 19 הגיעו ליפו תושבים נוצרים, ביניהם נוצרים מגרמניה, שהשתלבו במלאכה, במסחר ובתעשייה של העיר. גם חידושי הטכנולוגיה של אותם ימים הגיעו לעיר: יפו חוברה לקו טלגרף לירושלים, וכביש נסלל בין שתי הערים. בנמל הופעל מגדלור וגם רציף. פתח הכניסה לנמל הורחב אף הוא.
פרדסים רבים נשתלו ליד חומת העיר ומסביבה, ויפו הפכה למרכז הפרדסנות וגם לנמל היצוא העיקרי של פרי הדר.

במהלך המחצית השנייה של המאה ה- 19 ועד שנת 1907/8 גדלה אוכלוסיית יפו פי שמונה: מ- 5,000 ל- 40,000 נפש! גם יהודים חזרו להתיישב בעיר, ובסוף המאה נוסדו בה שתי שכונות יהודיות: נווה צדק ונווה שלום.


עדות על יפו במאה ה- 19
הנה עדותו של יהודי בשם דויד דבית הלל, שעלה לארץ מוילנה בתחילת המאה ה- 19, וביקר ביפו בשנת 1824:
"יפו היא עיר על שפת הים התיכון... עיר גדולה ויפה מאוד ומוקפת חומה, ובה מים טובים מאוד ופירות משובחים. ראיתי את פירותיה, והם תפוחי זהב ולימונים, שכל אחד מהם גדול מאגרופו של אדם. הם בזיל הזול. והאבטיחים גדולים מאוד, וביניהם אבטיחים שאין איש אחד יכול לשאתם. הם אדומים ומתוקים כמיני מתיקה."

© יפו בראי הימים, רחבעם זאבי (עורך), מוזאון הארץ, תל-אביב, תשמ"ה - 1985, עמ' 76.



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: יפו
מחברת: קם, מתיה
שם  התקליטור: המסע בעקבות הכתר
מחברת: קם, מתיה
תאריך: 1999
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הערות: 1. המידע שלפניך הוא לקט המבוסס על תוכנית מבחר-תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך. כתבה: מתיה קם.
2. המידע והתמונות במאגר זה מיועדים לשימוש אישי, לצורכי לימוד בלבד.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית