הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכהעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ-ישראלעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > תורה שבעל פה > מבוא לספרות התלמודית > היסטוריה של תקופת המשנה והתלמודעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ ישראל
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתקרן אבי חי



תקציר
המידע בדף זה עוסק במצבה של ממלכת יהודה לפני חורבן בית ראשון בידי נבוכדנאצר מלך בבל.



ממלכת יהודה לפני החורבן
מחברת: מתיה קם



השתלטות בבל על יהודה


בשנת 605 לפני הספירה הביס נבוכדנאצר השני, מלך בבל, את צבא מצרים בקרב כרכמיש (ירמיהו פרק מו 2). ניצחון זה שעבד את ארץ ישראל ואת יהודה לשלטון בבל: "בימיו [של יְהוֹיָקִים) עלה נבוכדנאצר מלך בבל, ויהי לו יְהוֹיָקִים עֶבֶד שלש שנים - וישוב וימרוד בו" (מלכים ב פרק כד 1). מרד יְהוֹיָקִים פרץ בעידודה של מצרים המובסת; יְהוֹיָקִים עצמו מת במהלך המרד, ובנו יְהוֹיָכִין, שירש את מלוכתו, החליט להיכנע לבבלים לאחר שלושה חודשי מצור. לאחר שהוכנע הוגלה יהויכין, ושלטון בבל ביהודה התחזק. נבוכדנאצר המליך את מתניה, דודו של יְהוֹיָכִין, למלך על יהודה – והעניק לו את השם צדקיהו.


צדקיהו מלך יהודה – ויחסו לבבל


הנאמנות שגילה המלך צדקיהו לשלטון הבבלי בתחילה לא ארכה זמן רב. צדקיהו נאלץ להתמודד עם קשיים רבים מבית: ממלכת יהודה הייתה חלשה, משועבדת ומפולגת מבפנים; הכיבוש הבבלי יצר משבר כלכלי, בין השאר בשל המסים הכבדים שהטיל השלטון הבבלי על יהודה. צדקיהו עצמו היה חסר ביטחון עצמי, ולמרות נטייתו להישמע לעצותיו של הנביא ירמיהו ולהימנע ממרידה בבבל – נגרר אחרי שריו ויועציו שהאיצו בו למרוד. וכך, לאחר מזימת מרד שנכשלה, פרץ ביהודה מרד של ממש בשנת 589 לפני הספירה. צדקיהו קיווה לקבל את עזרתם של העמים השכנים – כולל מצרים – אך ככל הנראה תקוותו נכזבה. באותה תקופה היה נבוכדנאצר מלך בבל בשיא כוחו, ואילו ממלכת יהודה הייתה חלשה ומפולגת.


המצור של נבוכדנאצר על ירושלים


בעקבות מרד צדקיהו הגיע נבוכדנאצר מלך בבל בראש צבאו לירושלים. וביום עשרה (יו"ד) בחודש טבת שנת 588 לפני הספירה החל המצור על העיר: "בחודש העשירי (=טבת), בעשור לחודש בא נבוכדנאצר מלך בבל, הוא וכל חילו, על ירושלים… ותבוא העיר במצור… " (מלכים ב פרק כה 2-1).
בתקופת המצור הארוכה סבלו תושבי ירושלים מרעב קשה ומתמשך – "ויחזק הרעב בעיר, ולא היה לחם לעם הארץ" (מלכים ב פרק כה 3). המצור המתמשך הביא לרעב כבד, שגרם למותם של רבים מתושבי ירושלים. על-פי המסופר במגילת איכה, היה הרעב מלווה בתופעות אכזריות ביותר: נשים אכלו את פרי בטנן, את ילדיהן (איכה פרק ב 20); "ידי נשים רחמניות בישלו ילדיהן" (איכה פרק ד 10).




מדרש אגדה על הרעב בירושלים בתקופת המצור


"ותבוא העיר במצור… ויחזק הרעב בעיר" ירמיהו נב 6-5

והיו בנות ציון מתחברות בשווקים והיו רואות אלו את אלו.
זאת אומרת לחברתה: למה יצאת לשוק, שלא יצאת לשוק מִיָמַיִךְ?
והיא עונה ואומרת לה: מְכַסָה (=מסתירה) אני ממך?
קשה היא מכת הרעב, איני יכולה לסבול.
והן אוחזות זו בזו וחוזרות ומבקשות [אוכל] בתוך העיר - ואינן מוצאות.
והיו מגפפות (=מחבקות) את העמודים ומתות עליהם בראש כל פינה.
ובניהן, יונקי חלבן (=תינוקות יונקים),
היו מהלכים (=זוחלים) על ידיהם ועל רגליהם.
כל אחד ואחד מכיר את אמו,
והוא עולה ונוטל את דַדָהּ … (=השד שלה)… שמא ימשוך לו חלב.
והוא אינו מושך [חלב] ונפשו מִטָרֶפֶת –
והוא מת אל חיק אמו…

פסיקתא רבתי, פרשה כו. על-פי: ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה, הוצאת דביר, עמ' קז.



ביבליוגרפיה:
כותר: ממלכת יהודה לפני החורבן
שם  האתר: קופצים ללוח העברי
מחברת: קם, מתיה
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הערות: 1. המידע שלפניך נכתב במסגרת מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך.
הערות לפריט זה: 1. תחקיר: שאול וכשטוק
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית