הקפות במעגל הן סמל תרבותי שקיים בתרבויות ובעמים שונים.
צורת המעגל מסמלת שלימות, וההקפות במעגל מסמלות אחדות ושיתוף למען מטרה משותפת: האינדיאנים באמריקה נוהגים להתפלל לירידת הגשם או להפלת האויב כשהם מקיפים בריקוד את אלילם; ובני ישראל, בתקופת יהושע, הקיפו את העיר יריחו שבע פעמים – וכך ביטאו את רצונם המשותף להפחיד את האויב ולנצח אותו.
 |
הקפות במעגל בחג הסוכות |
בכל יום מימי הסוכות נוהגים להקיף את הבימה בבית הכנסת במהלך תפילת הבוקר. בששת ימי החג הראשונים – הכוללים את החג עצמו ואת ימי חול המועד – מקיפים הקפה אחת, ואילו ביום השביעי של חג הסוכות מקיפים בבית הכנסת שבע הקפות.
בזמן ההקפות מחזיקים המתפללים בידיהם את ארבעת המינים ואומרים פיוטים – שירים עתיקים מיוחדים לחג שנקראים "הושענות".
השם "הושענות" מקורו בצמד המילים "הושע (=הושיע) נא" החוזר ומופיע בפיוטים האלה.
|
שמחת תורה |
חג שמחת תורה חל בתאריך כ"ב בתשרי, והוא חג חדש יחסית. על-פי התורה חל ביום זה חג "שמיני עצרת", והשם "שמחת תורה" ניתן לחג ככל הנראה בספרד בימי הביניים. משם עבר השם "שמחת תורה" לכל קהילות היהודים בתפוצות.
חג שמחת תורה מציין את סיום הקריאה של חמשת חומשי התורה בבית הכנסת: כל שנה בשמחת תורה קוראים את הפרשה האחרונה בתורה (בספר דברים) ואת תחילת הפרשה הראשונה בספר בראשית.
|
הקפות במעגל בשמחת תורה |
מנהג ההקפות בשמחת תורה החל כנראה בצפת של המקובלים במאה ה- 16. לפי המנהג, הנהוג עד היום, מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ומקיפים אתם שבע הקפות סביב לבימה בבית הכנסת. ההקפות מציינות את השמחה על סיום מחזור הקריאה השנתי של התורה ועל התחלת הקריאה מחדש. ההקפות נערכות בבית הכנסת גם בליל שמחת תורה וגם ביום החג בבוקר, והן מלוות בשירה ובריקודים.
|
הקפות שניות |
בימינו במדינת ישראל נוהגים לערוך הקפות שניות במוצאי שמחת תורה. ברחובות הערים מלוות ההקפות בתזמורות ובאנשי ציבור. מנהג זה של הקפות שניות מבטא את ההזדהות של יהודי הארץ עם היהודים בתפוצות: בחוץ לארץ חוגגים היהודים את חג שמחת תורה בים כ"ג בתשרי, שמתחיל ביום כ"ב בתשרי בלילה – הוא מוצאי שמחת תורה בארץ.
