הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > תכנון מרחביעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > ים וחופים עמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > ים וחופיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > פיתוח בר-קיימא
החברה להגנת הטבע


תקציר
החוף והים הם נכס ציבורי ראשון במעלה. יש להבטיח כי תישמר זכותו של כלל הציבור לגישה חופשית אל החוף ולמבט אל הים. עקב ערכי הנדל"ן הגבוהים של החוף והצפיפות הרבה יש צורך להקפיד על עקרונות פיתוח בר קיימא של חופי הים.



עקרונות לפיתוח בר-קיימא של חופים עירוניים
מחברים: עמית שפירא; איריס האן



 

הקדמה


משך שנים רבות הקדשנו כולנו-מוסדות התכנון, גופי השימור והפיתוח-את מרבית תשומת הלב בנושא החופים, בעיקר לחופים הפתוחים, בהם מרובים יחסית ערכי טבע, נוף ושטחים פתוחים. החוף העירוני נתפס כחלק מהמארג העירוני הבנוי והמפותח, ולפיכך-לא הוקדשה לו התייחסות מעמיקה. כך הדבר גם בתמ"א 13. בעת האחרונה השתנתה תפיסה זו, וחלק נכבד מהמאמץ המושקע בטיפול בחופים-מופנה לטיפול בחופים העירוניים. שינוי זה בגישה נובע מהסיבות הבאות:

  1. ההכרה בהיותו של החוף העירוני נכס ציבורי ראשון במעלה - הן כשטח ציבורי פתוח לבילוי ופעילויות פנאי ונופש, והן מתוקף הזכות להנות מנוף ואוויר בקירבת החוף. אוכלוסייה רבה מרוכזת בערי החוף, וכך תופס החוף תפקיד עיקרי במערך השטחים הפתוחים שציבור רחב משתמש בהם, ומשאב טבע עיקרי הקיים בקרבה מיידית להנאת התושבים.


  2. בשנים האחרונות הוקמו (או נמצאים בשלבי הקמה) מספר פרוייקטים רחבי היקף בחופים, ובעיקר בחופים העירוניים. חלק מן ההשפעות הסביבתיות החמורות של פרוייקטים אלן ניכר כבר כעת, השפעות שבחלקן לא נצפן טרם הביצוע. כמו כן ניתן לראות כי בחלק מן התוכניות בוצען שינויים מהותיים בין שלב התכנון לביצוע, כך שהתוצאה בשטח שונה מהותית מן התוכנית המקורית-אם בפריסה הפיסית של השימושים, ואם בשינויי ייעוד. (מרינה הרצליה, מרינה אשקלון, מגדלי חוף הכרמל ועוד.) אנו סבורים, כי חובה עלינו ללמוד היטב את הלקחים מפרוייקטים שכבר בוצעו, וליישמם בתכנון העתידי.


  3. התרחבות הידע הבינלאומי בתחום תכנון וניהול אזורי החוף, ידע שעליו מבוססים העקרונות שיובאו במסמך זה.





 

מבוא


במדינות רבות בעולם הגיעו להכרה כי יש צורך בהתייחסות מיוחדת בכל הנוגע לתכנון וניהול החופים. צורך זה הוביל להכנת תכניות לניהול משולב של משאבי החוף (INTEGRATED COASTALZONE MANAGEMENT - ICZM) הפועלות למעלה מ-20 שנה במדינות חוף רבות בעולם. היותנו מדינה צפופה ובה מעט חופים לרשות הציבור, מחייבת אותנו לנהוג משנה זהירות במשאבי החוף בכלל, ובחופים העירוניים הנתונים ללחצי פיתוח גדולים בפרט.

מסמך זה מתייחס רק לאחד מן ההיבטים הרבים הכלולים בתכניות ICZM - עקרונות תכנוניים מנחים. העקרונות שלהלן נאספו מתוך מסמכי מדיניות לניהול חוף הים במדינות שונות בעולם, ומתוך אמנות בינלאומיות להגנת אזור החוף ולשמירת המגוון הביולוגי. קווי מדיניות אלו מהווים מסגרת מנחה לפעילות הנעשית בחוף, ובסיס להכנת תכניות מקומיות. בחלק מן המדינות בעולם יש לקווי המדיניות תוקף חוקי מחייב (כדוגמת ה- POLICIES בחוק החופים הקליפורני).

  להלן רשימת העקרונות:

  א. חוף הים כנכס ציבורי
א1. שמירת ייעודו הציבורי של החוף
א2. שמירת גישה חופשית של הציבור לחוף
א3. שמירת המבט החופשי אל הים
א4. הליך תכנון שקוף, משותף ופתוח.

  ב. עקרונות תכנון לחופים העירוניים:
ב1. תכנון רצועת החוף בראיה כוללת.
ב2. תכנון ופיתוח רצועת החוף על בסיס ניתוח סביבתי כולל של החוף.
ב3. שמירה על רצועת חוף ללא בינוי.
ב4. רק שימושים שקו החוף חיוני להם ימוקמו בו.
ב5. הרחקת בינוי אינטנסיבי מקירבת החוף.
ב6. שימור ערכים נופיים והסטוריים המקנים לעיר את אופיה וחזותה.
ב7. מתן עדיפות לפרוייקטים של רה-בינוי והתחדשות.
ב8. עידוד שימוש בתחבורה ציבורית ידידותית לסביבה.


  א. חוף הים כנכס ציבורי
החוף והים הם נכס ציבורי ראשון במעלה. יש להבטיח כי תישמר זכותו של כלל הציבור לגישה חופשית אל החוף ולמבט אל הים. עקב ערכי הנדל"ן הגבוהים של החוף, קיימת נטייה להתייחס אליו כאל עוגן כלכלי מרכזי במערך הפיתוח העירוני. יש להימנע מלנקוט בגישה זו, שתוצאותיה הן פיתוח מרוכז ואינטנסיבי בחופים, ולהתייחס לחוף הים כאל מאגר סגור ומוגבל של שטחים עירוניים ציבוריים פתוחים. בהתאם לראייה זו ייעשה תכנון החופים-יעודי ושימושי הקרקע יהיו מתוך ראית טובת כלל הציבור לשימושי פנאי, נופש, ספורט ומרגוע.

  א1. שמירת ייעודו הציבורי של החוף
ייעודו של החוף הוא ציבורי, והשימושים המותרים בו צריכים להיות לצורכי פנאי ונופש של האוכלוסייה המקומית ותיירים (חופים פתוחים, חופי רחצה, טיילות, גינות, שטחי משחק ועוד).יש למנוע הקמת מגורי יוקרה או שימושים אחרים המונעים מכלל הציבור הנאה מן החוף והים.

  א2. שמירת גישה חופשית של הציבור לחוף
יש לאפשר גישה חופשית מירבית של הציבור לחופי הים - עדיפות לגישה ברגל, באופניים או בתחבורה ציבורית שאיננה מזהמת. במקרים של ניגוד עניינים עם תעשיות הממוקמות על קו החוף ומונעות מעבר וגישה חופשית - יש לפעול לייעול ושיפור מערך שימושי הקרקע, לצמצום ניגודי האינטרסים ולהבטחת גישה מרבית אל החוף ולאורכו.

  א3. שמירת המבט החופשי אל הים:
לחוף, לים ולמבט הפתוח אליהם ערך נופי וחזותי רב. יש למנוע חסימה של רצועת החוף על ידי בינוי גבוה ורצוף אשר יפגע בערך זה, ולאפשר למירב הציבור את המבט החופשי אל הים.

  א4. הליך תכנון שקוף, משותף ופתוח:
מתוך הנחה כי לכלל הציבור יש עניין בשמירת החוף והים, לטובתינו אנו ולדורות הבאים, יש להשתית את התכנון הנוגע לחופים על העקרונות הבאים:

  • הליך תכנון משותף עם כל בעלי העניין בחוף, במהלכו יגובשו עקרונות משותפים למדיניות פיתוח בר קיימא בחופים.


  • הליך תכנון שקוף לכלל הציבור, כך שהשגות, הערות והסתייגויות הציבור יובאו לידיעת המתכננים ומקבלי ההחלטות תוך כדי הליך התכנון ולא רק בשלב הפקדת התכנית. קיימות שיטות שונות ליישם עיקרון זה, כגון שימועים ציבוריים, הצגת חלופות בפומבי. יש לבחור שיטות מתאימות וליישמן.


  ב. עקרונות תכנון לחופים העירוניים

  ב1. תכנון רצועת החוף בראייה כוללת
נדירות משאב החוף ורגישותו הרבה מחייבים קידום כל יוזמה תכנונית בראייה כוללת, ועל בסיס ניתוח סביבתי של החוף. יש להימנע מתהליכי "זחילה" עירונית סטיכית בלתי מבוקרת ובלתי מתוכננת, ומקידום פרוייקטים פרטניים במנותק מהתכנון הכולל. כל אלו גורמים לפגיעה מיותרת בחוף ולהחמצת הפוטנציאל המצוי בו.

התכנון הכולל מתייחס לשלוש רמות:

הרמה הארצית: התכנון העירוני לחופים יתאם ליעדים ולעקרונות של התכנון הארצי לחופים.

הרמה המחוזית מטרופולינית: גבולות ברורים בין החופים העירוניים לפתוחים, תאום בין רשויות שכנות לגבי תכנון רצועת החוף שבתחומן וקיום מערך הסכמים בין מוניציפלי להשגת יעדי התכנון.

הרמה העירונית: הכנת תכנית מתאר כוללת לחופים המצויים בתחומי כל רשות עירונית. את השפעות תכנית זו יש לבחון במסגרת תסקיר השפעה כולל אשר ייערך למכלול התכניות המקומיות והנקודתיות ויבחון את השפעת הפיתוח כולו על החוף.

  ב2. תכנון ופיתוח רצועת החוף על בסיס ניתוח סביבתי כולל של החוף
יש לבסס את התכנון המתארי הכללי של החוף על הבנת המערכת החופית, ועל טיפול במכלול התופעות ברצועות החוף השונות. רק על בסיס טיפול כולל בסוגיות הסביבתיות, ניתן לגשת לתכנון בר קיימא של החוף ועורפו, שאם לא כן עשוייה להפגע הדינמיות הטבעית של המערכת החופית, ועלולים להגרם נזקים חמורים ואובדן ערכי טבע ונוף.

להלן שלבי הפעולה הנדרשים:

  1. הגדרת הסוגיות הסביבתיות עימן יש להתמודד (כגון הגנה על המצוק החופי, מאזן חיובי של חול בחופי הרחצה).

  2. ניתוח והבנת הבעיות שהוגדרו, הצעת דרכי פתרון.

  3. התווית חלופות לטיפול כולל במערכת החופית (רצועת המצוק, החול והמשברים), על בסיס דרכי הטיפול בסוגיות הסביבתיות.

  4. חלופות לתכנון ולטיפול בעורף החוף, בהתאמה לטיפול במערכת החופית.



  ב3. שמירה על רצועת חוף ללא בינוי
יש לשמור לאורך החוף על רצועה ברוחב 100 מ' לפחות ללא בינוי. רוחב זה הינו מינימלי, ויש להרחיבו בהתאם למאפיינים הפיזיים של החוף. הדברים אמורים לגבי קטעי החוף המצויים בתוך העיר הבנוייה, לא כל שכן לגבי שטחים שעדיין אינם מבונים, וניתן עדיין לתכננם. בקטעי חוף מצוקיים למשל, רצועה בת 100 מ' איננה נותנת הגנה מספקת על המצוק החופי.

יש להרחיק ככל שניתן תשתיות מקו החוף. במקומות בהם קיימת תשתית (כגון כבישים, מסילות ברזל) ניתן לעשות שימוש בדרכים תכנוניות והנדסיות (כגון שיקוע) כדי ליצור רצף פתוח בין העיר והים, ולהרחיב את רצועת עורף החוף.

  ב4. רק שימושים שקו החוף חיוני להם ימוקמו בו
פיתוח קו החוף ייעשה רק עבור ייעודים שקו החוף חיוני להם. 'ש להימנע מלמקם בחוף שימושים אחרים שניתן למקמם במקומות חלופיים כגון תעשייה, מסחר ומתקני-צבא, ולעשות מאמץ לפנות מן החוף שימושים כאלו הקיימים בו מסיבות היסטוריות - לטובת מטרות ציבוריות כגון שימושי פנאי ונופש.

כמו כן יש להמנע מהקמת שכונות מגורים אורבניות על גבי שטחי ים מיובשים או בקו החוף. אפשר למצוא עבורן אתרים חלופיים בשטח היבשתי הפנימי של העיר. כך יימנע נזק סביבתי ותיחסך השקעה ציבורית כבדה הכרוכה בייבוש ים ובהקמת שכונות לבעלי היכולת - על חשבון כלל הציבור, שההנאה מהחוף נגזלת ממנו.

  ב5. הרחקת בינוי אינטנסיבי מקירבת החוף, ומניעת היווצרות רצועת בינוי חוסמת לאורכו.
יש להמנע מריכוז בינוי מסיבי וגבוה ברצועת הבינוי הראשונה והשנייה מהחוף. יש לשמור על מסדרונות רחבים אשר יאפשרו קשר רציף בין העיר והים - לצורך שמירת מבטים, זרימת אוויר חופשי, ויצירת קשר בין חוף הים למערך השטחים הפתוחים ומוקדי הפעילות האחרים בעיר עצמה.

  ב6. שימור ערכים נופיים והסטוריים המקנים לעיר את אופייה וחזותה
על התכנון לחזק ולשמר ערכים נופיים והסטוריים המצויים בעיר ומקנים לה את אופייה וייחודה. תכנון הפוגע בערכים אלו או מטשטש אותם יגרום לאבדן הייחוד וכוח המשיכה של העיר. יש לשמר ולהדגיש מבטים פתוחים לנופים מועדפים על ידי שמירת גישה לנקודות תצפית ציבוריות והימנעות מפגיעה באזורים בעלי איכות חזותית גבוהה.

  ב7. מתן עדיפות לפרוייקטים של שיקום, רה-בינוי והתחדשות
לפני בינוי חדש ופיתוח בשטחים הפתוחים יש למצות את אפשריות ההתחדשות העירונית. דגש מיוחד יש לתת לפרוייקטים של רה-בינוי וחידוש חזית המים (WATERFRONT) הכוללת טיילות, מסעדות, מוזיאונים וגנים ציבוריים לשמירת חיות המקום ועידוד עניין הציבור בחוף. כן יש לתת עדיפות לשימור ושיקום אתרים הסטוריים ואתרים בעלי עניין.

  ב8. עידוד שימוש בתחבורה ציבורית ידידותית לסביבה.
התאמת מדיניות תנועה וחנייה לאורך החוף, באופן שתעודד שימוש בתחבורה ציבורית ידידותית לסביבה, שימוש באופניים וגישה רגלית נוחה. יש לפעול לצמצום תנועת כלי רכב פרטיים, ומניעת הקצאה של קרקע לצרכי חנייה בסמוך לחוף.

  ג. אחריות הרשות המקומית לניהול ותפעול החופים

  ג1. טיפול שוטף בחופים
האחריות לניהול ותחזוק החופים העירוניים מוטלת על הרשות המקומית. במסגרת אחריות זו על הרשות לדאוג לנגישות נאותה לחוף, לאספקת מתקנים נחוצים בחופי הרחצה (כמו שרותים, מלתחות), וכמובן לנקיון לאורך החופים.

  ג2. שיקום חופים פגועים ומוזנחים
בחופים העירוניים הישראליים בולט במיוחד הצורך בשיקום חופים שנפגעו והוזנחו, והסובלים מארוזיה חריפה וממחסור בחול כתוצאה מהקמת מבנים ימיים. קיימים גם חופים אשר סבלו תקופה ארוכה מזיהום או השלכת פסולת ואינם ראויים לשימוש ולרחצה. על הרשות המקומית להכין תכנית לשיקום חופים מוזנחים בתחומה, ובכך להגדיל את שטח החוף הזמין לציבור. חוף מוזנח אינו עילה לבינוי ופיתוח על החוף, אלא הזדמנות לתקן את המעוות על ידי שיקום החוף.

  ג3. מניעת זיהום ים משפכי העיר והאזור
טיפול במוקדי השפכים, ובייחוד אלו הסמוכים לחופי הרחצה, על מנת למנוע הזרמת שפכים לים, ולהבטיח חופי רחצה נקיים ואיכותיים.

בעת האחרונה גברה ההכרה בחשיבותם של החופים העירוניים –

  • כנכס ציבורי ראשון במעלה

  • כשטח ציבורי איכותי פתוח לפעילויות פנאי ונופש

  • כמשאב טבע המצוי בקירבה מיידית להנאת האוכלוסיה העירונית.


  • במדינות רבות בעולם הגיעו למסקנה כי יש צורך בהתייחסות מיוחדת בכל הנוגע לתכנון וניהול החופים. כך נולד "ניהול החופים המשולב": (ICZM) “Integrated Coastal Zone Management” .

  • במספר מדינות מוגנים החופים על ידי חוק חופים.

  • ישנן מדינות בהן קווים מנחים ועקרונות תכנון לחופים, כדוגמת אלו המפורטים במסמך זה - הם בעלי תוקף חוקי מחייב.


  עקרונות לפיתוח בר-קיימא לחופים עירוניים:

  • שמירת ייעודו הציבורי של החוף

  • הבטחת גישה חופשית של הציבור אל ולאורך החוף

  • שמירת המבט החופשי אל הים

  • הליך תכנון שקוף, משותף ופתוח לציבור

  • שמירה על רצועת חוף ללא בינוי

  • הרחקת שימושים שקו החוף אינו חיוני להם

  • שימור ערכים נופיים והסטוריים הייחודיים לעיר

  • אחריות הרשות המקומית לאחזקה וניקיון של החופים

ביבליוגרפיה:
כותר: עקרונות לפיתוח בר-קיימא של חופים עירוניים
מחברים: שפירא, עמית ; האן, איריס
שם  הפרוספקט: החברה להגנת הטבע
הוצאה לאור: החברה להגנת הטבע
הערות לפריט זה: 1. הפריט הינו נייר עמדה.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית