אאחר מאור



רעש
מחברת: חגית מאור


רעש הוא קול הגורם למיטרד עד כדי נזק בריאותי. הרעש הוא צורה של זיהום משום השפעתו השלילית על בני אדם.


 



ההבדל בין קול - שהוא אמצעי תקשורת בעולם החי - לבין רעש מתבטא בעוצמה. ככל שהקול רב יותר רואים בו רעש.

תחום השמיעה של האדם רחב מאוד: מרישרוש של עלה, שעוצמתו 10 דציבלים, ועד רעש של המראת מטוס סילון, שעוצמתו 150 דציבלים.



לאוזן האדם הרגישה לרעש כמה תפקידים: העברת המידע השמיעתי למוח, סיוע בהתמצאות במרחב ושמירה על שיווי משקל. האוזן מורכבת מחלקים עדינים ורגישים, ופגיעה במערכת השמיעה עלולה להשפיע על תפקודו של האדם.

מיטרד של רעש עלול להיגרם מכל קול שהוא, אם קבוע ואם משתנה, אם קצר ואם ממושך, אם נדיר ואם שכיח. סיווגו כמיטרד תלוי ביחסו הסובייקטיבי של המאזין. לדוגמה: מוסיקה הנשמעת מבית השכנים בשעות אחר הצהריים תהפוך להיות רעש אם תישמע - באותה עוצמה – בשעות הקטנות של הלילה.

מתי הופך הרעש למיטרד?
ככל שגוברת עוצמת הרעש - גדל המיטרד; ככל שהרעש נשמע זמן רב יותר - הופך הוא למטריד יותר; רעש שעוצמתו עולה ויורדת מפריע יותר מרעש קבוע; רעש בשעות המנוחה מטריד יותר מרעש בשעות היום; מגוון קולות ברעש מגביר את רמת המיטרד; היות הרעש מיטרד מותנה גם בפעילותו של המאזין בשעת הרעש.

נהוג לסווג רעש בהתאם למקורותיו: רעש מתעשייה (מכונות במפעל), רעש מתחבורה (כלי רכב, רכבות ומטוסים), רעש שכונתי (קולות אנשים, רעש של מכשירי חשמל: רדיו, טלוויזיה, מזגן, קומפקט דיסק).

רעש שמקורו בתעשייה - עלול לפגוע בכושר השמיעה של העובדים במפעל עד לחרשות מוחלטת, יש לו השפעה על כושר הריכוז שלהם ועל יעילות עבודתם. רעש מתעשייה מהווה גם מיטרד לתושבי שכונות מגורים הנמצאות בקירבת איזורי תעשייה.

רעש שמקורו בכלי רכב - אינו מביא לפגיעה במערכת השמיעה, אך יוצר מיטרד המפריע לתפקוד היומיומי ולריכוז, וגורם הפרעות שינה. עוצמת הרעש מכלי רכב תלויה: בנפח התנועה - ככל שגדל מספר כלי הרכב גדל מפלס הרעש; בהרכב התנועה - משאיות, אוטובוסים ואופנועים מגבירים את מפלס הרעש; במהירות התנועה – אם התנועה זורמת - מפלס הרעש נמוך ואם התנועה אינה זורמת (עצירה ליד צומת, למשל) - מפלס הרעש גבוה יותר.

רעש שמקורו ברכבות ובמטוסים - אף שהוא גבוה במיוחד יש לו אופי חולף, בניגוד לרעש מכלי רכב הנמשך בלא הפוגה כמעט בכל שעות היממה ועלול להשפיע בטווח הארוך על הבריאות.

רעש שמקורו בשכונה - תלוי בתושבי השכונה ומותנה בהתנהגותם. יש להבדיל בין רעש שמקורו במפעל או בכביש הקרובים לשכונה ובין רעש שמקורו בתושבי השכונה ובפעילותם. רעש שכונתי הוא סובייקטיבי לחלוטין.

ההשפעות של רעש על האדם הן נפשיות ופיסיולוגיות.

בין ההשפעות הנפשיות: אובדן כושר החלטה וביצוע מהירים; הפרעות בזיכרון בטווח הקצר; ליקויים בתקשורת; הפרעות התנהגותיות מאי יכולת להתרכז, לחשוב ולבצע פעולות.

בין ההשפעות הפיסיולוגיות: פגיעה בכושר השמיעה; חרשות זמנית או מוחלטת; הפרעות בראייה; ליקויים בתפיסה המרחבית והצרת שדה הראייה; עלייה בכולסטרול שבדם; עלייה בלחץ הדם; עיכוב בריפוי דלקות; פגיעה במערכת החיסונית של הגוף.

ישנם כמה אמצעים להפחתת רעש:
* הקטנתו במקור, כלומר: בשלב התיכנון של מכשיר, מכונה או מכונית יש להביא בחשבון את מיטרד הרעש ולפתח מכשירים שקטים יותר.
* מדיניות של התיישבות נכונה, המפרידה בין איזורי תעשייה ומלאכה לבין איזורי מגורים, תמנע מפגעי רעש עתידיים.
* כאשר אין דרך להפחית את הרעש במקור, ניתן לצמצמו באמצעות בניית מחסומי רעש לאורך כבישים, שינוי נתיבי תחבורה ונתיבי טיסה ושימוש באמצעי בנייה אקוסטיים.
* אמצעי נוסף להפחתת הרעש הוא תחיקה ופיקוח.

* ראה/י: חוקים-ותקנות בנושא רעש.


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מדעי הטבע
מעבר ללקסיקון > לקסיקון גיאוגרפיה
ביבליוגרפיה:
כותר: רעש
שם  הספר: מגדיר איכות הסביבה
מחברת: מאור, חגית
תאריך: 1993
הוצאה לאור: אאחר מאור
הערות: 1. החומר ניתן באדיבותה של הגב' חגית מאור ונכתב לזכרו של אביה, ד"ר שמואל שטרנברג ז"ל.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית