חומרים מלאכותיים, פולימרים מעשה ידי אדם, שממלאים תפקיד נרחב בחברה המודרנית.

מהפלסטיק מייצרים מבנים, חלקי מכונות, רהיטים, כלי עבודה ובית, בגדים, אריזות ועוד ועוד.

החומרים הפלסטיים משמשים תחליפים לחומרי הגלם הטבעיים, כגון: מתכת, עץ, זכוכית, כותנה.

כל אחד מהחומרים הפלסטיים הוא בשלב מסוים של ייצור חומר נוזלי ואפשר לעצב את צורתו על-ידי יציקה לתבנית, מתיחה או דחיסה. בסוף התהליך נעשה החומר מוצק.

החומר הפלסטי הראשון שהומצא הוא צלולואיד (המשמש בתעשיית סרטי הצילום); לאחריו הומצאו הבקליט (המשמש כחומר בידוד בתעשיית מכשירי החשמל), פרספקס (לשמשות ולעדשות), ניילון, גומי סינתטי, פוליאתילן, פי.וי.סי., טפלון, אקרילן, אורלון, דקרון ועוד.

חומר הגלם של יותר מ- 90% מהחומרים הפלסטיים הוא הנפט הגולמי. בגלל התכלות הנפט בעולם, יש להניח שייצור הפלסטיק ייעשה בעתיד בתהליכים כימיים במעבדה.

מלבד תרומתה של תעשיית הפלסטיק לזיהום האוויר והמים, היא העמידה את העולם מול בעיה שלא הכיר קודם לכן: החומרים הפלסטיים אינם חומרים מתכלים.

בטבע קיימים מיקרואורגניזמים ומתרחשים תהליכים טבעיים העוזרים לפירוק חומרים. החומרים הפלסטיים אינם "מוכרים" לטבע, אין הוא יודע כיצד לפרקם ולכן אורך חיי הפלסטיק כמעט אינסופי. ומכאן: מצבורי האשפה של החומרים הפלסטיים נערמים מבלי שאפשר לסלקם, גם לא על-ידי שריפתם, משום שהפלסטיק בבעירתו פולט מזהמים מסוכנים לאוויר.

מיליוני טונות של פלסטיק, שהוא חומר אטום לאוויר ולמים, חונקים שטחי קרקע נרחבים וגורמים לירידה ממשית בתפוקת יבולים חקלאיים עד כדי עיקורה של הקרקע.

הפתרונות לבעיות אלה הם שניים: מיחזור הפלסטיק לסוגיו וייצור חומרים פלסטיים מתכלים.