בתמונה זו מופיע פרט מתוך הסצנה המתארת את בריאת אדם על תקרת הקפלה הסיסטינית (Sistine Chapel). בסצנה זו מתואר האלוהים כאשר אצבעו כמעט נוגעת בידו של אדם. התיאור כאן אינו של בריאתו החומרית של אדם, והוא מתייחס כנראה לנתינת נשמת חיים לאדם ("ויפח באפיו נשמת חיים" – בראשית, ב', ז'). אדם מתואר כמביט לכיוונו של האל, וכן לכיוונה של חווה, שעדיין לא התגשמה על פני האדמה, אשר חבוקה בידו השניה של האל.
דמותו של האל מתוארת כדמות אנושית, וזאת למרות שהאל עליו מסופר במקרא הוא בלתי מוחשי. באמנות היהודית ממעטים לתאר את דמות האל, או שמתארים אותו באמצעות כף יד. באמנות הנוצרית, לעומת זאת, מופיעים תיאורים של האל כדמות אדם. ייתכן והדבר נובע מהשפעת התרבות הרומית על הנצרות בתחילת דרכה, וייתכן שהוא נובע מכך שהמיתוס הנוצרי מספר על התגשמותו של האל בבשר בדמותו של ישו, דבר ההופך את דמותו של האל למוחשית יותר. התשובה אינה ברורה, אך הבדל זה בין התיאורים היהודיים לאלה הנוצריים הוא תופעה מעניינת.