וכך נוסדה מדינת היהודים הוירטואלית

ובימים ההם...

אם בר-כוכבא היה מחובר לאינטרנט, כנראה שלא היינו חוגגים את ל"ג בעומר בהדלקת מדורות, אלא ב"גלישה" באינטרנט. אם כבר בימים ההם היתה רשת האינטרנט קיימת, אזי היהודים המפוזרים בתפוצות לא היו צריכים להמתין לשליח המיוחד מירושלים, שיודיע על תחילת החג. הם פשוט היו מקבלים את המסר בדואר האלקטרוני, או נעזרים באתר הכותל, כדי להתעדכן, בזמן אמת, מה קורה בבית המקדש.

נכון שכדי לחזק את הקשר בין יהודי ישראל ויהודי התפוצות לא צריכים היינו לחכות לאינטרנט. האמצעים הקונבנציונליים יותר, דוגמת הטלגרף או הרדיו, "הצליחו" לקשר בין הקהילות בארץ ובתפוצות, אבל נדמה כי רשת מחשבים, החוצה כל גבול גיאוגרפי, מעניקה מימד נוסף לקשר זה - מימד שלא היה קיים קודם לכן. זה אולי כמו להביט על הירח ממקומות שונים בעולם, באותו הרגע, ולראות בדיוק את אותו הדבר. העובדה שהאינטרנט מצליחה ליצור קהילות וירטואליות, ללא תלות בגבולות גיאוגרפים, מוכיחה שכנראה, באמת יש משהו באותו קשר אישי, שמאפשר מדיום האינטרנט.

ההיבט הרוחני של האינטרנט

קיומו של מדיום חדש, ה-CyberSpace, הועלה לראשונה על ידי ויליאם גיבסון בספרו Neuromancer. ה-CyberSpace מבוסס על הדמיה (Virtual Reality) המעניקה יתרונות יחודיים למשתתפים בו. כולנו מכירים היטב את הקלישאה האומרת כי הרשת הופכת את כדור הארץ ל"כפר גלובלי". המושג "כפר גלובלי" מצוין, בדרך כלל, בהקשרים כלכליים, מסחריים ושיווקיים, הנוגעים לאינטרנט אולם, משמעויותיו הפילוסופיות והרוחניות, נראה שנשכחו, או לפחות נדחקו הצידה, כחסרות חשיבות. כך, בהתחשב בעובדה שהוגי רעיון האינטרנט, או לפחות אלו שהפכו את הרשת למה שהיא היום, הם דווקא אנשי הרוח והאקדמיה, נטולי קדחת הקפיטליזם והחומרניות, נראה שיש למדיום זה הרבה להציע לחברה, מעבר לקידום עסקים ומסחר.

כמדיום תקשורתי נטול גבולות פיסיים, מאפשרת הרשת את התהוותה של חברה חדשה, הנקראת Cyber Community. המשמעות הפילוסופית, אם נרצה, של חברה זו, טמונה ביכולת החברים להתחבר עם חברים אחרים, ללא כל מחסום גיאוגרפי - התאגדות על בסיס חברתי, אידאולוגי או רוחני. סוף סוף, קהילת חברים היא לא קבוצה אקראית של אנשים שנקלעו, בעל כורחם, למקום גיאוגרפי מסוים.

לפני שנגלוש לחלומות מוזרים, ברור שעולם ה-Cyber אינו חלופה למימד הממשי. אכן, ישנם אלה הצופים לנו עתיד בו כולנו נשב בבית וחיי החברה שלנו יתקיימו בעזרת רשת מחשבים (גב' פאית פופקורן, מומחית לשיווק ובעלת חברת השיווק "ברין-רסריב" בארה"ב פיתחה, בשנת 1991, את תאורית הקוקון, על פיה התקדמות הטכנולוגיה והתגברות הסכנה מפשע בערים הגדולות, יפתחו אצלנו נטיה להתכנס בתוך ביתינו ולקיים את הקשר עם הסביבה בעזרת פלאי הטכנולוגיה). הגישה הפחות מהפכנית טוענת שמעמד ה-Cyber Communities עומד לצידן של הקהילות ה"ממשיות" ולא כחלופה להן. יתרה מכך, היופי שבדבר הוא שהקהילות הוירטואליות יכולות להשלים צרכים סוציולוגיים ורוחניים, אותם לא ניתן לקבל אלא במדיום וירטואלי. משול הדבר ליצירת עולם חדש, ממש כמו בחלומות, שם הכל אפשרי, כמעט.

האינטרנט ככור היתוך

הדוגמא הטובה ביותר להמחשת הדברים הם, אולי, אותם חדרי ה-Chat הרבים הקיימים ברשת. חדרים אלו הם תשובת המדיום הוירטואלי לבתי הקפה, או למסיבות הפרטיות בעולם הממשי, בהבדל אחד משמעותי: הרשת משכללת את היכולת שלנו "להפגש" עם חברים נוספים, באשר הם. הרשת מאפשרת לנו להתקשר עם אנשים מסביב לעולם, ובדרך זו להתגבר על כל מכשול גאוגרפי, כמעט. בדרך זו מתאפשרים שיתוף פעולה ושמירת קשר בין החברים, גם אם במציאות הם מפוזרים בכל כנפות תבל. כמו-כן, ואולי אף חשוב יותר, הרשת מצליחה לאגד קבוצות מיעוטים מסביב לעולם ולהעניק להם מסה משמעותית, שפשוט לא היתה קיימת בעולם הממשי, או בכל מימד אחר. מסה זו לא רק מאפשרת לקהילות הוירטואליות לקדם מטרות רוחניות וסוציולוגיות, ולהעלות על סדר היום נושאים החשובים להן, אלא גם מגינה עליהן על ידי הפיכתן לחברה "חדשה", "חזקה" יותר מבחינה חברתית, המסוגלת להגן על עצמה מפני "הבלעות" בתוך הסביבה הממשית בה היא נמצאת.

קיבוץ גלויות

היכולת לקשר בין קהילות יהודיות, המפוזרות בתפוצות, באמצעות האינטרנט, מאפשרת את קירובן לאומה היהודית, בדרך פשוטה ואפקטיבית. בעוד כלי התקשורת הקונבנציונלים (רדיו, עיתון או טלויזיה מקומיים) מציעים פתרונות לשמירה על קשר ולקירוב בין יהודי הקהילות השונות, במסגרת אותן קהילות, הרי שהאינטרנט מציעה יכולת קשר בין הקהילות השונות, ובין קהילות אלה לעם היושב בציון, זאת תוך שילוב כל אותן יכולות של כלי התקשורת הקונבנציונלים ועוד רבות נוספות. כיון שבעידן האינטרנט, מרחק גיאוגרפי אינו מהווה בעיה לקיום קשר קרוב ואמיד, הקמתה של הקהילה היהודית הוירטואלית לא תלויה בהתקבצותם של בני ישראל במקום גיאוגרפי מסויים. כל הנחוץ הוא חיוג ישיר לספק האינטרנט המקומי.

"הגנב העברי הראשון..."

בקצב די מהיר, נוסדת לה Cyber Community חדשה, בעלת צביון יהודי. קהילה וירטואלית זו מאפשרת דרכים חדשות לשמירה ופיתוח הקשר בין הקהילות השונות בתפוצות ובארץ. תוך ניצול יתרונות הרשת, המתפרסת על פני כל כדור-הארץ, יכולה הקהילה החדשה לשמור ולקיים קשר בין יהודי העולם והארץ ולרכז תחת קורת-גג אחת משפחות, מורים, סופרים, אמנים, ארגונים ואנשים פרטיים מכל העולם, שהמאחד אותם הוא השאיפה ליצור Cyber Community בעלת צביון יהודי.

הרבנות הראשית לישראל, לדוגמא, תאפשר בקרוב מגוון רחב של שירותים דרך האינטרנט (ביניהם גם פתיחת תיקי גירושין). אינטרקלאב, כדוגמא נוספת, הוא בית קפה וירטואלי, המהווה מקום מפגש ליהודים מסביב לעולם. לחילופין, קיימים ברשת אתרים רבים שיסייעו ליהודים כשרים בשידוכים, עם בני או בנות עם הסגולה, מכל ובכל מקום בעולם. הלנה השדכנית מבטיחה להפעיל את כישוריה גם במדיום החדש, ואתר שידוכים 'כשר' אחר מבטיח, אף הוא, לסייע לכם בתחום זה. באתר פרשת השבוע תוכלו ללמוד את פרשת השבוע ולשוחח עם יהודים אחרים מהארץ והעולם. יהודי ברסלב ישמחו לסייע לכם בלימוד תורה ויהדות באתר שלהם. המיוחד באתרים מסוג זה הוא העובדה שהחברות ברובם מותנית בהיות המבקרים יהודים, או לפחות מופנים לציבור היהודי. אתרים אלה מיועדים לכל היהודים שבעולם, היכולים להתקשר לאינטרנט. בדרך זו, מאפשרים אתרים אלה תקשורת ישירה בין כל בני ישראל באשר הם - דבר כמעט בלתי אפשרי בכל מדיום אחר. אתרים אלה מהווים "מקומות" מפגש יחודיים ליהודים, מכל מקום בעולם, 24 שעות ביממה.

מבחינה אידאולוגית ופוליטית, הקהילות הוירטואליות מצליחות להעלות, לסדר היום הציבורי, נושאים הנוגעים ישירות לקהילות אלו, שפשוט נדחקים הצידה בעולם המציאותי. כך, לדוגמא, בעוד נושא הגיור נדחק הצידה בעקבות האיום העירקי, דיון זה נמשך במדיום הוירטואלי, כשהמשתתפים בו הם לאו דווקא אזרחי ישראל בלבד, אלא, תיאורתית לפחות, כל האומה היהודית. באתר הגיור יכול כל מבקר לתרום ולהשתתף בדיון בשאלת הגיור, על ידי בחירת הפתרון וביטוי תמיכה בו, או דעה אישית.

לסיום

כנראה שנכונה הגישה הפחות מהפכנית, הגורסת שרשת האינטרנט היא, בסך הכל, עוד כלי תקשורת אך, ללא ספק, יתרונותיה ויכולותיה מרובים, ומשמעות יתרונות ויכולות אלה נגלית לנו כל יום מחדש. אפילו אם נתעלם לרגע מההשלכות המסחריות והכלכליות שבהפיכת כדור-הארץ ל"כפר גלובלי", הרי שמבחינה אידאולוגית, פוליטית וסוציולוגית, יכולה רשת האינטרנט להיות תשובת המאה ה-21 לספרטה היוונית, או הגירסה המודרנית והמשופרת לרס-פובליקה - אומה בה הדיון הציבורי מתנהל ישירות על ידי החברים ולא נציגיהם. דוגמא טובה לכך היא "ארועי הרשת" המיוחדים שמקיימת המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית, בימים אלה ממש: סיכום הצבעות הקונגרס הציוני הוירטואלי, ריכוז מאגרי מידע בנושא החינוך היהודי ופרוייקט תאומות בין ישראל לתפוצות.

הרשת מאפשרת את התהוותה של קהילה יהודית וירטואלית, המאגדת תחתיה את העם היהודי באשר הוא. כחלק מחברי הקהילה הזו, יכולים החברים להעלות נושאים לסדר היום הציבורי ולקדם עניינים אידאולוגיים וסוציולוגיים בדרכים חדשות, פשוטות וישירות, מהקהילה אל הקהילה ועל ידי הקהילה. זאת, אם תרצו, אינה אגדה.

* הכותב הינו משפטן ובוגר תואר שני במנהל עסקים בתחום יזמות ושיווק אסטרטגי באינטרנט

המאמר נכתב בשנת 1998.

לפריט "לשוטט עם האויב"
לפריט "ביטוח באינטרנט"