הסדרי נגישות
עמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים > אלקטרוניקה וחשמלעמוד הבית > מדינת ישראל > כלכלה
מקסם


תקציר
מידע על החסמים והאתגרים בתעשיית האלקטרוניקה בישראל שמהווה כיום את חוד החנית של הכלכלה הישראלית והיא בין הגדולות בענפי המשק.



חסמים ואתגרים בתעשיית האלקטרוניקה
מחבר: חנן אכסף



 

מנוף לפיתוח כלכלי מואץ


תעשיית האלקטרוניקה בישראל מהווה כיום את חוד החנית של הכלכלה הישראלית והיא בין הגדולות בענפי המשק עם היקף מכירות של 7.2 מיליארד דולר, שמתוכם 5.7 מיליארד דולר מיועדים ליצוא. התעשייה מאופיינת בערך מוסף גבוה למוצרים שהיא מייצאת ובשיעור גבוה של תפוקה לעובד. הצמיחה המהירה של המשק הישראלי בשנות ה-90 הייתה בעיקר בזכות הצמיחה המהירה של תעשיית האלקטרוניקה. בעוד שצמיחת התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) השנתית עמדה על 5% בממוצע מאז 1990, הכפיל עצמו שיעור הגידול השנתי בענף והגיע ל-12% ויותר. גידול זה גבוה במיוחד, בהשוואה למגזרים אחרים במשק.

הגידול המואץ בפדיון תעשיית האלקטרוניקה עלה על הגידול בתמ"ג לא רק בישראל, אלא בכל אזורי העולם בשנות ה-90. מגמה זו פותחת חלון הזדמנויות בלתי רגיל לתעשייה הישראלית הצומחת. שוק האלקטרוניקה העולמי מגלגל פדיון של מעל 1 טריליון דולר בשנה, עם קצב גידול של 10% בשנה. במדינת ישראל מצויים כיום המשאבים המתאימים, ולה יתרון יחסי גדול להצליח בפיתוח מוצרים עתירי ידע בתחום המיקרו-אלקטרוניקה, התוכנה והתקשורת. יתרונות אלה מובילים אותה לקחת חלק בשוק הגדל בכ-100 מיליארד דולר בשנה.



 

מהיכן נובעת ההצלחה האדירה


במהלך 50 השנים האחרונות עברה תעשיית האלקטרוניקה הישראלית מהפך גדול, שהצעיד אותה קדימה לשורה הראשונה של מרכזי ההיי-טק החשובים בעולם. ענף האלקטרוניקה השכיל לנצל היטב את מאגר הידע הרב שנצבר בתעשייה הביטחונית ושימש מנוף לפיתוחם של מוצרים אזרחיים רבים. נוסף על כך אוריינטציית המחקר והפיתוח של המוסדות האקדמיים וקליטתם המצוינת של כ-800,000 עולים חדשים יצרו קפיצת מדרגה וסימנו את תחילתה של המהפכה הטכנולוגית בתעשיית ההיי-טק הישראלית.

כיום יש מעל ל-3,000 חברות היי-טק חדשות בישראל בתחומים מגוונים של תקשורת, מיקרו-אלקטרוניקה, מכשור רפואי, ביו-טכנולוגיה ועוד, האוצרים נכסי ידע בינלאומיים ויתרון טכנולוגי גדול.

במקביל להתפתחות המהירה של תעשיית האלקטרוניקה התפתחה מערכת פיננסית תומכת, שהזרימה דלק פיננסי לחברות החדשות וסייעה לפיתוח הרעיונות לשלב המוצר, לאינטגרציה, לשיווק ולהפצת המוצרים ברחבי העולם. כ-50 קרנות הון סיכון פועלות בישראל בהיקף כולל של 1.5 מיליארד דולר. ישראל נחשבת כיום לאחד המוקדים האטרקטיביים ביותר להשקעת קרנות הון סיכון וכיעד מועדף להשקעה על-ידי קרנות הון סיכון אמריקניות, המשקיעות כ-8% מסך ההון בחברות ישראליות לעומת השקעה של 4% באירופה כולה.

אין ספק, שתעשיית האלקטרוניקה גרמה למהפך בתפיסה הבינלאומית כלפי המשק הישראלי. תאגידים רב-לאומיים מגלים התעניינות גוברת והולכת בהשקעות בישראל, הנתפסת בעיניהם ככלכלת היי-טק בעלת פוטנציאל גבוה בתחום המחקר והפיתוח. לצד ההשקעות הגדולות שהתבצעו בארץ על-ידי חברות כמו, Motorola, Intel, Vishay, IBM, HP, השוק הישראלי מהווה מוקד משיכה לחברות רבות הפותחות כאן משרדי מכירות ובתי פיתוח דוגמת3Com , Cisco, Microsoft, Bay Networks, Siemens וחברות רבות אחרות. כמות הכסף הזר הזורם לתוך תעשיית האלקטרוניקה גדלה והולכת ותופסת נתח גדול יותר מסך ההשקעה הזרה. אך קיים פוטנציאל גדול הרבה יותר. אילו המנוף התעשייתי של הענף היה מנוצל טוב יותר, היו מתבצעות השקעות גדולות יותר בתשתית מתוחכמת, ויותר משאבים היו ניתנים לפיתוח הון אנושי, והמדיניות לגבי השקעות הון זר הייתה משתנה. מדינת ישראל הייתה יכולה להכפיל ולשלש את היצוא התעשייתי שלה, לסגור את הפער במאזן התשלומים ולהצעיד את המדינה כולה לעידן חדש.



 

חסמים להמשך פיתוח מואץ


במבט לעתיד, אנחנו חייבים לעבור טרנספורמציה מחשבתית ולהשכיל להשתמש ביתרון שלנו כמרכז פיתוח, "למנף" את יכולת הייצור המקומית ולפתח מערכת שיווק גלובלית משומנת. המאמצים המושקעים בפיתוח שווקים חדשים הנם זעומים כיום, והתמיכה הממשלתית בקרן השיווק זניחה.

חברות היי-טק רבות נתקעות לאחר שלב פיתוח המוצר ומוצאות תשתית שיווק לאומית בלתי מפותחת ויכולת מוגבלת לחדור לשווקים בינלאומיים. ההשקעה הנדרשת מחברה צעירה לפיתוח שווקים גלובליים היא אדירה, בעשרה סדרי גודל מעל ההשקעה הנדרשת לפיתוח המוצר. מצב זה מהווה חסם סופי ליכולתה של החברה לשרוד בשוק תחרותי גלובלי.

מדיניות ברורה לגבי פיתוח תשתיות שיווק והגדלת משאבים לעידוד השקעות הון זר, תבוא לידי ביטוי בגידול משמעותי בייצור, גידול ביצוא, יצירת מקומות עבודה, הגדלת כושר התחרות שלנו בשווקים זרים ושיפור רב במעמדה של ישראל. ניתן לאפיין לפחות ארבעה חסמים עיקריים הזקוקים לטיפול מיידי על מנת לאפשר לתעשיית האלקטרוניקה להפיק תועלת ממכלול ההזדמנויות בשוק האלקטרוניקה העולמי:

ראשית, הצלחת ענף האלקטרוניקה בישראל מבוססת על טכנולוגיה מתקדמת המאפשרת להוציא מוצרים חדשים לשוק העולמי ולהשתלב במרוץ על שווקים גלובליים. כיום המשאב העיקרי של תעשייה זו הנו כוח אדם טכנולוגי בעל יתרון יחסי מובהק בתחום המחקר והפיתוח. אם לא נדע לנצל באופן יעיל את תשתית כוח האדם הטכנולוגי בישראל, להשקיע יותר משאבים בחינוך טכנולוגי, לגדל דור חדש של מהנדסים ומדענים, ולשכלל את יכולת הניהול, לא נוכל לעמוד בתחרות העולמית, נאבד שווקים, וצפויה פגיעה קשה במשק הלאומי. חלון הזמן לביצוע השינויים הוא קצר בעולם שבו קיימת חשיבות עליונה למהירות תגובה. החברה התחרותית חייבת לנוע מהר, לקלוט עובדים ולהכשירם מהר, סבב פיתוח מוצרים חדשים הולך ומתקצר, וקיימת חשיבות גדולה יותר למהירות הכניסה לשוק ופחות למהות.

החסם השני, תקציב הפיתוח של המדען הראשי העומד כיום על 250 מיליון דולר לעידוד המחקר והפיתוח בתעשייה, הנו קטן בכל קנה מידה. התקציב אינו משקף את קצב הגידול המהיר של התעשייה, ופוסח על פרויקטים רבים שאינם זוכים לחשיפה. תקציב זה אינו עומד בקנה מידה עם גודל ההשקעות הנחוצות לפיתוח התשתית הטכנולוגית והמדעית ומשאבי האנוש הקיימים במדינה.

יש לציין שגודל התקציב כיום אינו עולה בקנה אחד עם תקציבי הפיתוח של מדינות מערביות אחרות בעולם, המשקיעות חלקים גדולים יותר של התקציב הלאומי בפרויקטים של מחקר ופיתות ובהקמת תשתיות לאומיות לקידום תעשיית ההיי-טק המקומית.

ללא מדיניות ברורה בסעיף זה, ייווצר פער גדול בין ההתפתחות הטכנולוגית של התעשייה הישראלית להתפתחויות טכנולוגיות מתקדמות בעולם.

החסם השלישי קשור לפער הגדל והולך בין הצרכים של כוח אדם טכנולוגי בתעשיית האלקטרוניקה בישראל, לבין היכולת של המוסדות האקדמיים למלא אותם ולהוציא בוגריו לתעשייה זו. לפי ההערכות, בחמש השנים הבאות נצטרך להכשיר כ-15,000 מהנדסים נוספים בעלות כוללת של כ-ו מיליארד דולר. המשימה אינה פשוטה, בפרט נוכח המספר המוגבל של בוגרים טכנולוגיים היוצאים מדי שנה ממוסדות אקדמיים הצפויים ליצור מחסור של כ-5,000 מהנדסים, אם לא ינקטו צעדים, כבר היום, לצמצם את הפער הקיים.

החסם הרביעי הנו הפגיעה המתמשכת ברווחיות היצוא, המהווה איום על המשך פיתוח תעשיית האלקטרוניקה. היות שחלק גדול מהייצור מופנה ליצוא, הקפאות של הפיתוחים בשנים האחרונות, מול קצב האינפלציה הגדל, הביאו לשחיקה משמעותית ברווחיות היצוא של הענף. בחודשים האחרונים נבלמה מגמה זו, בעיקר לאור רמת האינפלציה הנמוכה במשק, אך עדיין קיים צורך להתאים את שער החליפין במשק ולשפר את כושר התחרות של מדינת ישראל והענף בפרט מול מדינות אחרות בעולם. הפוטנציאל להמשך הצמיתה המואץ של תעשיית האלקטרוניקה הנו גדול, בעיקר לאור המגמות החיוביות בעולם בתחום זה, משאבי האנוש הבלתי רגילים שלנו והשוק הענק הגדל מדי שנה.



*חנן אכסף - נשיא "מוטורולה ישראל" ויו"ר מועצת המנהלים. כיהן כיו"ר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה וכנשיא לשכת המסחר ישראל-אמריקה.

ביבליוגרפיה:
כותר: חסמים ואתגרים בתעשיית האלקטרוניקה
מחבר: אכסף, חנן
שם  הספר: אישים ומעשים בישראל : ספר היובל
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מקסם
הערות לפריט זה: 1. חנן אכסף - נשיא ''מוטורולה ישראל'' ויו''ר מועצת המנהלים. כיהן כיו''ר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה וכנשיא לשכת המסחר ישראל-אמריקה.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית