עמוד הבית > מדינת ישראל > אוכלוסייה וחברה > מגזרים ותרבויות > דרוזים
מקסם



תקציר
התיישבות הדרוזים בארץ; המצב בכפרים מבחינה דמוגרפיה, בנייה, תעסוקה וחקלאות מאז קום המדינה.



הדרוזים בישראל
מחבר: עלי זגייר


מבין כל אזורי ארץ-ישראל, היה הגליל האזור היחיד ששימש להפצת הדוקטורינה הדרוזית וייסודה במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-11. הדוקטורינה הדרוזית הופצה אז גם באזורים שונים בסוריה ובלבנון. מבין כל הכפרים הדרוזיים שנוסדו בגליל בתקופת ייסוד הדוקטורינה הדרוזית והפצתה, רק שני כפרים שרדו עד היום ככפרים דרוזיים: ירכא וג'ת. כפרים רבים המיושבים כיום על-די דרוזים, מוזכרים בתעודות מהתקופה הצלבנית. במאות ה-16 וה-17 התרחב היישוב הדרוזי בארץ כתוצאה מקליטת מהגרים דרוזיים רבים ממוצא לבנוני. באותה עת נוסדו כפרים דרוזיים רבים בכרמל, מתוכם היחידים ששרדו עד היום הם דאלית אל כרמל ועוספיא.

מאז הקמתה של מדינת ישראל התחוללו בכפרים הדרוזיים תמורות משמעותיות מבחינה גיאוגרפית, פיסית, דמוגרפית ומבחינת מקורות התעסוקה של התושבים. במספר התושבים בכל הכפרים חלה עלייה משמעותית ביותר. עלייה זו מיוחסת לשילוב בין שיעור ילודה גבוה לבין תמותה נמוכה (בעיקר תמותת תינוקות), הנזקפת לזכות השירותים הסניטריים המשופרים. מסוף שנות ה-70 מסתמנת ירידה בריבוי הטבעי. חשוב לציין, שכיום כמעט אין הגירה מהכפרים הדרוזיים או אליהם.

בשנים הראשונות למדינה התנהלה הבנייה בכפרים הדרוזיים באיטיות יחסית וללא תכנון, כבעבר. רק לאחר מלחמת ששת הימים היא קיבלה תאוצה משמעותית. כיום יש תכניות מתאר מאושרות למרבית הכפרים, והבנייה מתבצעת בדרך כלל בהתאם לחוק התכנון והבנייה. הכפרים הדרוזיים מתפשטים במהרה מעבר לגלעין העות'מאני-מנדטורי. הבנייה מתנהלת בכל השטחים הסמוכים לכפרים, שמבניהם הטופוגרפיים מאפשרים זאת. זוגות צעירים יצאו אל שכונות המגורים החדשות שהוקמו בשולי הכפר, ובגרעינים הישנים נשארו ריכוזים גדולים של קשישים. בתי מגורים עתיקים רבים נהרסו עד היסוד, ונבנו בתי מגורים מודרניים. במרכזי הכפרים נותרו בתים עתיקים נטושים רבים, כגון באבו-סנאן, בחורפיש ובפקיעין. דרכים פנימיות עתיקות רבות הורחבו ונסללו לצורך התאמתן לתחבורה המוטורית.

במשך השנים חלה בכפרים הדרוזיים ירידה במעמד החקלאות. לכך חברו מספר גורמים:
* הקושי הכרוך בעיבוד האדמות, רובן אדמות הרריות דקות ואבניות הנמצאות בשטחים מדרוניים.
* פיזור אדמות האיכר באזורים שונים מסביב לכפר מקשה על הניצול האופטימלי של הקרקע.
* החלוקה החוזרת ונשנית של החלקות החקלאיות בעקבות הירושה גורמת לפיצול למספר רב של חלקות קטנות, שאינן מצדיקות מבחינת כדאיות כלכלית עיבוד חקלאי מודרני.
* הירידה במחירי המוצרים החקלאיים המסורתיים, כגון שמן הזית, הטבק והדגנים. ענף המקנה ספג גם הוא מהלומה רצינית בעקבות הצטמצמות שטחי הרעייה והצפת השוק הישראלי בבשר, בחלב ובמוצריו, מתוצרת היישובים היהודיים.
* התבססות החקלאות בכפרים הדרוזיים על גידולי בעל תרמה אף היא לחוסר רנטביליות.
* השתלבות רבים מבני העדה בענפי הכלכלה והביטחון במשק הישראלי גרמה במידה רבה לנטישת החקלאות.

הירידה במעמד החקלאות בכמה כפרים דרוזיים הייתה משולבת בהקמת מפעלי תעשייה. הראשון שבהם היה הכפר ירכא. מפעלי תעשייה הוקמו גם בפקיעין, בית-ג'ן ואבו-סנאן, אולם אין הם בממדים של התעשייה בירכא. בירכא, בדאלית אל-כרמל ובעוספיא נבנו בתי מסחר המושכים אליהם לקוחות גם מן היישובים היהודיים בסביבה.


*עלי זגייר - מרצה לגיאוגרפיה ולידיעת הארץ במכללה למורים ערביים בחיפה. חוקר גיאוגרפיה היסטורית של ההתיישבות הציונית בארץ-ישראל.

קישורים:
מבט לעבר העדה הדרוזית



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: הדרוזים בישראל
מחבר: זגייר, עלי
שם  הספר: אישים ומעשים בישראל : ספר היובל
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מקסם
הערות לפריט זה: 1. עלי זגייר - מרצה לגיאוגרפיה ולידיעת הארץ במכללה למורים ערביים בחיפה. חוקר גיאוגרפיה היסטורית של ההתיישבות הציונית בארץ-ישראל.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית