משפט נבות

המטרה של מערכת המשפט היא לעשות צדק, לדאוג לסדר החברתי, ולהשכין שלום בין אזרחי המדינה. לשם כך, מערכת המשפט מטילה על היחיד חובות ומעניקה לו זכויות.

לעִתים מנצלים אנשים מסוימים את החוק לטובתם וגורמים עוול לאחרים. הנביא ישעיהו מרתיע מפני הפיכת הצדק לצעקה ומפני הפיכת המשפט למשפח¹ : וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה. (ישעיהו פרק ה, 7)

במקרה שלפנינו מערכת המשפט הייתה כלי ביד השליט כדי להתנכל לנתיניו. נבות הועמד למשפט על לא עוול בכפו, לאחר שסירב לתת למלך אחאב את כרמו ביזרעאל, נחלת אבותיו:

וַיֹּאמֶר נָבוֹת אֶל-אַחְאָב חָלִילָה לִּי מֵה' מִתִּתִּי אֶת-נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ. (מלכים א כא, 3)

איזבל, אשתו של אחאב, מסרבת להשלים עם כניעתו של בעלה, ויוצאת בהכרזה:

וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ אַתָּה עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה עַל-יִשְׂרָאֵל קוּם אֱכָל-לֶחֶם וְיִטַב לִבֶּךָ אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת-כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי. (פסוק 7)

איזבל, מגייסת את ידיעותיה בחוקים המקראיים ויוצאת למתקפה חסרת תקדים על נבות האומלל. היא יודעת שלשם הרשעתו של נבות יש צורך בשני עדים, כמו שכתוב:

עַל-פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל-פִּי עֵד אֶחָד. (דברים יז, 6)

כמו כן איזבל יודעת שאם נבות ימות על פי דין תורה היא תוכל להשיג את כרמו, ועל כן מחליטה להאשימו בקללת אלהים ומלך, כפי שכתוב:

אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר. (שמות כב, 27)

איזבל יודעת היטב שעונשו של המקלל את ה' הוא סקילה באבנים:

וְנֹקֵב שֵׁם-ה' מוֹת יוּמָת, רָגוֹם יִרְגְּמוּ-בוֹ כָּל-הָעֵדָה. (ויקרא כד, 16)

לאחר שגייסה איזבל את חוקי המשפט לטובתה, היא מגייסת גם את דעת הקהל. כמו כל מנהיג היא מבינה שדעת הקהל חשובה כדי להנהיג את העם. כיצד מגייסת איזבל את דעת הקהל?

ראשית היא מגייסת לטובתה את חכמי העם, הזקנים והחורים . אלו הם אנשים שהעם מכיר וסומך על דעתם. היא כותבת ספרים (מכתבים) לאנשים האלה וקוראת להם להעמיד את נבות למשפט. נוסף על כך, היא יוצרת בעם אווירה של אבל כאשר היא מכריזה על צום. כך, כשיגיע נבות למשפט, ידע כל העם שמשהו נורא אירע וידרוש את דמו של הפושע!

איזבל יוצרת משפט מבוים, ובו עדים שני בני בליעל אשר מעידים עדות שקר על איש שלא חטא. עונשו של נבות מתוכנן מראש להיות סקילה באבנים:

וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל נֶגְדּוֹ וִיעִדֻהוּ לֵאמֹר בֵּרַכְתָּ אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ וְהוֹצִיאֻהוּ וְסִקְלֻהוּ וְיָמֹת. (פסוק 10)

לנבות לא נותר סיכוי. איזבל תכננה את המהלך היטב ורצונה התגשם. נבות הוצא להורג בסקילה באשמת קללת אלהים ומלך. כרמו ניתן לאחאב ללא שהות:

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אִיזֶבֶל כִּי-סֻקַּל נָבוֹת וַיָּמֹת וַתֹּאמֶר אִיזֶבֶל אֶל-אַחְאָב קוּם רֵשׁ אֶת-כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר מֵאֵן לָתֶת-לְךָ בְכֶסֶף כִּי אֵין נָבוֹת חַי כִּי-מֵת. (פסוק 15)

מיד לאחאב המעשה פונה אליהו הנביא לאחאב בשאלה המפורסמת "הֲרָצַחְתָּ וְגַם-יָרָשְׁתָּ?" וקובע דין כרת (מוות) לו ולמשפחתו.

הערות :

1. משפח מלשון ספחת שהוא פצע עור ומלשון משפט. ישעיה יצר מילה חדשה ובה נרמזות שתי מילים: משפט וספחת כדי להעביר את המסר שהמשפט הפך להיות דבר שלילי הדורש טיהור