עמוד הבית > מדעי החברה > פמיניזם > מעמד האשה בארצות שונותעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > דמוקרטיה > עקרונות הדמוקרטיה > זכויות אדם ואזרח > זכויות נשיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > מגדר
מקסם


תקציר
מעמד האישה ושיוויון בין המינים בחברה הישראלית בשנות האלפיים - מצבן של נשים עובדות, נשים בצה"ל ויחסו של הממסד הדתי-אורתודכסי לאישה.



נשים בישראל : מעמד האישה לקראת שנת 2000
מחברת: פרופ' אליס שלוי


בישראל, לקראת שנת אלפיים, אנו עדים להישגים רבים בתחום שוויון האישה, אך עדיין רב הטעון שיפור.

בניגוד לעבר, כיום יש לנשים שליטה גבוהה יותר על הילודה, וניכר שינוי מסוים בנורמות החברתיות שהיו מושרשות בעבר. הלחץ החברתי המופעל על נשים להינשא הוקל במעט במשך השנים. גם מלאכת הטיפול במשק הבית קלה כיום בהשוואה לעבר ודורשת פחות זמן, בזכות המודרניזציה ושילוב המכשור האוטומטי בעבודות הבית. הדחף של הנשים לצאת לעבודה גדל גם לנוכח העובדה שמעטים הזוגות המסוגלים לקיים משפחה על בסיס משכורת אחת בלבד.

גם בצה"ל באה לידי ביטוי רוח השינוי. בג"צ אליס מילר פתח בפני נשים את קורס הטיס היוקרתי, ובקרוב יצטרפו לשורות חיל האוויר גם נשים טייסות.

כיום מכהנות יותר ויותר נשים בתפקידים בכירים בישראל. חוק הדירקטוריונים, אשר שדולת הנשים הייתה פעילה ביישום העדפה מתקנת בו, הביא לגידול עצום בשיעור הנשים החברות בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות: בשנת 1997 הגיע שיעור הנשים ל-26% מכלל הדירקטורים בחברות הממשלתיות. זו דוגמא מוצלחת להפעלתה של העדפה מתקנת. אולם בד בבד, מספר הנשים הממלאות תפקידי ניהול ותופסות עמדות-מפתח במשק נמוך יחסית: שיעור הנשים המנהלות מבין כלל המנהלים במשק בשנת 1995 עמד על 15% בלבד.

הפער בגובה השכר בין נשים לגברים עדיין קיים, ומגיע כיום ל-30%-35%. אחוז הנשים המובטלות עדיין גבוה יותר מאחוז הגברים. כך למשל, בשנת 1995 הגיע אחוז הנשים הבלתי מועסקות בקרב כוח העבודה ל-7.9, לעומת 5.1% מהגברים.

ייצוג הנשים במערכת השלטונית לא השתפר. גם בתחום זה, בלא העדפה מתקנת לא ניתן להגיע לשוויון, והניסיון המוצלח במדינות סקנדינביה, למשל, יכול להוות לנו, בישראל, דוגמא מוצלחת.

בכנסת ה-14 חברות תשע נשים, שהן 8.1% מכלל החברים (ייצוג הנשים כיום נמוך אף בהשוואה לכנסת הראשונה, בה כיהנו 11 נשים). אישה אחת מכהנת כשרה (לימור לבנת - שרת התקשורת), אישה אחת מכהנת בתפקיד סגנית יו"ר הכנסת (נעמי חזן) ושלוש נשים משמשות מנכ"ליות משרד ממשלתי (נחמה רונן - המשרד לאיכות הסביבה, נילי ארד - משרד המשפטים, שלומית כנען - המשרד לקליטת עלייה).

שני כוחות עיקריים פועלים כיום בישראל נגד השגת השוויון בין המינים: מרכזיותה של המערכת הצבאית-ביטחונית, שהיא בלתי שוויונית מעצם טבעה; התחזקות הממסד הדתי-אורתודוקסי, שבו מכהנים גברים בלבד, והוא מבוסס על ההיררכיה המסורתית בין האישה והגבר - "והוא (הגבר) ימשול בה."

כנגד כוחות אלו, עלינו לרכז את המאמצים במספר מוקדים:


  • חקיקה כללית, כדוגמת חוק שוויון זכויות האישה מ-1951, איננה מספקת. יש לתגבר אותה בחוקים ספציפיים אשר יבטיחו את השוויון בין המינים בתחומים השונים.

  • המשך העמקת המודעות, באמצעות השקעת מאמץ כביר בחינוך.

  • העדפה מתקנת, עד להשגת איזון. לאחר שהייצוג ההולם מושג ומתקבל באופן טבעי בחברה, אין עוד צורך בהעדפה המתקנת.


הרגע ההיסטורי הנוכחי בשל לקידום מעמד האישה בישראל. מיקומו של נושא זה בין הראשונים על סדר היום הבינלאומי מבטיח כי ההתפתחות בישראל תזכה לגיבוי מבחוץ.

במשך השנים הגענו להישגים רבים ומרחיקי-לכת הן בהגברת המודעות הציבורית והן בחקיקה. ההישג העיקרי - הנשים כיום מודעות לאי-השוויון, וכתוצאה מכך מוכנות לפעול לשינוי. אולם עדיין נדרשת עבודה רבה. לכל איש ואישה צריכה להיות הזכות השווה לבחור במקצוע ובעיסוק המתאימים לכישוריהם, מבלי שעובדת היותם גבר או אישה תהווה שיקול כלשהו בבחירה.

* פרופ' אליס שלוי - יו"ר שדולת הנשים בישראל, פרופסור אמריטוס לאנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים

לעמוד הקודם

ביבליוגרפיה:
כותר: נשים בישראל : מעמד האישה לקראת שנת 2000
מחברת: שלוי, אליס (פרופ')
שם  הספר: אישים ומעשים בישראל : ספר היובל
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מקסם
הערות לפריט זה: 1. פרופ' אליס שלוי - יו''ר שדולת הנשים בישראל, פרופסור אמריטוס לאנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית