"וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ." (פסוק 4). הפגישה המרגשת והטעונה בחלוף שנים כה רבות, מבטאת שיא חיובי בסיפורם של שני האחים, יעקב ועשיו. הגעגוע העז, האהבה וקשר הדם, גוברים על השנאה והרצון לנקמה. בציור, מתרפק יעקב בדמעות על חזהו של עשיו, כמכה על חטא. בחיבוקו של עשיו הדומע אף הוא, באה לידי ביטוי גם המחילה.
טכניקת הציור: צבעי אקריליק, על שקפים.
הצבעוניות שבחרה האמנית: צבעים חמים, מדבריים ושני האחים לובשים לבן
לתמונה מוגדלת