אזור גרירה

בפינות הקודמת הדגמנו את תופעת הגרירה בלשון המקרא ובלשון חז"ל, וכאן נדגים אותה בלשון ימי הביניים וספרות השו"ת.

הרמב"ם בספרו משנה תורה בחלק קדושה מקדיש פרק שלם לנושא מאכלים אסורים, אבל הוא התנסח אחרת – הרמב"ם כתב את שם הפרק מאכלות אסורות. אגב גרירה למילה מאכלות כתב הרמב"ם אסורות במקום אסורים.

הרמב"ם בהלכות נזיר (א, ה) כותב:

"אין אומרין בנזירות, עד שיוציא בשפתיו דבר שמשמעו אצל כל העם כעניין שבליבו; אלא כיון שגמר בליבו, והוציא בשפתיו דברים שעניינם שיהיה נזיר – אף על פי שהן עניינות רחוקות, ואף על פי שאין במשמען לשון נזירות – הרי זה נזיר".

אגב גרירה לתואר רחוקות כתב הרמב"ם את הריבוי של עניין בצורה עניינות במקום עניינים.

מהר"ם אלשקר, סימן קיד כותב:

"עתה שפרצת גדר השתיקה וקיימת דמיונותיך הראשונות"

דברי יוסף, סימן טו כותב:

"והוא חי בדמיונות כוזבות"

שניהם נגררו מהריבוי דמיונות, שמינו הדקדוקי זכר, אֶל התואר – ראשונות (במקום ראשונים), כוזבות (במקום כוזבים).

ראינו דוגמות מלשון ימי הביניים וספרות השו"ת לגרירה בצורני הריבוי (מאכלות אסורות, עניינות רחוקות, דמיונות כוזבות), יש עוד שינויים (כגון תצורת הפועל, משקלי השם ועוד), וחלק מהם נביא בפינה הבאה – גרירה בעברית החדשה ובלשון ימינו.