הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
חורמה, עמק השווה, עמק הבכא – יש להניח ששמות המקומות הללו מוכרים לכם, אבל לא כשמות מקומות אלא כחלק מניב או מצירוף. על ניבים שבמקור המקראי משמעותם ציון מקום, אבל במשך הזמן הם איבדו את משמעם זה והפכו לשמש בהשאלות שונות.



דע את מקומך! – חלק א
מחבר: ירעם נתניהו


יש ביטויים וניבים השגורים בפינו היום ומקורם במקרא, אבל במקרא משמעותם שונה לחלוטין.

כאן נתמקד בניבים שבמקור המקראי משמעותם ציון מקום, אבל במשך הזמן הם איבדו את משמעם זה והפכו לשמש בהשאלות שונות. ונסביר ונדגים את דברינו:

הגיעו [באו] לעמק השווה

המקור:

וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם לִקְרָאתוֹ אֶל-עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ (בראשית יד, יז).

הפירוש במקור:

עֵמֶק שָׁוֵה הכוונה לשם מקום.

הפירוש היום:

דרשת חז"ל ראתה במילה שוה את המילה שוויון (רש"י מביא את המדרש "שהוּשוו שָם כל האומות"), וכך נתקבלה משמעות מושאלת המשמשת היום: הגיעו לפשרה או להסכם בעניין מסוים.

רדף עד חרמה

המקור:

וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד-חָרְמָה (דברים א, מד).

הפירוש במקור:

חָרְמָה היא כנראה שם של מקום.

הפירוש היום:

היום קיבל שֵם המקום חרמה את המשמעות חֶרֶם, ולכן היום משמש הניב במשמעות רדיפה עד כדי חרם וכיליון.

עמק הבכא

המקור:

עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ; גַּם-בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה (תהלים פד, ז)

הפירוש במקור:

הכוונה לשם של עמק. עמק שכנראה גדלו בו עצי בכאים (ראו שמואל ב ה, כג); או שהכוונה לעמק בלי מים.

הפירוש היום:

היום הכוונה למקום צרות וייסורים. כנראה הובן בָּכָא במשמעות בֶּכִי, וכן אומרים בפיוט "לכה דודי": "רב לב שבת בעמק הבכא".



אל האסופה שנת העברית - מקרא3

אל האסופה שנת העברית - גאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: דע את מקומך! – חלק א
שם  הפרסום מקורי: אסופת ערכים לשנת השפה העברית
מחבר: נתניהו, ירעם
תאריך: תשע"א , 2010
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית