|
|
|
  |
    |
הסדרי נגישות
 |
 |
| עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > יהודים בתפוצות > יהודים באירופה במאות 20-18עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > חיים יהודיים באירופה בין שתי מלחמות העולם > יהודי סלוניקי בשנים 1939-1918 |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||
|
בספרו "בסלוניקי" מזכיר המחבר כמה אישים חשובים בקהילה בזמנו. אישים אלה ידועים גם ממקורות אחרים, אך בספר "בסלוניקי" הם מתוארים מזווית ראייה אישית מאוד ובלתי ידועה. כך למשל מתואר המחנך ד"ר יצחק אפשטיין, שבא מארץ ישראל לסלוניקי כדי לנהל את בית הספר של "תלמוד תורה", והביא עמו שיטות לימוד חדשות שפיתח, ובמיוחד שיטות חדשות ללימוד השפה העברית. קלצל מדגיש שהוא רוצה להביא את דבר פועלו של ד"ר אפשטיין המחנך המהולל לידיעת הציבור היהודי הרחב, שאינו מכיר אותו ואינו יודע על אודותיו, ולכן הוא כותב עליו בספר:65 ה"תלמוד תורה הגדול"66 מיוצג על ידי מנהלו, יצחק אפשטיין.67 כל הרואה אותו נזכר מיד בבן ארצו הגדול, טולסטוי. מסופקני אם יש עוד אדם שמתאים להיות היום "שליח" (אפוסטל) מודרני כמותו. בצרכיו האישיים אפשטיין הוא אדם צנוע מאין כמוהו (מי ראה אותו אי פעם במקטורן בעל גזרה אירופית?) נראה שהוא דורש מהחיים רק דבר אחד: עבודה, עבודה ללא ליאות. תבוא אליו מתי שתרצה, תמיד הוא עובד. בתום יום הלימודים בבית הספר יושב האיש הזה, בעל הראש הפילוסופי המופלא, שכבר שיבחו אותו בפניי קודם שהכרתיו וכותב מאמר פדגוגי לכתב העת "החינוך", עיתון פדגוגי היוצא בפלסטלינה בשפה העברית, או עובד על טיוטה של ספר לימוד לעברית מודרנית. תמיד הוא מבקש ללמוד משהו חדש או להכיר דברים חדשים. אני זוכר שפעם הראיתי לו את ספרו של רודולף אויקן Wert und Sinn des menschlichen, (Rudolf Eucken) Lebens (ערכם ומובנם של החיים האנושיים).68 לדבריו היה קורא ברצון את הספר, אך מצפונו אינו מרשה לו לעסוק בדברים שאינם נוגעים ישירות לעבודתו העצומה. אולם היתה לו עצה: "אתה תקרא את הספר ותספרלי מה כתוב בו", אמר. יסלח לי הקורא של שסטיתי כה רחוק מן הנושא. אולם יצחק אפשטיין הוא בוודאי אחד החלוצים האדירים שלנו שם בדרום (כרגע אפשטיין שוב בארץ ישראל). חבר המורים העברים רואה בו דוגמה ומופת שאי-אפשר להשיג, והאוכלוסייה של סלוניקי רואה בו את מלכה הבלתי מוכתר. ומאחר שהוא מקדם את משימתו יקרת הערך כל כך בצנעה אין איש יודע דבר עליו. אך למרת זאת סבורני שחשוב מאוד שכל היהודים ידעו אילו אנשים עוסקים שם בדרום בבניין יהדות חדשה. יצחק אפשטיין הוא אחד הנסיכים שבהם.69 קלצל מספר מעט גם על דוד יצחק פלורנטין, אחת הדמויות הבולטות בקהילת סלוניקי בזמנו, מראשי התנועה הציונית ועורך של מספר עיתונים. פלורנטין היה חבר גם בחבר הנאמנים של בית הספר של חברת "עזרה":70 אולם יש בינינו גם בני אדם אחרים בעלי מזג ורוחניות מתונים יותר מן האיש בעל פני הנביא. למשל מר פלורנטין,71 העורך הראשי של האב'יניר72 ושל טריבונה ליברה,73 שהוא החבר הפעיל ביותר בין כל החברים הפעילים של חברת "עזרה". מי שרוצה לדמיין אותו לעצמו יחשוב על האדון התורכי הנמוך, שנשא בקונגרס הציוני בהמבורג את ההרצאה על מצבם התרבותי של יהודי תורכיה. לאדון פלורנטין זה חייבת במיוחד אגודת ההתעמלות היהודית תודה מיוחדת, כי הוא יחד עם עמיתו ברזילי הם הרוח החיה של "חברה להתעמלות"74 מכבי בסלוניקי" שליד "ההתאחדות היהודית להתעמלות מכבי".75 לעומת אפשטיין, אדון פלורנטין הוא הפוליטיקאי, אדם החיים הפומביים. כאשר שמעתיו בפעם האחרונה בסלוניקי הוא דיבר על הצורך לייסד ספרות של חוברות בספניולית שתעסוק בבעיות יהודיות מודרניות. למרבה הצער מצבם של היהודים דוברי ספניולית אינו טוב בתחום זה. וגם אם העיתונים של פלורנטין שמו להם למטרה לדווח בלהט על כל מה שקורה בעולם היהודי, הרי אף אחד אינו משוכנע יותר מפלורנטין עצמו שהדבר רחוק מלהספיק.76 למורה להתעמלות, מר פרדו, שהכניס חידושים רבים בהוראת החינוך הגופני וחיזק את התודעה הציונית והעברית בסלוניקי, מקדיש קלצל מקום נכבד, ומתארו בצורה חי במיוחד: אחד חסר עדיין אצל שולחננו, אולם הוא כבר משתולל במעלה המדרגות. שמעו, האיש רעב! הוא מזמר כבר בחוץ בקול את שם המאכל האהוב עליו, לפי המנגינה של "דויטשלנד איבר אלעס" Deutschland uber Alles] – גרמניה מעל לכול]: "קאלאב'אסה, קאלאב'אסה, קאלאב'אסה, קאלאב'ס!".77 ראו! דניאל טס מרוב להיטות. בום! נפתחת הדלת ו"בשלום" קולני נעשית כניסתו לאולם. הוא האיש הנהדר ביותר, העליז ביותר, הזקוף ביותר בסלוניקי, שמחתם של כל הצעירים והזקנים כאחד. זהו אדון פרדו, המורה להתעמלות המפורסם של "מכבי".78 הוא לוחץ את ידו של כל אחד לשלום באופן שהיו רוצים לצעוק מרוב כאב, חובש עוד יותר בשיפוע את הפ'ז על ראשו, חובט בי מתחת לשולחן, מקלל את דניאל, ומתגאה בגרמנית שלו, "ארר קלצעל" [במקום "הר קלצל"], הוא קורא לי. אחר כך יספר לי על מינכן ויהלל את הבירה הטובה שלה...79 קלצל מספר על הגברת יונינה כהן-כהנוביץ' שיסדה את גן הילדים העברי בסלוניקי, וגם כאן הוא מוסיף פרטים חדשים. הוא מתאר אותה כאשה בלונדינית קטנה ויפה, שהיה לה קהל מעריצים גדול.80 בתחילת דרכה בסלוניקי היו לה קשיים מרובים כאשר רצתה לפתוח גן ילדים עברי, אך למרות זאת לא נפלה רוחה עד שהצליחה במשימתה בעזרת הרב הראשי של סלוניקי, הרב יעקב מאיר: האשה בהירת השער מתקרבת אלינו, ונודע לנו כי היא מנהלת גן הילדים, הגברת יונינה כהן-כהנוביץ. מכיוון שהיתה פנויה לשעה קלה מספרת היא לנו כיצד הגיעה לסלוניקי וכיצד עלה בידיה להקים שם גן ילדים עברי. כנערה צעירה גדלה ברוסיה, ועברה שם את כל האימים והמוראות של החיים היהודיים. כן, בזמן הפוגרומים היתה חברה באירגון ההגנה העצמית היהודי ולבושה בבגדי גבר לחמה צד בצד עם האנשים הצעירים של המקום. לימים נסעה לירושלים למדה בסמינר של "חברת עזרה של יהודי גרמניה". אחר כך עברה לברלין כדי לעמוד במבחנים לקבלת התואר "גננת" בבית פרבל.81 בשובה לירושלים הטילו עליה פתאום מטעם חברת "עזרה" לעבור לסלוניקי ולהקים שם גן ילדים עברי. בסלוניקי לא הכירה איש ובעיקר לא ידעה לדבר ספניולית. למרות זאת לא נפלה ברוחה והחלה למלא את המשימה שהטילו עליה. חבריה ומלוויה היחידים היו שני כלבים קטנים, שהביאה עימה לסלוניקי. כלבים אלו התחבבו אחרי כן על כל ילדי הגן. בסלוניקי נתקלה הגברת יונינה ברוח עוינת מאוד. האנשים לא רצו לדעת מהשפה העברית כי לא יכלו להבין איזו תועלת תצמח להם מידיעת שפה זו. ואם כבר הבינו שנערים צריכים ללמוד קצת עברית לא יכלו לתפוס למה צריך להקנות את השפה הזאת גם לנערות. הורים העדיפו לשלוח את ילדיהם לבית ספר של "כל ישראל חברים", שם למדו הרבה צרפתית ודברים מעשיים אחרים. הם לא רצו כי בניהם יהיו כולם "רבנים" – כך אמרו. אבל רוחה של הגברת יונינה לא נפלה. היא שכרה אולם והחלה לחפש תלמידים. אך בתחילה מצאה רק תמיכת מועטה. אף קרה שאנשים גילו כלפיה יחס עוין, כמעט שהתייאשה מלבצע את משימתה כאשר בא לעזרתה אדם שהיה אהוב ומכובד על כל העיר ושנתנה בו אימון מלא. זה היה החכם באשי [הרב הראשי], יעקב מאיר,82 ישיש מופלג,83 שלא רק הקהילה בסלוניקי רחשה לו כבוד, אלא היו לו מוניטין רבים גם בממשלה התורכית בקושטא. כאיש ירושלים היה תוך נלהב של השפה העברית. וככה הופיע יום אחד אצל הגברת יונינה והביא אליה את נכדתו כתלמידה הראשונה בגן העברי. אנשים מכובדים אחרים הלכו בעקבותיו. מה שנראה בתחילה כבלתי אפשרי הפך מהר מאוד למציאות. הגן העברי בסלוניק פרח והיה במהרה למוסד האהוב ביותר על יהודי סלוניקי.84 בעלה של יונינה, לויצ'קה כהן, היה מנהל בית הספר העברי בסלוניקי. בית הספר העברי נוסד רק לאחר שהיה מספר ראוי של ילדים שלמדו עברית בגן הילדים העברי, שיכלו להבין את הלימודים מתחילת בואם לבית הספר.85 לחלקים נוספים של המאמר: סלוניקי היהודית בעיני נוסע יהודי-גרמני בראשית המאה העשרים הערות שוליים:
|
|||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||
| 123 |
