עמוד הבית > מדעי החברה > סוציולוגיהעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > דמוקרטיה > עקרונות הדמוקרטיה > זכויות אדם ואזרח
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
סיפורו של מרד הסטודנטים הגדול שפרץ בשנות ה-60 בארצות-הברית ואירופה.



מרד הסטודנטים בארצות-הברית
מחבר: מתי רגב


בשנות השישים של המאה הנוכחית נפל דבר בעולם - מרד הסטודנטים, או בשם אחר - מרד שנות השישים. מרד זה הוא תופעה מיוחדת במינה שאפילו היום כעשרים שנה אחרי האירוע עדיין לא ברורים כל הגורמים למרד והיקף השפעתו. לכאורה, דבר לא השתנה על - פני השטח - הגבולות בין המדינות לא השתנו, משטרים לא הוחלפו במהפכות בזק.

המרד של שנות השישים פרץ באירופה ובארצות - הברית, בתחילה בקרב הסטודנטים ולאחר מכן התפשט גם לקבוצות אוכלוסייה אחרות. כמה אירועים מיידיים הביאו להתפרצותו : מלחמת וייטנאם המתמשכת שעוררה התנגדות, והגזענות ואפליית השחורים בארצות - הברית. אולם להתפרצות המרד גרמו גם אירועים כלל - עולמיים, שהשפעתם התאחרה : עשרות מדינות משועבדות בעולם פרקו את עול השיעבוד ונהיו חופשיות - דבר שחולל שינוי אדיר במפת העולם, מלחמת העולם השניה, ובמיוחד האירוע לקראת סוף המלחמה - הטלת הפצצה האטומית על הירושימה ונגאסאקי. הפצצה שינתה כליל את ההשקפה על המלחמה ועל תוצאותיה, זרעה אימת מוות בעולם שמא תיפול פצצה נוספת על העולם בשרירות לב, בלי סיבה או אפילו בטעות.


בסמוך לארועים הללו התחוללה מהפכה טכנולוגית אדירה ששינתה תפיסות בכל תחומי החיים - שנים מעטות לפני כן חשפו גנטיקאים את מבנה ה- ד.נ.א. וה- ר.נ.א. ואת תפקידיהם. ההנדסה הגנטית יצרה מודעות חדשה ליכולת האדם - מחד, ולסכנות הטמונות במדע, בצד יתרונותיו מאידך. התפתחות המדע הולידה סכנות שונות למין האנושי - זיהום האויר והמים והתחממות האטמוספירה מעל - פני כדור - הארץ.

במקביל לכל אלה נאסף מידע רב על ההתנהגות המינית של האדם ועל יחסי האהבה שבין גברים לנשים. התפרסמה ספרות עניפה בנושאים אלה, והחנויות התמלאו בספרים בתחום המין.

ההתפתחות המואצת יצרה שפע בחלקים המפותחים של העולם, וטונות של מזון נזרקו שם לאשפה. לעומת זאת, היו חלקים בעולם שתושביהם גוועו ברעב, פשוטו כמשמעו. הרגישות של צעירי השפע לבעיית הרעב בעולם "קילקלה להם את התיאבון".

הדור שנולד לאחר מלחמת העולם השנייה, נולד לתוך עולם מתחדש, שהשינויים מתחוללים בו כל עשור, ואפילו לעתים כל שנה. המחשבים הראשונים חדרו לחיי המסחר והכלכלה רק בתחילת שנות החמישים. הטלויזיה החלה לצבור עוצמה ציבורית בעשורים אלו. לעומת זאת - המוסדות החברתיים האוניברסיטאות, שיטות הלימוד והמוסכמות החברתיות, השתנו ביתר איטיות. ההורים של הילדים, שנולדו לאחר המלחמה, גדלו על מוסר ויקטוריאני, שעל פיו דחו את הסיפוקים, חינכו לאיפוק, לשליטה עצמית ולהערצת סמכות ומסורת. דור ההורים דגל כלפי חוץ בליברליזם, בחופש ובפתיחות, אבל בתוך תוכו החזיק בדעות ויקטוריאניות מיושנות, הדוגלות במוסר נוקשה ובדרכי התנהגות נאותים. המסר הכפול הזה ששידרו ההורים, היה אחת הסיבות הישירות לרצון האדיר של הצעירים לשנות דברים.


כרזה בהשפעת המאורעות בפריז שהופקה על-ידי סטודנטים.

המין היה תחום אחד שבו יכלו הצעירים להפגין שינוי. למעשה, היה המין מעין חוד החנית של מהפכת הצעירים. עירום, מין חופשי ואהבה חופשית שימשו דגל במאבק נגד העולם הישן, שבו היה אסור לבני שני המינים לקייס יחסי מין לפני החתונה.

הדגל השני בו נפנפו הצעירים היה שוויון בין המינים. השוויון שדרשו חרג לפעמים מהתפקידים הביולוגיים המסורתיים של שני המינים. האישה נתפסה כשווה לגבר בכל, בלי שום אפליה. בעקבות כך קמו תנועות מיליטנטיות (מלחמתיות) שדרשו שוויון לנשים.

האוניברסיטאות, שהיו מעוז המחשבה היו מאובנות במידה רבה. במקומות רבים עדיין לימדו את תולדות יוון כנושא מרכזי, ולטינית הייתה עדיין שפה חיה בעיניהם. שיטות החינוך היו ישנות, והסטודנטים הרגישו שהלימודים מנתקים אותם מהעולם שבו הם חיים, ומכל התמורות המתרחשות בו.

ההרגשה הכללית באותה תקופה הייתה שהשליטה על העולם עוברת לידי האדם. הטכנולוגיה הגיעה לנקודה, שבה שוב אינה גורם פסיבי, המנסה להסתגל למצב העולם, אלא הייתה גורם שביכולתו לשנות את העולם, לטוב או לרע, ולהתאים אותו לצורכי בני - האדם.

מה שהתרחש בשנות השישים כתוצאה מכל הגורמים שמנינו היה שלל רב של תופעות. מצד אחד - הפגנות,
שביתות, מחאות, סיסמאות על הקירות, "הפניננגים" המוניים של שירה ומוזיקה, שקיבצו יחד עשרות אלפי צעירים נלהבים, וכללו הדלקת נרות ושירה בצוותא. מצד שני - הקמת קומונות עירוניות וכפריות, ששאפו לחזור לחיי טבע, שבהם מתקיימים הקשרים האמיתיים בין בני - האדם, שנותקו בעקבות הטכנולוגיה. השאיפה הזאת לחזור לטבע, לפשטות, לחפש את האמת, יצרה תנועה אדירה של נדידת עמים.

הרפואה גם היא השתנתה. שיטות רפואיות עתיקות, המבוססות על צמחים וטבע, נכנסו יותר ויותר לשימוש.

מאות אלפי צעירים נדדו "לחפש את עצמם". מקצתם חיפשו את האמת ואת השלווה בהודו, וחזרו והביאו משם למערב את הבשורה של המזרח. מקצתם נדדו וראו בנדודים את דרך החיים האמיתית.

כל האמור בזה מתייחס לצעירים ולבני הנעורים. ומה קרה עם המבוגרים : המורים וההורים? האם אלה ישבו בחיבוק ידיים ונשארו אדישים לתביעות הדור הצעיר? כפי שבדרך - כלל קורה, כאשר קיים סכסוך בין שתי קבוצות שונות, שני הצדדים מרגישים חוסר נוחות. לכן נועדו באותן שנים אנשי החינוך, חוקרים ואנשי רוח לדון בעניני חינוך. גם ההורים וגם עולם האקדמיה - פרופסורים באוניברסיטאות, מעבדות מחקר, סופרים - באו וטענו כי יש לשנות את החינוך ולהתאימו לחיים. למעשה, מהפיכה חינוכית זו ראשיתה עוד במאה התשע - עשרה, כאשר כתב רוסו את ספרו "אמיל", וטען כי צריך לתת לילד להתנסות בחיים עצמם וללמוד מהחיים ישירות ולא מספרים. מהפיכה חינוכית זו נמשכת עד היום. בארצות הברית בראשית המאה העשרים כתב פילוסוף בשם ג'ון דיואי ספר הקרוי בשם "דמוקרטיה וחינוך". גם הוא טען כי יש לתקן את החינוך ולהתאימו לחיים ולצרכיהם.

בשנות השישים נזעקו גם אנשי החינוך בארצות - הברית ועשו מרד משלהם שהיה שקט יותר ולא התבטא בהפגנות ובשירים וריקודים, אלא בנסיונות חינוכיים חדשים. וכך, אפילו המוסדות המאובנים והקשוחים החלו להשתנות, בלחץ הרעיונות החדישים. למעשה, הם משתנים עד היום. גם בתחום זה, כבשאר תחומי המרד, שום דבר לא היה מקודש, והכל עמד לבחינה. נעשו נסיונות חדישים וחיפשו שיטות חדשות להתמודד. כל החידושים התקבלו, ולפעמים ניתן רק מס שפתיים לשינוי.

ומה קרה בישראל באותן שנות השישים הסוערות? ישראל עסקה אז בבעיות אחרות. בעיות הביטחון, בעיות המלחמה או השלום בין יהודים לערבים עמדו בראש סולם ההתענינות של החברה. והיו גם בעיות כלכליות, כמו פתרון בעיות הדיור למשפחות או בעיות תעסוקה, פיתוח תעשייה ומתן השכלה וחינוך. ישראל בשנת 1960 הייתה מדינה צעירה, רק בת שתים - עשרה שנה, אשר קלטה מאות אלפי עולים מארצות שונות. שתי תופעות איפיינו את שנות השישים בישראל: תקופת "המיתון הכלכלי" (1967-1965) שיצרה בעיות כלכליות קשות ועימה בעיות חברתיות, ומלחמת "ששת הימים" (1967) שהביאה ליצירת גבולות חדשים למדינה ובעיות חדשות.

מרד שנות השישים שאיפיין את העולם המערבי פסח על ישראל, אך הדיו של מרד זה הגיעו אל ישראל, כפי שהגיעו לכל רחבי העולם, בכמה דרכים : עולים, תיירים ו"מתנדבים" שבאו לתקופה קצרה או לתקופות ממושכות יותר, והביאו את הרוחות החדשות שנשבו בארצות - הברית. וכמובן גם אמצעי התקשורת, הספרות, אלפי התקליטים, סרטי הקולנוע והצגות התיאטרון הביאו לישראל את ניחוח מרד שנות השישים.

במבט לאחור נראה כי גליו של מרד שנות ה-60 שככו. רבים מהסטודנטים המורדים הפכו לאנשים מבוססים והשתלבו בממסד נגדו הם נאבקו. נשאלת השאלה האם מרד הסטודנטים משקף תופעה אשר תחזור ותפקוד את העולם, או שמא היה זה ארוע חולף?

התמורות והשינויים התרבותיים עדיין לא הסתיימו. נראה כי חלק מהרעיונות שפרצו כמרד בשנות השישים עדיין מפעפעים גם היום, ומפלסים להם דרך בעולם.

ביבליוגרפיה:

  1. צבי אדר (עורך), חינוך כללי בחברה חופשית, הוצאת בית ספר לחינוך - האוניברסיטה העברית. ירושלים. תש"ט.

  2. קנת קניטטון, תרגום: צבי ארד, נסיבות המשבר המוסרי, החינוך המוסרי, הוצאת ספרית פועלים, 1980.

  3. מרד הסטודנטים, מאמר מאת חיית אדלר, מתוך הסוציולוגיה של החינוך, אסופת מאמרים.

ביבליוגרפיה:
כותר: מרד הסטודנטים בארצות-הברית
מחבר: רגב, מתי
שם  הספר: תיגר : מרד חופש ויצירה
עורכת הספר: יפתח, אילה
תאריך: 1990
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. ריכוז פיתוח ועריכה: אילה יפתח.
2. מדריך לתלמיד, מאמרים, סיפורים.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית