טובעים באשפה

ישראלי מייצר בממוצע כ - 2 ק"ג פסולת ביום. נפח הפסולת השנתית של כולנו שווה ערך ל- 1,000 בנייני מגורים בני 10 קומות. המשרד לאיכות הסביבה מעריך, כי מקומות ההטמנה הקיימים יספיקו רק עד שנת 2003 . אגודת ‘אדם טבע ודין’ מציגה: איך נילחם בהררי האשפה .

פסולת בישראל – נתונים ותחזית

מדי שנה מיוצרים בישראל 4.82 מיליון טון פסולת עירונית מוצקה (פע"מ) הכוללת פסולת ביתית, גזם ופסולת מסחרית ותעשייתית קלה. האוכלוסייה בישראל גדלה בקצב של 2% לשנה, אך קצב גידול הפסולת עומד על 5% בשנה. זאת בעקבות העלייה באיכות החיים ושינויים בהרגלי הצריכה, שמובילים לשימוש באריזות מרובות.
הרכב הפסולת:
החומר האורגני הרקבובי (שאריות מזון) מהווה כ40%- מהפסולת, 22% מהרכב הפסולת הינם מוצרי נייר שונים והשאר – פלסטיק, גזם, זכוכית ופסולת בנין. באחוזי נפח, מהווים הנייר והפלסטיק את מרבית הפסולת.
מדיניות הפסולת בישראל
התשתית למשק הפסולת בישראל הונחה בתכנית מתאר ארצית לסילוק וטיפול באשפה (תמ"א 16) שאושרה עוד בשנת 1989. תמ"א 16 מגדירה רק את מיקומם וקיבולתם של אתרי הטיפול והסילוק.
רק לאחרונה החלו מקבלי ההחלטות בתחום ניהול הפסולת בישראל להפנים את ההשפעות השליליות של ההטמנה ולכלול אותן במערכת השיקולים הכלכלית. חוק שמירת הניקיון (1984) קובע כי על המשרד לאיכות הסביבה לקבוע היטל הטמנה שישקף את העלות הכלכלית האמיתית של ההטמנה, על השלכותיה השליליות ופגיעתה בסביבה.
הטמנה - השיטה הנהוגה בישראל לטיפול בפסולת עירונית מוצקה
יותר מ- 90% מהפסולת המוצקה בישראל מועברת כיום למטמנות. ברוב המדינות המתקדמות, לעומת זאת, מוטמנים רק בין 30%-70% מהפסולת.
במטמנה תקנית הפסולת נקברת בבור אטום, שמתוכו נשאבים הנוזלים והגזים הנוצרים בתהליך פירוק החומר האורגני ,וזאת כדי להפחית את הנזקים הסביבתיים. רק כ- 60% מכלל הפסולת הישראלית מוטמנת באתרים תקניים. שאר הפסולת (40%) מוטמנת ללא הגנה מינימלית על הסביבה.

הפגיעה בסביבה בעקבות השימוש במטמנות

תוצרי התהליכים הביולוגיים והכימיים המתרחשים במטמנה, מזהמים את האטמוספירה, המים והקרקע, ואף מסוכנים לבריאות. הגורם המרכזי לזיהום הוא תהליך הפירוק של המרכיב האורגני (שאריות מזון, מוצרי נייר, גזם ועץ) המהווה כ - 70% מכלל הפסולת שמגיעה להטמנה. במהלך הפירוק נוצרים נוזלים מזוהמים (תשטיפים), גזי חממה (מתאן ופחמן דו חמצני בעיקר), גז פציץ (מתאן) וגזים רעילים. גזי החממה הנפלטים מהמטמנות מהווים כשליש מכלל גזי החממה הנפלטים בישראל (נכון ל 20 שנה הבאות).
משך הזמן בו מטמנה מהווה פוטנציאל לזיהום עלול להימשך בין 50-100 שנה ואף יותר, הרבה מעבר לזמן בו מטמנה ממוצעת מגיעה לקיבולתה המרבית וננטשת. עלות שיקום שטח לאחר ששימש להטמנה היא גבוהה מאוד, ויש צורך בהשגחה וניטור מתמידים במשך עשרות שנים בהן השימושים המותרים בקרקע מוגבלים ביותר. מציאת אתר הטמנה חדש שאינו רגיש הידרולוגית, מרוחק מישובים, נגיש, ופוגע בנוף בצורה מינימלית, הוא משימה קשה מאד במדינה עם משאבי קרקע כה מוגבלים כישראל.

חלופות להטמנה

במטרה להפחית את כמות הפסולת המופנית להטמנה, אמצה ישראל בשנת 1994 "גישת טיפול משולב" הכוללת עידוד ההפחתה במקור (צמצום כמות הפסולת שאנו מייצרים), שימוש חוזר, מיחזור, הטמנה ושריפת הפסולת כמוצא אחרון. מבין כל החלופות המוזכרות, המיחזור מהווה פיתרון מהיר, יעיל וכלכלי להפחתה משמעותית בכמויות הפסולת המוטמנת.
בשנת 1993 נחקק בישראל חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור. בשנת 1998, בעקבות לחץ של עמותת אדם טבע ודין ועתירה לבג"צ בענין, הותקנו על פי החוק הנ"ל תקנות איסוף ופינוי פסולת למיחזור (חובת פינוי פסולת למיחזור), הקובעות יעדי מיחזור לרשויות המקומיות.
ישראל ממחזרת כיום רק כ- 10% מהפסולת העירונית. בעיקר ממוחזר בארץ חומר אורגני רקבובי, קרטון, מעט נייר ופלסטיק. מספר מצומצם של רשויות מקומיות כגון טבעון, מועצה איזורית משגב וקריית אונו מפעילות תכניות מיחזור מקיפות. המשרד לאיכות הסביבה מעודד מיחזור ברשויות המקומיות על ידי החזר הוצאות בסך 25 ש"ח עבור כל טון חומר אורגני רקבובי, גזם ופלסטיק ממוחזרים. מהלך זה עדיין בחיתוליו, ויש להמשיך ולהרחיבו.

עמדת 'אדם טבע ודין' ופעילותה

גישה מתקדמת לניהול משק הפסולת בישראל
הסדרת משק הפסולת צריכה להתבצע על ידי חקיקה אשר תקבע את כללי המשחק ותיצור את התמריצים הנכונים לחדירת הטיפול המשולב למשק הפסולת. החקיקה תכוון את התנהגותם של הגורמים השותפים לתהליך ייצור הפסולת: יצרני הפסולת – גורמים יצרניים ואזרחים פרטיים, ו"צרכני" הפסולת - השלטון המקומי וגורמים עסקיים.
מדיניות טיפול בפסולת - עקרונות:
 עיקרון המזהם - משלם.
 משק פסולת סגור: קשר בין כמות הפסולת המיוצרת לתשלום על פינויה.
 הפנמת עלויות חיצוניות באמצעות היטלים, למשל.
 הפנמת ערך הקרקע והפגיעה בו.
 הגדרה רשמית ואחידה של הסטנדרטים הסביבתיים בהם יש לעמוד.

פעילות חקיקתית

חוק הפיקדון על מכלי משקה
חוק הפיקדון על מכלי משקה, שייכנס לתוקף באפריל 2001, קובע סכום שיגבה כפיקדון בעת רכישת מיכל משקה וכך יוצר תמריץ כלכלי לצרכן להחזיר את המכל למטרות מיחזור. האגודה פעלה לאישורו בכנסת במשך שבע שנים, ובשנתיים האחרונות עשתה זאת במסגרת הפורום למען חוק הפיקדון. הנוסח שנחקק לבסוף במהלך שנת 2000 נוסח ע"י האגודה בשיתוף עם ח"כ פורז.
חוק אריזות: אחריות היצרנים לפסולת
'אדם טבע ודין' פועלת לחקיקת חוק אריזות, שמטרתו הסדרת תמריצים ליצרנים, במטרה לפתח אצלם אחריות לפסולת הנובעת ממוצריהם על בסיס עיקרון המזהם משלם. החוק אמור לעודד הפחתה ניכרת בנפח האריזות.

תיקוני חקיקה ויוזמות נוספות
'אדם טבע ודין' סייעה בקידום תיקונים לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) במטרה לשפר את האכיפה על מפרי החוק הגורמים לזיהום המדינה ב"פסולת בחירות". אדם טבע ודין ניסחה תיקון לחוק חובת מכרזים שיאפשר לשר/ה לאיכות הסביבה להתקין תקנות שיתנו עדיפות במכרזים לחברה העושה שימוש בחומרי גלם ממוחזרים.

פעילות משפטית

אדם טבע ודין פועלת להשגת שני יעדים. האחד, אכיפת החוקים והתקנות הסביבתיים הקיימים על מנת למנוע מפגעים סביבתיים. השני, הפסקת טיפול בפסולת בשיטות מיושנות ויצירת לחץ שיוביל לפיתוח שיטות חדשות.

הישגים באכיפת חוק איסוף פסולת למיחזור
 'אדם טבע ודין' הגישה שתי עתירות לבג"צ נגד המשרד לאיכות הסביבה בגין אי התקנת תקנות לפי חוק המיחזור. בעקבות זאת, התקין השר לאיכות הסביבה תקנות שיאפשרו את הפעלתו של החוק.
 האגודה תבעה את עיריית חיפה, בשל התעלמותה מחובותיה המוגדרות בחוק המיחזור. בפסק הדין התחייבה עיריית חיפה למחזר פסולת בכמויות המוגדרות בחוק.
 האגודה פעלה לשינוי מכרז פינוי פסולת במכבים - רעות וביוקנעם בכדי להבטיח התייחסות לנושא המיחזור.
 האגודה פעלה לשינוי מכרז פינוי פסולת ביוקנעם עלית. לחץ זה תרם לביטול המכרז ויצירת שיתוף פעולה עם האגודה לשילוב המיחזור במערך הטיפול של הרשות המקומית.
 האגודה עתרה לבג"צ נגד 263 הרשויות המקומיות בישראל בגין אי מילוי חובת הדיווח הקבועה בתקנות המיחזור. הגשת הבג"צ הובילה לתגובת שרשרת שהעלתה את מודעות הרשויות המוניציפליות לנושא המיחזור, ומספר הרשויות שהחלו לדווח על כמויות הפסולת המופנות למיחזור, עלה משמעותית.

מאבק על עיקרון הצדק הסביבתי בדודאים
 'אדם טבע ודין' הגישה התנגדות להקמת אתר סילוק הפסולת בדודאים, בטענה שהקמתו לא קידמה את גישת הטיפול המשולב. בנוסף, העברת פסולת מאזור המרכז לנגב מנוגדת לעיקרון הצדק הסביבתי.
 האגודה עוקבת מקרוב אחר ניסיונות להקמת מטמנות חדשות ופועלת למניעת הקמתן של מטמנות אלו כל עוד אין פעילות מיחזור משמעותית לצידן.

מאבק נגד אתרים בלתי חוקיים
 'אדם טבע ודין' הגישה תביעות כנגד אתר פסולת בניין בשכונת נווה יעקב בירושלים, ואתר בלתי חוקי לפסולת רעילה בצפת.
 האגודה מפעילה לחץ משפטי לסגירת מטמנות שפועלות תוך חריגה מהוראות החוק, כגון מטמנות חרובית וראשל"צ. פעילות זו תורחב למטמנות נוספות.

עבודת שטח, יוזמות וקידום פרויקטים

מעקב אחרי שיטות טיפול אלטרנטיביות
'אדם טבע ודין' עוקבת אחר התפתחות שיטות טיפול נוספות בפסולת, דוגמת מתקן הפל"א (פסולת לאנרגיה), על מנת לוודא שכל שיטות הטיפול שתקודמנה אכן תעמודנה בדרישות סביבתיות.
סגירת מעגל המיחזור
לאגודה נציגות במנהלת התו הירוק, המאשרת סימון ב"תו הירוק", שהוא תו רשמי של מדינת ישראל למוצרים שהשפעתם השלילית על הסביבה פחותה.
קידום מערך הפסולת ברשויות המקומיות
האגודה הוציאה חוברת הדרכה לניהול מערך הפסולת ברשות המקומית: הפעלת משק פסולת סגור, עיקרון המזהם משלם, עידוד השבת הערך הכלכלי בפסולת והפחתת ההשפעה הסביבתית.
קידום מיחזור והפרדה במקור ברשויות המקומיות
האגודה ערכה סקר לבחינת היקף המיחזור בישראל, החוברת מציגה את "סיפורי ההצלחה" ותשמש מנוף ללחץ ציבורי על רשויות שעדיין לא ממחזרות פסולת.
האגודה משתפת פעולה עם עיריית ת"א ומ.מ. יוקנעם לשילוב מיחזור במערך הטיפול בפסולת.