עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > אסטרונומיה [מדעי החלל] > גרמי שמים > מערכת השמש
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
התגלית של קופרניקוס (מאה 16); מה גילה קופרניקוס, מה באמת אמר גלילאו לפני מותו ומה חשבו פעם האנשים על מערכת השמש?



ארבעה שנסעו אל השמש העומדת
מחבר: מתי רגב


בשנת 1507 פנה כומר פולני אלמוני למדי, בשם קופרניקוס, אל כמה מידידיו במכתב בן עשרה עמודים, ובו טען שהארץ סובבת סביב השמש ולא להיפך. מכתב זה פתח פרק חדש בתולדות האנושות, וליתר דיוק - הוא היה ראשיתו של מאבק, שנמשך למעלה ממאה שנה, על תפיסה חדשה של היקום ושל העולם. המאבק היה לעתים אלים ואכזרי, ומטרתו הייתה להוכיח את טענתו המהפכנית של קופרניקוס, שהארץ סובבת סביב השמש, העומדת במקומה ללא תנועה.

עד למאבקו של קופרניקוס האמינו הכל בתורת תלמי ואריסטו, שלפיה הארץ היא מרכז העולם, השמש וכוכבי הלכת נעים סביבה, וכל המערכת נתונה בתוך כדור בדולח, שבו מצויים הכוכבים הקבועים, שנעים יחד סביב הארץ. זו הייתה תרמית גאונית, שכן לפי השקפת העולם הזאת הצליחו מלחים בים למצוא את נתיבם, ולפיה ניבאו מועדים אסטרונומיים שונים, כמו ליקויי חמה. תורה זו החזיקה מעמד כאלפיים שנה עד לזמנו של קופרניקוס, ולכן כשהופיע זה עם ההשקפה המשונה שהארץ נעה סביב השמש, עורר הדבר ביקורת חריפה ואפילו צחוק ולעג. ליצנים ביריד היו תוקעים מקלות באדמה, נאחזים בהם כאילו הם נופלים, וקוראים בקול "הארץ נעה, הארץ נעה".

מאות שנים עברו עד שהשקפה זו תפסה את מקום התורה הישנה, ולמעשה, ההוכחה הסופית לאמיתות דעתו של קופרניקוס התקבלה רק במאה התשע-עשרה. עיקר המאבק התחולל במאה וחמישים השנים שאחרי שליחת המכתב של קופרניקוס לידידיו. ארבעה אנשים תרמו במיוחד להשלטת התורה החדשה ונאבקו למענה: קופרניקוס, גלילאו, ג'ורדנו ברונו וקפלר. המשפט המפורסם - "ואף-על-פי - כן נוע תנוע" - מאפיין את המאבק להחדרת התורה החדשה. משפט זה אמר כביכול גלילאו גליליי, כאשר הובל החוצה ממרתפי האינקויזיציה אחרי שביקש מחילה על תורתו המוטעית. משפט זה לא נאמר במציאות. הוא הוכנס לפיו של גליליי מאה שנה לאחר מותו בידי סופר חרוץ, שביקש לתבל את סיפורו בסממן דרמטי. והוא אכן הצליח.


הטלסקופ של גלילאו, מהמאה ה-17. Istiruto della Scienza, Florence.

מארבע דמויות המופת הללו, שנאבקו למען השרשת ההשקפה על תנועת כדור-הארץ, גלילאו גליליי , המפורסם ביותר, היה דווקא הכי פחות נועז, והכי מתפשר ונכנע. ההיסטוריה מציגה אותו כאדם נרדף, אף כי למעשה היו חייו עשירים ועטורי תהילה. האפיפיורים שרדפו אותו היו ידידיו ובעלי חסותו. גלילאו נזהר כל חייו לא לעבור את התחום שהוקצה לו, ושמר מכל משמר על מעמדו החברתי, שאותו לא סיכן בהשערות משונות על תנועת כדור-הארץ. גלילאו כתב לקפלר שהוא אינו רוצה להיות ללעג. כאשר נרמז בשנת 1616 שעל ראשו מרחף צל איום האינקויזיציה, השתתק להרבה שנים. גלילאו לא חיפש צרות.

אבל בשנת 1624 הוזמן גלילאו לאפיפיור החדש, אורבן, שכאשר היה עדיין החשמן בארבריני התעניין מאוד בעבודה המדעית של גלילאו. העובדה שגלילאו הורשה לנשק את סנדלו הקדוש של האפיפיור שש פעמים, וכן העובדה שהאפיפיור הקדיש מזמנו והקשיב בקשב רב לכל עבודותיו המדעיות הטעתה את גלילאו. הוא חשב שהכל מותר לו, והחל לחבר את הספר על השיטה ההליוצנטרית (שעל - פיה השמש היא מרכז העולם). בספר זה ריכז את כל הידוע לדורו לטובת שיטה זאת, והעמיד אותה לויכוח עם השיטה הישנה, הרואה בכדור-הארץ את מרכז היקום. הספר שיצא לאור בשנת 1632, עורר רעש אדיר, ועל כך לא יכול היה האפיפיור, ידידו של גלילאו, לעבור בשתיקה. הוא נאלץ להעמיד אותו מול בית הדין של האינקויזיציה הקדושה. גלילאו לא עבר עינויים, אלא רק את השלב הראשון של החקירה, שהתקיים ליד מתקני העינויים ונועד להבהיר לנחקר מה צפוי לו. גלילאו הבין, נכנע, ויתר על רעיונותיו וחזר בו. העונש שלו היה מאסר בית עד סוף ימיו, שלא איחרו לבוא (בן שבעים היה כשהועמד מול בית הדין של האינקויזיציה).


מבעד לטלסקופ - סטורן קיבל כנפיים, יופיטר הצטמק, וונוס שינתה צורתה. נרשם על-ידי גלילאו במאה ה-17.

הסיבה לפחדו הגדול של גלילאו הייתה גורלו של קודמו, ג'ורדנו ברונו (שחי בין השנים 1548-1600). ג'ורדנו, בניגוד לגלילאו, לא התפשר ולא נכנע, ובגיל עשרים ושמונה נאלץ לברוח מהמנזר שבו התחנך, בגלל הרהורי כפירה. הוא נהפך למטיף נודד ברחבי אירופה, הרצה בפני סטודנטים, כתב והפיץ את ספריו, שבהם הסביר את תורת קופרניקוס.

ג'ורדנו היה האדם הראשון ששבר, למעשה, את כדור הבדולח של אריסטו, אותו כדור הנושא בתוכו את כל הכוכבים. הוא הראשון שקבע שהשמש לא יכולה להיות מרכז היקום, מכיון שליקום אין גבולות, ולכן לא יכול להיות לו מרכז. ברונו היה בן ארבעים וארבע כאשר התאהב בעלמה בת ונציה, שכביכול השיבה לו אהבה.

למען האהבה הסתכן וחזר לאיטליה, אבל האהבה הייתה נכזבת, ולמעשה הייתה זו מלכודת. ג'ורדנו הוסגר לידי רומא. בין השנים 1593-1600 שקע ג'ורדנו ונעלם במרתפי האינקויזיציה של רומא. שם חקרו אותו, עינו אותו, הבטיחו לו מטוב השמים והארץ, כולל אהבה, אם יחזורבתשובה. בשנת 1600 הוא הועלה מהמרתפים כדי להישרף במרכז העיר. המשפט שאמר לפני מותו, ראוי היה שייזכר בהיסטוריה הרבה יותר מהמשפט המיוחס לגליליי. הוא אמר: "כאשר אתם דנים אותי למוות אתם מפחדים יותר ממני." ואכן, משפט זה שימש נר לרגליהם של הרבה לוחמי חופש, שנשפטו על-ידי משטרי עריצות.


הרמונית היקוס, ממיסתורי הקוסמוגרפיה של יוהנס קפלר מתוך: Johannes Kepler's Mysterium Cosmographicum, 1621

המדורה ששרפה את ג'ורדנו ברונו מכוונת הייתה, למעשה, כנגד קופרניקוס. אולם הכנסיה לא הצליחה להגיע לקופרניקוס, מפני שהלה עשה מעשה מתוחכם מאוד - הוא פרסם את הספר שלו סמוך למותו. מספרים שהעותק הראשון הונח בידיו הגוססות, כך שהכנסיה לא יכלה לפגוע בו אפילו אם רצתה. אלא שלכנסיה היו דרכים משלה. ספרו של קופרניקוס לא נאסר להפצה עד שנת 1616, כלומר כשבעים שנה לאחר שפורסם. הסיבה הייתה ההקדמה שצורפה לספר, ובה נכתב: "אין הדבר נדרש כלל שההנחות המפורטות בספר תהיינה נכונות. מותר להן להיות אפילו בלתי מתקבלות על הדעת. די אם הן נותנות אפשרות חישוב, שתוצאתה הולמת את התופעות השמימיות". הייתה זו סטירת לחי לעבודת חיים. כוונת הדברים הייתה שהדברים שנאמרו אינם נכונים, הם מתאימים למספרים ונראים נכונים, וזה מה שחשוב.


העולם הקופרניקאי, צוייר על-ידי תומס דיגם לקוח מספרו של ליאונרד דיגס "הסיכוי הנצחי", 1576.

עולמו של קופרניקוס עדיין לא היה העולם שאנו מכירים כיום. חסרו לו נתונים, כדי לראות את הדברים כמות שהם. מלאכת איסוף הנתונים וביסוס הראיות נעשתה בידי יוהן קפלר, אחד מגדולי אנשי המדע בזמנו. הוא לא קיבל עונש מהאינקויזיציה הקדושה, החיים כשלעצמם היו בשבילו עונש. מסכת של מחלות, אסונות ועוני רדפה אותו כל חייו, וכל אותו הזמן הוא שקד על איסוף נתונים מדעיים, שהוכיחו וביססו את תורת קופרניקוס. הוא גילה שהארץ נעה במסלול אליפטי סביב השמש, ושקיימים חוקים בסיסיים אחרים בתנועת הכוכבים. קפלר היה הראשון שהפריד בין האסטרולוגיה לאסטרונומיה, שני תחומים שנחשבו לאחד מראשית ימי המדע.


גלילאו וקפלר נהגו להתכתב ביניהם. במאה השש - עשרה פורסמו רק שלוש מהדורות של כתבי קופרניקוס, ומאות מהדורות של כתבי תלמי, שהתבססו על כך שהארץ היא מרכז היקום. מאה שנה לאחר מכן הייתה תורת קופרניקוס מקובלת יותר, אבל קיבלה את האישור הסופי לאמיתותה רק במאה התשע-עשרה.

היום, כשחלליות משוטטות בחלל, קשה לתפוס את הבדידות של אותם אנשים ספורים, שהאמינו שהארץ סובבת סביב השמש. במעשיהם יש משום לקח, שלא תמיד האמת היא נחלת הרבים, והיחיד המאמין בעצמו ובאמונתו, ומוכן להקריב את חייו על מזבח האמת, מסוגל לשנות דעה של ציבור שלם.



אל האסופה מסע במרחבי כדור הארץ : פרקים נבחרים בגאוגרפיה פיזית3

ביבליוגרפיה:
כותר: ארבעה שנסעו אל השמש העומדת
מחבר: רגב, מתי
שם  הספר: תיגר : מרד חופש ויצירה
עורכת הספר: יפתח, אילה
תאריך: 1990
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. ריכוז פיתוח ועריכה: אילה יפתח.
2. מדריך לתלמיד, מאמרים, סיפורים.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית