כשההסתדרות פותחת בעיצומים הכוונה שהם מספיקים לתת שירות ולעבוד. אבל כשהממשלה וההסתדרות נמצאים בעיצומו של המשא ומתן להפסקת העיצומים, הכוונה שהם בשיא העבודה והדיונים כיצד לפתור את הסכסוך.
האם יש קשר בין עיצומים לבין בעיצומו? אם התשובה היא כן, כיצד אותו שורש, עצ"ם, מייצג דבר והיפוכו (הפסקת עבודה לעומת שיא העבודה)? והאם לשתי המילים הללו יש קשר למילה עוצמה שגם שורש שלה הוא עצ"ם?
נקדים – עוצמה מופיעה במקרא; בעיצומו מופיעה בלשון חז"ל. מנגד, עיצומים היא מילה חדשה שהמציאה האקדמיה ללשון העברית, ומיד נסביר את מקורה.
שאלנו אם יש קשר בין המילים – ובכן, יש קשר בין כל המילים הנ"ל ששורשם עצ"ם: עוצמה פירושה כוח, וכשפותחים בעיצומים מפגינים כוח, וגם כשנמצאים בעיצומו של דבר נמצאים בשיא הכוח של הדבר.
כעת תלוי מה עושים עם הכוח הזה – או שמנתבים אותו להפסקת העבודה (עיצומים) או להמשך בכל הכוח (בעיצומו, עִיצוּם). וכך מילים בעלות קשר ביניהן לעתים מייצגות דבר והיפוכו.
אבל מאין חידשה האקדמיה את המילה עיצומים?
במשלי (יח, יח) מופיע מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד. בדרך כלל עצומים הכוונה גדולים, כבירים, רַבּים, אבל כאן עצומים הכוונה לבעלי דין המתעצמים זה עם זה, כלומר שרָבִים ושמסוכסכים זה עם זה. גם הם מפגינים עוצמה במריבה כי כל אחד רוצה לנצח בדיון ובוויכוח. כלומר כאן שורש עצ"ם פירושו אנשים מסוכסכים. גם בלשון חכמים (סנהדרין לא, ע"ב) מופיע "שנַיִם שנתעצמו בדין", כלומר שניים שרבו ונעשו קשים זה לזה.
לקחה האקדמיה את השורש עצ"ם במשמעות זו וחידשה את המילה עִצּוּמִים – מעשי התנגדות קשים שנוקטים עובדים המתנגשים במעבידיהם.
(לפינות הקודמות – לחצו כאן)
