הסדרי נגישות
עמוד הבית > ישראל (חדש) > שלטון וממשל > יחסי חוץעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > ההיסטוריה של מדינת ישראל > ביטחון מלחמות ושלוםעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > היסטוריה של מדינת ישראל > ביטחון מלחמות ושלום > מלחמות ישראל > מלחמת העצמאותעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > היסטוריה של מדינת ישראל > ביטחון מלחמות ושלום > שלום והסכמי שלום
ישראל. ארכיון המדינה


תקציר
מכתבו של משה שרת למלך ירדן עבדללה. במכתב זה שרת מבטיח למלך עבדללה שצבאות ישראל לא יכנסו לשטח ריבוני ירדני, ומבקש אותו שלא יפנה לאו"ם בקשר לחששותיו אלו.



מ. שרת אל המלך עבדאללה (עמאן)
מחבר: משה שרת


215



נוסח עברי מקורי//1// 130.16/2948/1


תל אביב], 11 במארס 1949]


אל הוד-מלכותו המלך עבדאללה,
הנני מעריך מאוד את פנייתו האישית של הוד-מלכותו אלי.//2//

כבר הבטחתי את הוד-מלכותו//3// והנני חוזר ומבטיחו כי כוחות ישראל לא חדרו בשום מקום לתחום עבר-הירדן וגם להבא לא יחרגו כחוט השערה מגבולות ארצנו.

הוד-מלכותו יודע היטב כי השטח שבין עבר-הירדן ובין מצרים הוא עכשיו בריבונות ישראל, ולכן אם יש תנועות צבא ישראל בשטח ההוא, לרבות חוף המפרץ שבין החוף הירדני לבין החוף המצרי, הרי אלו תנועות חוקיות בהחלט ואין לראות בהן שום כוונה תוקפנית כלפי המדינה השכנה.

אין ידוע לנו על שום התנגשות בין כוחותינו לבין כוחות הלגיון הערבי. אנו מכחישים בכל תוקף את טענת משלחת הוד-מלכותו ברודוס שכאילו כוחותינו התקיפו את עמדות הלגיון. לא היתה התקפה כזאת כשום מקום. המקרה היחיד שקרה הוא יריות משמרת של הלגיון ביחידה שלנו כמה קילומטיים ממערב לגרנדר, שנורו מצדה מבלי שהיתה התגרות כלשהי מצדנו. בשעת היריות היתה המשמרה שלא כדין בתחום מדינת ישראל ומיד אחרי-כן הסתלקה בעצמה אל מעבר לגבול לתחום עבר-הירדן. שום מקרה אחר לא קרה וגם במקרה זה לא היתה כל התנפלות מצדנו.//4//

הוד-מלכותו מזכיר מקרים שקרו בקרבת נקב,//5// כנחל הערבה ובסביבות עקבה. אשר למקום הראשון, אל-נקב, הרי היא על גבול ישראל ומצרים ואם כי אני מכין היטב את התעניינות הוד-מלכותו בכל המתרחש בשטח ההוא בכללו, קשה לי לראות איך יוכל מקום זה לשמש נושא לדיון בינינו לבין ממשלת עבר-הירדן, או איזן זכות יש לממשלת עבר-הירדן עליו. אשר לנחל הערבה, הרי הגבול בין ארצותינו עובר באמצעותי וכוחותינו נשמרים מאוד בתנועותיהם שלא לעבור את הגבול. ואשר לסביבות עקבה, זאת אומרת לשטח הסמוך למפרץ והנמצא בתחום עבר-הירדן, הרי כבר אמרתי וחזרתי ואמרתי שאין לנו כל כוונה לחדור לתוכו.

אני מסכים בהחלט להוד-מלכותו שיש להגיע להסדר על יסוד שמירת הזכויות הברורות. זכויות ברורות אלו מכילות את זכותנו לשטח שציינתי לעיל ואין הוא כלול במסגרת הזכויות הברורות של עבר-הירדן לבי סמוך ובטוח שהוד-מלכותו לא ירצה להביא לידי האשמת ממשלתי בפני מוסדות או"ם שצבאותיה נמצאים בשטח של מדינה ריבונית אחרת. רק על יסוד כיבוד כל מדינה את ריבונות שכנתה ייתכן הסכם המביא לידי שלום, ואני אמונה כי הסכם כזה יושג בינינו במהרה.

מכיוון שהממשלה הבריטית הודיעה לממשלתנו על התלונה שקיבלה מאת ממשלת עבר-הירדן//6// בדבר פעולות תוקפניות שכאילו נעשו מצד ממשלת ישראל, הודעתי לממשלה הבריטית את המצב לאמיתו ואת תוכן תשובתי זו להוד-מלכותו.//7//

  1. טיוטה של המכתב בכתב-יד של שרת עם תרגומן של חלק מהמלים לערבית ותרגום המכתב כולו לערבית נמצאים בתיק. בנוסח הערבי מופיעות בתחילת המכתב ובסיימו כמה מלות ברכה ונימוס.

  2. מס' 211.

  3. מס' 204.

  4. ראה גם מס' 210, הערה 4.

  5. בנוסח הערבי של הודעת המלך נאמר "איזור אל-נקב", ובנוסח העברי שהוכן באותו זמן תורגם: "איזור הגב" (ראה מס' 211). אך מתברר ששרת היה סבור כי המלך מתכוון לאיזור ראס אל-נקב.

  6. ראה איתן אל שילוח, 10.3.1949, שעה 18.20, 130.02/2431/1.

  7. ראה שרת אל אבן, ,LS/288 12.3.1949, 130.02/2328/6.

המלך עבדאללה אל מ. שרת
המלך עבדאללה אל מ. שרת

ביבליוגרפיה:
כותר: מ. שרת אל המלך עבדאללה (עמאן)
מחבר: שרת, משה
שם  הספר: מדיניות החוץ של מדינת ישראל
עורכת הספר: רוזנטל, ימימה
תאריך: 1983
הוצאה לאור: ישראל. ארכיון המדינה
הערות: 1. מתוך הכרך השלישי.
2. שיחות שביתת-הנשק עם מדינות ערב דצמבר 1948-יולי 1949
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית