גשרים בין אתמול ומחר: זהות והגירה

בעיסוקי במאמר זה בסוגיית הזהות והגירה אתמקד בדרכים שבהן נוצרת זהותה של נערה, בייחוד בתקופת ההתבגרות, ובדינאמיקה של עיצובה מחדש של זהות זו בעקבות תהליך ההגירה ומעברי התרבות הכרוכים בכך. אריק ה' אריקסון, שנמנה עם חוקרי מדעי החברה הבולטים שעסקו בסוגית גיבוש הזהות האנושית, טען כי עיקר זהותו של אדם מתגבש בתקופת ההתבגרות, שבמהלכה מעצב המתבגר תחושה של זהות עצמית ומרגיש כי הוא בעל ייחוד, בעודו מנסה במקביל להתאים את עצמו לחברה הסובבת.¹² לדעת אריקסון המוצא החיובי ממשבר הזהות בגיל ההתבגרות תלוי ברצונו של הצעיר להכיר בעברו ולכונן המשכיות רצופה עם חוויות העבר שלו. לכן מתבגר-מהגר אשר עברו היה בתרבות שונה מזו שבה הוא חי לאחר שהיגר מארצו מתקשה להגדיר את עצמו, ליצור אוריינטציה לגבי העתיד, לפתח מחויבות למערכת של ערכים, לאמונות דתיות, למטרות מקצועיות ולהשקפת עולם וכן להתמודד עם מיניותו. נקודות אלו מרכזיות בהבנת גיבוש הזהות העצמית והתרבותית של שלוש הצעירות שבהן עוסק מאמר זה.¹³

ממה מורכבת אותה זהות שהמתבגר מנסה לגבש? לאון ורבקה גרינברג, פסיכואנליטיקאים אשר חקרו את תופעת ההגירה, טענו כי זהות האדם נוצרת מתוך חיכוך בין שלושה גורמים: המרחבי, הטמפורלי, והחברתי.¹⁴ אצל המהגר מערכת זו נקלעת לעתים למצב של בלבול. הפרעה באינטגרציה המרחבית גורמה לו לשאול 'מה אני עושה פה?', שאלה רטורית שמשמעותה היעדר יכולת להשתלב במרחב שבו הוא נמצא. הפרעה באינטגרציה הטמפורלית יוצרת אצל המהגר בלבול בענייני שפה ומקום, ורבים מתגברים עליה באמצעות שילוב שפה, חפצים או ערכים בעלי משמעות מחייהם בעבר בתוך 'חייהם החדשים. אולם מה קורה כאשר נקלע המהגר לחברה כגון זו היישובית, שדרשה מחבריה יישור קו בענייני שפה, ערכים וזהות תרבותית? הפרעות באינטגרציה החברתית נוצרות כתוצאה משינוי ואף היפוך של תפקידים אצל המהגר, אשר לרוב מאבד עם הגירתו את מקומו המוגדר בחברה. תופעה זו גורמת לחוסר יציבות בחייו וניתנת לפתרון רק באמצעות בניית תפקידים חדשים והשתלבות מעשית ותרבותית בתוך החברה החדשה.¹⁵ בהמשך המאמר אבחן את הדינמיקה של בניית אינטגרציה חברתית חדשה אצל שלוש הצעירות שעליהן נסב מאמרי.

מרכיב נוסף בהבנת סוגיית המחקר הוא הקשר שבין מגדר לזהות. נושא זה נדון בהרחבה על ידי הסוציולוגית ננסי חודורוב, ולטענתה הבסיס הראשוני לגיבוש זהות הוא הקשר לדמות האם וחוקייה, ובת, שלא כמו בן, ממשיכה לחקות דמות זו עד לבגרותה.¹⁶ אך מה באשר לבת המגבשת את זהותה התרבותית הרחק מאמה, או כאשר היא חיה בתרבות אחרת מזו של אמה, גם כששתיהן נמצאות באותו מקום? גם סוגיה זו באה לידי ביטוי בסיפורן של הנשים במאמר זה.

מרכיב אחרון בסוגיית הזהות היא הזהות האתנית. מרבית סוגי הזהות מתהווים מתוך מאבק כוחות ואינם מציינים ישויות הומוגניות.¹⁷ אולם לעתים קרובות משמעות המאבק נעלמת מתודעתנו בעת שמדובר ביצירת זהות תרבותית אצל אדם שתרבותו המקורית קרובה, אם כי אינה זהה, לתרבות הרוב שבתוכו הוא חי. כך היה אצל שלוש הצעירות הנדונות כאן, שבו מתרבות אשכנזית אירופית, אך לא מהתרבות המזרח אירופית, ששלטה ביישוב בזמנן.

נקודת המוצא של דיון זה קשורה אפוא בתהליך הבניית מספר זהויות אצל גיבורות העלילה בעת ובעונה אחת: גיבוש הזהות העצמית אצל מתבגרות, בעיות בקביעת זהות אצל מהגרת, דפוסי הבניית הזהות המגדרית אצל בנות והמאבק סביב גיבוש הזהות האתנית-התרבותית אצל מיעוטים הדומים מאוד לרוב אך אינם זהים לו.

לחלקים נוספים של המאמר:
גשרים בין אתמול למחר: מבוא
גשרים בין אתמול למחר: זהות והגירה (פריט זה)
גשרים בין אתמול למחר: בין תרבות הארץ לתרבות הגולה
גשרים בין אתמול למחר: שלש הגיבורות- שלוש דפוסים של עולות בעלייה החמישית
גשרים בין אתמול למחר: תרבות הגולה בחיי הגיבורה
גשרים בין אתמול למחר: סיכום

הערות שוליים:

א"ה אריקסון, ילדות וחברה, מרחביה 1961.
הנ"ל, זהות, נעורים, ומשבר, תל-אביב 1987.
L. & B. Grinberg, Psychoanalytic Perspectives on Migration and Exile, New Haven & London 1989, pp. 130-132
שם, עמ' 134-132.
16. N. Chodorow, The Reproduction of Mothering: Psychoanalysis and the Sociology of Gender, Berkeley 1978.
17. S. Hall, 'Who Needs Identity?', idem & P. du Gay (eds.), Questions of Cultural Identity, London 1996, pp. 1-17; F. Anthias, 'New Hybridities, Old Concepts: The Limits of "Culture", Ethnic and Racial Studies, 24 (2001), pp. 619-641