עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > מטאורולוגיה [אקלים ומזג האוויר] > השפעות האדם > זיהום אוירעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > אוויר > זיהום אוויר
אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה


תקציר
זיהום האוויר מכלי-רכב מהווה היום אחת מבעיות זיהום האוויר החמורות בישראל במיוחד באזורים עירוניים צפופי אוכלוסין.



זיהום אוויר מתחבורה בישראל
מחברים: ד"ר גאולה שרף; ד"ר פנינה פלאוט; עו"ד אלי בן-ארי


זיהום אוויר מכלי רכב מהווה כיום אחת מבעיות זיהום האוויר החמורות בישראל במיוחד באזורים עירוניים צפופי אוכלוסין.
בעשור האחרון הוכפל מספרם של כלי הרכב המוטוריים הנעים בכבישי הארץ. על פי נתוני מנהל הכנסות המדינה, בסוף שנת 1998 הגיע מספר כלי הרכב בישראל ל- 1,674,779 , והוא צפוי להגיע ל- 2,000,000 עם תחילת האלף הבא. משנת 1992 נוספים לכבישי ישראל כ- 110,000 כלי רכב חדשים מדי שנה. נתונים אלו, יחד עם העובדה ששטחה של הארץ קטן יחסית גורמים לצפיפות גבוהה של כלי רכב. צפיפות זו הגיעה בשנת 1998 ל- 109 כלי רכב/קמ"ר בכל שטח הארץ ול- 230 כלי רכב/קמ"ר ללא שטח הנגב. זאת לעומת צפיפות של 20 כלי רכב/קמ"ר בארה"ב, 59 בצרפת, 99 בגרמניה, ו- 211 רכב/קמ"ר ביפן.

כלי הרכב בארץ צורכים רק כ- 20% מצריכת האנרגיה הכללית, אך זיהום האוויר שמקורו בכלי רכב מהווה כ- 60% מכלל מאסת החומרים מזהמי האוויר הנפלטים בשנה לאטמוספירה.

לזיהום אוויר מתחבורה השפעה חמורה יותר מאשר זה הנגרם ממקורות נייחים, וזאת משתי סיבות:
קירבת מקור הזיהום לאוכלוסייה הנפגעת. פליטת מזהמי האוויר מרכב נעשית ברובה בתוך ריכוזי האוכלוסייה הגדולים ובגובה פני הקרקע, לכן השפעתם מיידית ומרוכזת. זאת בניגוד לפליטות ממקורות תעשייתיים, הנעשות לרוב באזורי תעשייה מרוחקים יותר ומארובות גבוהות. ככל שמקור הפליטה מרוחק יותר והפליטה בגובה רב יותר, מתאפשר מיהול יעיל יותר של המזהמים הנפלטים ממנו לאטמוספירה, הגורם לירידה משמעותית בריכוזם ובהשפעתם על האוכלוסייה.

תערובת המזהמים הנפלטת מכלי רכב, הכוללת תחמוצות חנקן, פחמימנים, פחמן חד-חמצני וחלקיקים, פעילה במיוחד ומשמשת גורם עיקרי ביצירת זיהום אוויר פוטוכימי המתבטא ביצירת ריכוזים גבוהים של אוזון.

לעובדות אלו יש להוסיף את הגידול ברמת המינוע ובריכוז פעילות כלי הרכב באזורים האורבניים. זיהום אוויר מכלי רכב נחשב לאחת מן הבעיות החמורות של הערים הגדולות בתבל, מלוס אנג'לס ועד בנגקוק, מפריז ועד אתונה, ממכסיקו סיטי ועד מנילה. הגידול במספר כלי הרכב מביא לגידול בלתי נמנע בחלקו היחסי של הזיהום שמקורו בכלי רכב, בתוך כלל הכמות של מזהמי האוויר הנפלטים לאטמוספירה.

הבעיה לא פסחה גם עלינו. מצביעות על כך מדידות זיהום אוויר הנערכות בארץ כבר מתחילת שנות התשעים ובמיוחד עם הקמת מערך הניטור הארצי, במסגרתו הוקמו תחנות ניטור תחבורתיות שהוצבו בגובה הכביש בקרבת צירי תנועה ראשיים. המדידות מתחנות הניטור התחבורתיות מוכיחות בבירור ובאופן חוזר ונשנה, כי גם ישראל הצטרפה למועדון העולמי הבלתי מכובד של הסובלים מזיהום אוויר כרוני שמקורו בתחבורה.

ככל שתוגבר מערך הניטור בארץ הובהרה חומרת הבעיה. חריגות זיהום האוויר בגוש דן שנמדדו מהרבעון האחרון של שנת 1997, אז הוחל בתפעול שוטף של מערך הניטור התחבורתי, מצביעות על קיום בעיה בהיקף ובממדים המחייבים תשומת לב ברמה הלאומית. לאחרונה אכן נשמעים דיבורים רבים בדבר הצורך לפעול בעניין זה, אך המעשים מעטים ונראה כי הבעיה לא תופסת את המקום אשר ראוי היה שתתפוס בסדר היום הציבורי.

חומרת הבעיה מומחשת על ידי העובדה שנתוני פליטות מזהמים לאורך השנים מצביעים על עליה משמעותית במרכיבי זיהום האוויר שמקורם המובהק הוא כלי רכב. כך לדוגמה, בין השנים 1980-1998 עלו פליטות פחמן חד חמצני שמקורו בכלי רכב בכ- 50%, פליטת חלקיקים בכ- 30% ופליטות תחמוצות חנקן שמקורן בעיקר בכלי רכב המונעים ע"י דיזל עלו בכ- 250% (שנתון סטטיסטי לישראל - 1999).

התרומה הגדולה ביותר לצמצום זיהום אוויר מתחבורה היא הכנסתו של הממיר הקטליטי לשימוש בכלי רכב המונעים בבנזין. אולם, השיפור ברמת הפליטה מהרכב הבודד, אינו מספיק בשל הגידול המתמשך במספר כלי הרכב המביא להגדלת הכמות הכוללת של המזהמים הנפלטת לסביבה. פליטות מזהמי האוויר מכלי רכב נמצאות ביחס ישיר לנסועה, המבוטאת בקילומטראז', המתבצעת על ידם ונגזרת מכמות כלי הרכב.

שני נתונים נוספים מצביעים גם הם על מגמה של החמרת המצב בארץ.

ראשית – רמת המינוע המוגדרת כמספר כלי הרכב ל- 1000 איש. רמת המינוע בישראל נמוכה עדיין באופן משמעותי מזה שברוב המדינות המערביות, אך קצב גידולה מהיר מאשר באותן ארצות. עפ"י נתוני הפרק על תחבורה יבשתית בתוכנית האב 2020, עלתה רמת המינוע בישראל מ - 167 בשנת 1990 ל - 191.5 בשנת 1994 והיא צפויה להכפיל את עצמה עד שנת 2020. זאת בעוד נתונים ממערב אירופה בשנים מקבילות מורים על עליה זניחה ברמת המינוע. בהקשר לכך, יש לזכור כי רמת החיים בישראל שואפת להשתוות לזו שביתר ארצות המערב. בארצות העשירות באירופה רמת המינוע היא כ500- כלי רכב לאלף איש, בעוד שבארה"ב מדובר על למעלה מ700- כלי רכב לאלף איש.

שנית – גידול האוכלוסיה. בניגוד למרבית המדינות המפותחות, בהן כמות האוכלוסין הכוללת יציבה ואף יורדת לעיתים, אוכלוסיית ישראל נמצאת במגמה קבועה של גידול. דבר זה משפיע כמובן על רמת המינוע ועל זיהום האוויר שנגרם כתוצאה מכך.

שקלולם יחד של שני הגורמים, גידול רמת המינוע וגידול האוכלוסייה, מורה בבירור כי זיהום האוויר שמקורו ברכב צפוי רק להחריף בישראל בשנים הקרובות אם לא ינקטו אמצעים דחופים לטיפול בבעיה. זיהום אוויר מכלי רכב מנועיים הינו רק פן אחד של בעיית התחבורה העירונית. הוא מושפע גם מאספקטים נוספים שלה כגון: הגודש בכבישים, בעיות החנייה ונגישות הפעילויות בעיר לתחבורה ציבורית ולרכב פרטי. התמודדות עם בעיית זיהום האוויר בטווח הארוך תחייב התייחסות גם לאספקטים אלה. תנאי הכרחי, לשם תחילת הטיפול הדחוף בבעיה, הוא אבחון מרכיביה והצעת דרכי פתרון להתמודדות גם בטווח הקצר וגם לטווח הארוך.

ביבליוגרפיה:
כותר: זיהום אוויר מתחבורה בישראל
שם  הדו"ח: זיהום אויר מתחבורה בישראל : סיכום מצב והצעה למדיניות כוללת
מחברים: שרף, גאולה (ד"ר) ; פלאוט, פנינה (ד"ר) ; בן-ארי, אלי (עו"ד)
תאריך: 1999
הוצאה לאור: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
הערות לפריט זה: 1. פרק המבוא
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית