הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > מים ונחלים > זיהום מים ונחליםעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > מים ונחליםעמוד הבית > ישראל (חדש) > תשתיות > מים > מקורות מים טבעיים > נחלים ומעיינותעמוד הבית > ישראל (חדש) > תשתיות > מים > איכות המים
אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה


תקציר
מאמר עוסק בתופעת זיהום נחלי הארץ. חלק מהנחלים מהוים סכנה בריאותית ממשית לציבור. על מי חלה האחריות?



נחלים קטלניים
מחברים: פיליפ ורבורג; אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה


הצדק זכה בניצחון קטן, עם מתן גזרי הדין במשפטם של מתכנני ומקימי הגשר הרעוע על הירקון, אשר התמוטטותו הביאה למותם של ארבעה ספורטאים באירוע הפתיחה של המכבייה בחודש אוגוסט 1997. אולם, בעינה נותרה השאלה הטורדנית בדבר כישלונן של רשויות המדינה להגן על הציבור מפני סכנת הזיהום הקטלני בנחלי ישראל.

פסק הדין בפרשת הירקון קובע, אמנם, את אחריותם של מקימי הגשר, אך מתעלם משאלת אחריותם של משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה, רשות נחל הירקון, עיריית רמת גן, ורשויות מקומיות נוספות הנושאות באחריות המשותפת להבטחת השימוש הבטוח בנחל הירקון ובסביבותיו. בהתחשב ברמות הזיהום המסוכנות במי הנחל ובקרקעיתו, כלום לא הייתה זו חובתם החוקית (והמוסרית) של גופים אלה להרחיק את הציבור מן האזור, ולא לאפשר למשתתפי המכבייה התמימים לחצות את הנהר על גשר שנבנה בחיפזון וללא חיזוק מתאים?

למרבה הצער, שאלות אלו מתחדדות ביתר שאת לנוכח חשיפת התפרצות הסרטן בין לוחמי הקומנדו הימי שהתאמנו בנחל הקישון, המזוהם מבין נחלי ישראל. "צרכי הצבא" אינם יכולים לתת צידוק לדרישת הצבא מן הצוללנים כי ישהו שעות ארוכות במימיו המטונפים של הנחל. השאלה אם היה צה"ל מודע לרעילותו הקטלנית של הקישון עוד בשנות ה- 70 תהיה, ללא ספק, מן השאלות המרכזיות בדיונים המשפטיים בנושא; אולם עצם העובדה שלוחמי השייטת המשיכו בפעילות במקום עד לפני מספר שבועות מטילה ספק כבד במחויבותו של צה"ל לבריאות חייליו. מטרידה באותה מידה היא העובדה שאף גורם ממשלתי אחר לא פעל להפסקת פעילות צה"ל במקום.

העובדה שהן בירקון והן בקישון רמות זיהום גבוהות במיוחד ידועה לכל. רשויות מקומיות ותעשיות מזרימות שפכים בלתי מטופלים, או לאחר טיפול מינימלי, לתוך נחלים גוועים אלה. חומרי הדברה שנשטפו משטחים חקלאיים מזהמים את המים ואת הבוצה שבתחתית הנחל. על פי מחקרים מדעיים, בירקון נותרו רק זנים מעטים של דגים, ואילו שפך הקישון הוא אזור מת מבחינה אקולוגית. מחקרים נוספים גילו ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות וחומרים מסוכנים אחרים בקרקעיות הנחלים.
מדוע לא נקטה עד כה שום רשות ממשלתית אמצעים למניעת חשיפתם של בני אדם לסיכונים אלה? אופן חלוקת הסמכויות ומדיניות אכיפה לקויה מספקים תשובה חלקית. האחריות על נחלי ישראל משותפת למספר רב של רשויות ברמה הארצית, המחוזית והמקומית. על אף ניסיונות שנעשו לאחרונה לאחד את הסמכויות תחת קורת הגג האחת של רשויות בעלות סמכות כוללת, קביעת המדיניות והאכיפה נותרו בלתי מספקים בעליל.

רשות נחל הירקון, אשר נוסדה ב- 1988, מאגדת בקרבה 19 גופים ציבוריים, מנציגי משרדי ממשלה ועד נציגי הרשויות המקומיות. רשות נחל הקישון הוקמה בשנת 1994 על פי קווים דומים. צעדים אלו מבטאים את הגישה המקובלת כיום בעולם בנושא נחלים, המחייבת קיומו של גורם מנהל יחיד בעל סמכויות עם "שיניים". למרות זאת, לא עמדו הרשויות שהוקמו בישראל בנטל השמירה על שלום הציבור עליו הופקדו.

כך, לדוגמא, רשות נחל הירקון: במקום להוות רשות עליונה אשר תשליט סדר בכאוס הבין-רשותי, נקרעת הרשות במלחמות פנימיות בין הגורמים השונים המעורבים, ואינה מצליחה, בשל תקציבה המדולדל, לתת מענה כלשהו לבעיות. כך קורה שמשרד החינוך, האחראי על תכניות הלימודים, אוסר על שיט בחלק התחתון של נהר הירקון בשל רמות הזיהום הגבוהות, ואילו עיריית תל-אביב מתירה, לעתים קרובות, שיט כזה.

עד היום כשלה רשות נחל הירקון בניסיון לגבש קו פעולה אחיד בנושא. עיריית תל-אביב רואה בירקון נכס למטרות נופש, ואינה מטילה מגבלות על נגישות הציבור למקום. העובדה שחלק ניכר מתקציב הרשות מגיע מעיריית תל-אביב והרשויות הסמוכות מגבילה במידה ניכרת את חופש הפעולה שלה בנושא.

תקציב זעום, העולה רק במעט על 2,000,000 ש"ח, מגביל עוד יותר את כוחה של הרשות להגן על בריאות הציבור. משרדי הפנים והבריאות אינם תורמים לתקציב זה, על אף היותם מיוצגים בהנהלת הרשות. אין זה מפתיע, אם כן, שנוכחותה של הרשות בשטח לוקה בחסר: רק שני מפקחים אחראים על 27 ק"מ של נחל.

אדישות הרשויות בא לידי ביטוי מובהק בכישלונה של השרה לאיכות הסביבה, דליה איציק, למנות יו"ר לרשות - תפקיד השמור, על פי תקנון הרשות, לנציג המשרד לאיכות הסביבה. הציבור זכאי לדעת מדוע נותר התפקיד לא מאויש זה קרוב לשנה.

יש לנו ברירה. אם נדרוש ממפעלים מזהמים, מעיריות המזרימות שפכים ומן הרשויות האחרות הנוגעות בדבר מחויבות בת-קיימא לנושא טיפול בשפכים וניקוי נחלים, ייתכן ונוכל בעתיד להפוך את הירקון והקישון לאתרי בילוי של ממש. אם נבחר לוותר על השקעה זו, לא נותר לנו אלא להכריז חד משמעית על נחלינו כאזורים נגועים, המסוכנים לבריאות הציבור, ולאסור את הגישה אליהם. הניסיון לאחוז במקל משני קצותיו כבר גבה מחיר קטלני.

- פיליפ וורבורג הוא מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה".


ביבליוגרפיה:
כותר: נחלים קטלניים
מחבר: ורבורג, פיליפ
שם  הפרוספקט: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה - נייר עמדה
מחבר: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
הוצאה לאור: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
הערות לפריט זה: נייר עמדה של אגודת אדם טבע ודין
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית