הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > חיים יהודיים באירופה בין שתי מלחמות העולם > יהודי קרקוב בשנים 1939-1918
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
קטעים מתוך דו"ח שנכתב ב 1930 על פעילותו של מועדון הספורט היהודי "מכבי" בקרקוב. על פעילות זו הוענק לארגון דיפלומה של כבוד מטעם האיגוד של הספורט ומטעם הועד האולימפי הפולני.



מכבי בקרקוב 1929-1909


הננו מביאים לפניכם דיווח מפורט על פעילותו בת עשרים השנים של מועדון הספורט היהודי הגדול והוותיק ביותר בפולין. אנו עושים זאת תוך הרגשת חובה להציג לפני הציבור היהודי כולו, וכן לפני הרשויות הממשלתיות, הצבאיות והאוטונומיות (המקומיות) את המאזן של פעולתנו החינוכית ואת תוצאותיה. מדווחים של הענפים השונים עולה כי היעד שמועדון הספורט מכבי שאף אליו – לחנך נוער יהודי בריא ואזרחים בריאים למען מדינת פולין – הושג במלואו, על אף הקשיים העצומים שעמדו לפניו.

הפעילות הספורטיבית התנהלה בתחומים שונים כגון: אגרוף, אטלטיקה כבדה, משחקי ספורט, רכיבה על סוסים, הוקי קרח, רכיבה על אופניים, אטלטיקה קלה, גלישה על הקרח, סקי, כדורגל, כדור מים, פינג-פונג, שחייה, ירי מטווח למטרה, סייף, שייט והיאבקות. נוסף על כך הוקמו חוגי מוסיקה, שחמט וחוגי טיולים בקריניצה ובזקופאנה. בכל החוגים הנ"ל משתתפים באורח פעיל כאלפיים בני אדם לאחר אימונים רצופים הגענו לתוצאות מכובדות: קבוצת כדור מים, לדוגמא זכתה לתואר הנכבד של אלופת פולין.

סיסמתנו "ספורט להמוני היהודים" מבוססת לא רק מבחינה בריאותית, אלא גם מבחינה כלכלית. יש צורך לחולל שינוי שיהווה ביטוי לחשיבותה של פעילות המועדון ולהכרה בו במבנה החברתי בתחום הכלכלי.

ההכרה (החיובית) בעבודתנו ובהישגיה באה לידי ביטוי בהענקת דיפלומה של כבוד למועדון מטעם האיגוד של הספורט ומטעם הועד האולימפי הפולני לרגל 10 שנות קיומו של מועדוננו בפולין העצמאית. הדיפלומה הוענקה על התרומה לפיתוחו של הספורט בפולין.

בהזדמנות זאת של מסירת הדוח אנחנו מביעים את תודתנו העמוקה לרשויות הממשלתיות,הצבאיות, העירוניות ולרשויות הספורט לידידינו ולציבור היהודי כולו על התמיכה שזכינו לה עד כה ומבקשים להמשיך בה כדי שנוכל להגיע אל היעד המיוחל – חינוך של יהודי בריא ואזרח מועיל למדינת פולין.

היובל של קבוצת מכבי בקרקוב

לפני שני עשורים, כאשר באזורנו החלה לצמוח תנועת התחייה היהודית נוכחו לדעת שהתחייה הלאומית תהיה משמעותית יותר אם תתחולל גם מבחינה פיסית ברוח הפתגם הלטיני: "נפש בריאה בגוף בריא". מנהיגי העם היהודי הבינו מייד שלגבינו היהודים, יש לספורט חשיבות וערך רב יותר מאשר לעמים אחרים העוסקים ברובם בחקלאות. המבנה הפיסי שלהם טוב מזה של היהודים, החיים בערים בלבד ונאלצים לרגל עיסוקיהם, לחיות בסמטאות הצרות. מספר היהודים העובדים בחקלאות הוא זעום בארצות הגולה. תפקיד נוסף מיוחד לספורט היהודי הוא להביא את הילדים היהודים מתוך ה"חדר" וה"ישיבה" ומן הריכוזים שבהם מחלת השחפת עושה שמות, ללמדם תרגילי התעמלות ולהפיץ בין השכבות הדתיות הרחבות את חשיבותם לזקיפת הקומה ולשיפור מבנה הגוף כדי להשיב להם את הגמישות הטבעית.

לכן, השיקום הפיסי הינו המסר העיקרי של הספורט היהודי, ומשלים היטב את רעיון התחייה הלאומית. מבחינה זאת, קיים הבדל רב בין ספורט של יהודים לבין זה של עמים אחרים. אנחנו נאלצים לשפר את המבנה הפיסי של היהודים ולפעמים אף לבנותו מחדש, בשעה שעמים אחרים נהנים מן המותרות של השגת שיאים ואליפויות. אסור לנו להשקיע עמל וכספים אך ורק למען אליפות מסוימת. אין לנו אפשרות להקים קבוצות מקצועיות שאינן מביאות תועלת חברתית ממשית ונועדו להופעות ראוותניות בלבד. עלינו לרכז את מאמצינו בעיקר להפצת הספורט היהודי בשכבות רחבות ככל האפשר של העם היהודי. שאיפתנו להגיע להמוני אנשים מתאמנים ומתרגלים. מטרה זו תושג כשנצליח להתגבר על האדישות ועל העוינות לגבי הספורט היהודי השוררות בקרב הציבור היהודי שיבין שהספורט הוא רק לטובתו.

אלה הן המשימות שלמענן הוקם בשנת 1909 מועדון הספורט היהודי "מכבי" בקרקוב, דרכו הייתה קשה מאוד. דרכם של אחד עשר הראשונים של מכבי, אביהן של כל הקבוצות היהודיות בפולין, לא הייתה סוגה בשושנים. נלעגת בעיני הציבור היהודי נאלצה להתמודד עם הקבוצות הפולניות החזקות ממנה, ללא כל עזרה וסיוע. על אף חוסר ההצלחה בראשית הדרך צעד "מכבי" בהתמדה קדימה.

לאחר ההפסקה בפעילות "מכבי" שחלה עם פרוץ מלחמת העולם, מתחדשת פעילותו בקצב מהיר. התמיכה מצד הציבור היהודי מורגשת במידה ניכרת. מקימים מגרש משלהם ומוקמים ענפי ספורט חדשים: אטלטיקה קלה, שחייה ורכיבה על אופניים. בשנים 1919- 1922 "מכבי" היתה הקבוצה החזקה ביותר בפולין, וזכתה ליחס של כבוד לספורט היהודי בפולין. מועדוניי הספורט היהודי בפולין הולכים ורבים ו"מכבי" במקום הראשון. במיוחד חזקה קבוצת הכדורגל של "מכבי" וכובשים את המקום השני בליגה א' בקרקוב לאחר "קרקוביה" ולפני "ויסלה".

במקצת בגלל אשמתה של קבוצת "מכבי" עצמה, ובמקצת בשל התכסיסים האנטישמיים מצד קובעי המדיניות היושבים סביב שולחנות מכוסים בבד ירוק – הורדה קבוצת "מכבי" לליגה ב'. אולם המעשים האנטישמיים הללו עשו להם דווקא שירות טוב, בכך שמנעו מ"מכבי" כניסה למקצוענות, והחזירו אותה לספורט עממי להמונים. למרות הירידה לליגה ב' לא נשברה קבוצת "מכבי" כפי שקרה למועדונים אחרים במצב דומה, אלא היא זקפה ראש, חזרה לליגה א' ובתחרויות נגד קבוצות הליגה המובחרות, ניצחה למשל "לגייה" ו"גרברניה".

בענפים של אתלטיקה קלה, שחייה, הוקי, גלישה על הקרח ועוד, מגיעים לפעילות מוגברת וזוכים לתוצאות מכובדות. ענף השחייה מחזיק באליפות פולין בכדור מים. ענף האתלטיקה הקלה מונה בשורותיו מספר אלופים ואלופות של פולין ואילו ברכיבה על אופניים הגיע "מכבי" לאליפות של המחוז. חבר בענף השחמט – מנדל חבויניק, היה נציגה של פולין באולימפיאדה.משחקניה חברי "מכבי". כמעט כל שחקני הקבוצה ¾ הנציגות הפולנית של ב"וואטר -פולו" כללה הראשית של הכדורגל השתתפו בנציגות של קרקוב. היתה זו תוצאה של פעילות "מכבי" בשכבות נרחבות של הציבור. בהיותה מודעת לתפקידה קשרה "מכבי" קשר עם מוסדות הציבור השונים ועם ארגוני חינוך ופעלה וטיפלה באימונם הפיסי של חבריהם. אגודת הנוער, הבורסות, בתי יתומים, הגימנסיה העברית ובתי הספר של "מזרחי" – כולם מתאמנים במגרשה של "מכבי". חשיבותה ומעמדה של "מכבי" אינם מותנים במקום שהיא תופסת בטבלת האלופות, מה שקובע הוא פעילותה בקרב הציבור ההולכת ומתפתחת. לכן קורים גם פרדוקסים כשלמרות הירידה ברשום בלוח, הולכת "מכבי" ומתפתחת ומספר המתאמנים בשורותיה גדל, לא רק בענף הכדורגל אלא גם בהיקף פעילותה הכללית למען החינוך הגופני. כל יהודי ישר יגיע ודאי למסקנה ש"מכבי" ראויה לתמיכה של הציבור היהודי כולו על חלקה בתחיית עמנו.

מכבי בת עשרים

ב- 21 ביולי 1909 , על אחד מכרי הדשא של הגטו היהודי בקרקוב, על גדות ויסלה, לאור קרניה של השמש השוקעת, התכנסה חבורה קטנה של בני הנוער היהודי והחליטה להקים מועדון ספורט בשם מכבי (המקבת) שצבעו יהיה מכאן ואילך כחול- לבן. הקטע הנ"ל הובא מתוך הפרסום המודפס הראשון משנת 1911, המדווח על בעל היובל שלנו. במילים פשוטות אלה כלולה התוכנית כולה של הציבור היהודי והיוזמה של מנהיגי הספורט היהודי בפולין.

מן השטח שעל שפת ויסלה ומן האזור שלרגלי הסלעים יצאו החלוצים הראשונים של התקומה הפיסית היהודית של קרקוב אל "בלוניה" שהיו אז מחוץ לתחום ליהודים. הם ביקשו לחרוג מן המחנק של הגטו המעופש ולנשום אויר צח של סביבת וואוול, ליהנות מקרני השמש ומחירות הנעורים... ביקשו לשאוב כוח לקראת החיים החדשים של העם היהודי הקם לתחייה. בתחילה נתקלו ביחס של לגלוג מצד הסביבה היהודית ובמטר אבנים של השונאים לא יהודים, אך לאט ובהתמדה רכשו יחוס של כבוד מצד אויביהם והכרה מצד הציבור היהודי. רכשו שוויון זכויות בקרב תנועת הספורט הבין לאומית. כשנשאל בראיון בשנת 1909 ראש העיר יוליוש ליאו ז"ל שאלה קנטרנית מקצת "איזה מין שם הוא זה?" הוא השיב: "הגיבור של פולין הוא קושצ'ושקו,של צרפת - בונפארטה ושל היהודים- מכבי."

חלפו השנים של עבודה מפרכת ושל מעוף נלהב.

קמו גם קיני הספורט היהודי בערים נוספות על פי הדגם של מכבי, והיוו נקודות אחיזה לתחייה הפיסית של העם היהודי.

תוך השתאות רבה, אך גם מתוך כבוד ניהלו מנהיגי האגודה האוסטרית לכדורגל, האדונים ד"ר אלפס והוגו מייזל, יהודים מתבוללים, משא ומתן עם בא כוחם הרשמי של המועדונים היהודים בגליצ'יה. משא ומתן זה התנהל לגבי הצעת ההתארגנות החופשית של סגנות יהודית. תוך התלהבות רבה נתקבלנו על ידי החברה היהודית של גימנסיה בר כוכבא בלודג', כאשר בשנת 1913 עלה בידינו לסיים בהצלחה תחרויות עם אגודות חזקות, לא יהודיות של "עיר הארובות". באותה העת התנהל ברוסיה משפט בייליס. עברנו אז בחשאי את משמר הגבולות, בעזרת היתרים לא חוקיים, ליומיים של אותן התחרויות שנסתיימו בהצלחה.

עם פרוץ המלחמה שטבחה את מיטב הנוער שלנו, זרמו מכל קצווי החזית גלויות צבאיות מאת חברי מכבי. וכך כותב חיים שפיגל ז"ל: "לאחר המתקפה מלאתי את חובתו של יהודי בעל תודעה לאומית. שהכובש המוסקבאי הוא הרי אויבנו המשותף. אנא, שלחו לי כרך של תולדות עם ישראל מאת גרץ כדי להקל עלי את ייסורי המלריה האלבנית."

במגרש שהוענק לנו בשנת 1919 התארגנו קבוצות יהודיות רבות. הודות להתלהבותן הרבה ולמסירות של החברים הולך ורב שבחה של "מכבי". העשור הראשון מצטיין בסדרה של הצלחות של תכלת - לבן הסוללות את הדרך לכותרות ראשיות בעולם הספורט הפולני בענפיו השונים, גם בעיתוני הספורט.

פעילותה של מכבי מתרחבת וחודרת לעומק, הופכת למקובלת יותר ויותר בקרב המוני העם, גדל מספר המשתתפים באימונים, הולך ורב הקהל. מכבי זוכה לאהדתו של הרחוב היהודי, ליחס של כבוד מצד הרשויות ומצד הציבור והישגיה באים לידי ביטויו בחגיגות מפוארות בשנת 1924 הנערכות לרגל 15 שנות קיומה. מכאן ואילך פועלת מכבי בקרב המוני העם, גדל מספר ענפי הספורט ומספר העובדים שהיא מעסיקה. מכבי הופכת לארגון ענקי בעל מנגנון אירופי ומינהל מסובך. שיטות העבודה משתפרות ודורשות תמיכה ציבורית אוהדת וחמה כדי לממש את המשימות של תוכנית החינוך הגופני של הנוער היהודי.

כשמלאו 20 שנה להיווסדה הגיעה מכבי לשיא פעילותה ומנהיגיה יוזמים בדצמבר 1928 כינוס מרשים של ועידת כל חברות הספורט וההתעמלות היהודיות מרחבי פולין בקרקוב. בוועידה זו הוקמה מועצה יהודית לטיפוח החינוך הגופני במדינת פולין המייצגת את תנועת התקומה הפיסית היהודית כולה במדינה.

ביבליוגרפיה:
כותר: מכבי בקרקוב 1929-1909
שם  הפרסום מקורי: תולדוט
תאריך: 2007
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. פרסום מקורי שנכתב עבור אתר תולדוט או שראה אור באתר תולדוט.
הערות לפריט זה:

1. תורגם מפולנית על ידי רינה נזר.
2. באדיבות ארגון יוצאי קרקוב.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית