הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > חיים יהודיים בשנים 1945-1939 > הקהילה והמשפחה > יהודי סלוניקי בשנים 1945-1939


תקציר
דוד בנבנישתי מתאר את ההכנות לחג הפסח בשנת 1942 כשהעיר סלוניקי כבושה בידי הגרמנים ובתי החרושת למצות היו סגורים. הרבנות פרסמה הוראות כיצד להיערך לאפיית המצות בעזרת תחליפים ומה ההיתרים הקיימים בשעת הדחק.



הפסח האחרון של קדושי שאלוניקי
מחבר: דוד בנבנשתי


לא היו ימים טובים ליהודי שאלוניקי בתפארתה כחג הפסח בימי הכנתו ובימי חגיגתו. בימי ההכנה, היתה שורה בכל הליכות הבית והרחוב רוח של חדווה. בבית -- הכל מכוון לתכלית אחת, חידוש הבית על ידיד נקיונו המוחלט וביעור כל שמץ של חמץ. ברחוב -- מלוכד ציבור שלם, בתכונה רבה, להכנת כל צרכי החג וביחוד אפיית המצות הגדולות, העגולות והדקיקות בבתי החרושת הגדולים, ובהבאתן בחגיגיות מיוחדת לבתים.

ומי יתאר את השמחה שאפפה את בתי הרבנים בשעות המוקדמות של ערבי החג שבהן היו נאפות בתכונה רבה ובלוויית שירים "המצות השמורות" מי ימנה את חדוות ליל הסדר וכל ימי החג בכלל. מאז נשמרו בנו חוויות עמוקות בלתי נשכחות.

נשכחות.

זכרונות אלה של החג עלו בי כשהובא לפני חוזר שהתפרסם על ידי הרבנות הראשית בשאלוניקי מ- 23 באדר תש"ב (12.3.1942) בו הוראות לתושבי העיר כיצד להתנהג בחג הפסח הקרב לבוא. והימים ימי שלטון הגרמנים הנאצים ביוון, ימים שבהם עשו הכנותיהם להשמדת הקהילות היהודיות בכל ערי יוון וכפריה וביחוד יהודי שאלוניקי ולהעברתם לעיר ההריגה אושוויץ. אלה היו ימים, לדבריהם של המעונים*, "שמנת הלחם ומנות המצרכים הצנועים לא הספיקו לקיום... ימים של החורף הקשה והקר ביותר, שגם מן השמים כאילו התנכלו לנו ורצו להוסיף על הרעב. לא היתה כל אפשרות להשיג פחם ועצים... הרעב והקור עשו שמות... ומנות הלחם שקיבלו התושבים היו עשויות קמח תירה שהספיקו לארוחת בוקר בלבד".

חג המצות ממשמש ובא ובתי חרושת למצות סגורים, ואחינו שלומי אמוני ישראל שדקדקו בכל השנים בהכנות החג היו נבוכים בזמן מצוקתם הנוראה, כיצד לנהוג, כיצד להצטייד במצות בפסח הקרב לבוא. ואז נתקבל החוזר ממשרד הרבנות, ובו הוראות מפורטות על הלכות הפסח וביחוד הוראות כיצד לאפות את המצות בבתים ומה תחליפן במוצרי מזון אחרים באין החיטה הדרושה וכן היתרים להשתמש בשעת הדחק במוצרי מזון שבשנים כתקונן חל איסור עליהם. למקרא החוזר, אתה מרגיש בין השיטין טרגדיה של אחים שעברם היה כה מפואר.

אי העט שיתנה צרתן של נשי שאלוניקי הקדושות בהכנת המצות, וכמה דמעות עילעו ב"מים שלנו" שבהם השתמשו בהוראת הרב בהכנת הבצק למצות.

ונסיים מדברי ביאליק בשירו שירתי:

לאור נר דל תכף על גבי העיסה _
וידה הדקה שם תלו ותלוש _
יתנודד הספסל תכת הערבה _
ולחישה חרישית ואנחה חרבה _
על כל טביעת יד, על כל לישה ולישה. _

זה היה פסחה האחרון של קהילה רבתי עם, בעלת צביון יהודי מובהק, שהובלה כצאן לטבח, אנשים נשים וטף, על ידי הצורר הנתעב הגרמני-הנאצי.

לחלק נוסף של המאמר:
ר' חיים חביב זצ"ל רבה האחרון של שאלוניקי

ביבליוגרפיה:
כותר: הפסח האחרון של קדושי שאלוניקי
שם  הספר: לקט- צרור מאמרים על מורשת יהדות המזרח
מחבר: בנבנשתי, דוד
תאריך: 1990
הוצאה לאור: בנבנשתי, דוד
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית