בקראקוב היו מספר בתי-ספר שבהם לימדו תורה, תלמוד ומקצועות היהדות, אך תנועת "המזרחי" הרגישה בצורך להקים בית-ספר בו ילמדו מקצועות אלה בעברית, יחנכו לאהבת א"י ולידיעת השפה העברית, וכן ילמדו מקצועות כלליים הנלמדים בבתי-ספר אחרים.1 ההחלטה להקמת ביה"ס נתקבלה בישיבת ועד ה"מזרחי" בקראקוב (1920) בהשתתפותו של נשיא ה"מזרחי" בפולין י.ה. פרבשטיין ושל מזכירה הכללי ד"ר ש.ב. פלדמן. בישיבה זו נבחרה ועדה בראשותו של י. דרזנר, אשר החלה בפעולות להגשמת החלטת הועד, ותוך זמן קצר הביאה להקמתו של בי"ס עממי "חדר עברי" (1921). במשך מספר שנים שכן ביה"ס בבית שכור בן שתי קומות שלא היה מתאים לצרכי בית ספר, הן בגלל הממדים הקטנים של הכתות והן בגלל קרבתו לשוק ולבית המטבחיים. ברם, למרות התנאים האוביקטיביים הקשים גדל ביה"ס והתפתח, וזאת בעיקר הודות לרמתו החינוכית והלימודית הגבוהה.
אחת הבעיות הקשות של ה"חדר העברי" היתה בעית המורים: מורים בעלי השכלה כללית רחבה, אשר היו מצויים בקראקוב, חסרו ידיעות בסיסיות בעניני יהדות, ולמורים בעלי השכלה תורנית לא היה ידע מספיק במקצועות כלליים; לכן נאלצה הנהלת ביה"ס, בראשותו של מנהלו הראשון א. פידלר, לחפש מחוץ לקראקוב מורים, שיכלו להורות גם תורה ויהדות וגם מקצועות כלליים.
תחילה היו בביה"ס רק שלוש כיתות: א', ב', ג' – עם 23 תלמידים בס"ה. שפת הלימוד היתה עברית, במבטא אשכנזי. ביה"ס פעל חמישה ימים בשבוע. למדו משעה 8 בבוקר ועד 6 בערב – עם הפסקת צהריים. כ- 26 שעות לימוד שבועיות הוקדשו ללימוד תורה והשאר ללימודים כלליים. חניכי ביה"ס היו תלמידים חובשי כפות, מניחי תפילין ומתפללים. יחד עם זאת רובם לא ידעו "יידיש" – תופעה שהיתה אופיינית ליהודי קראקוב, שאף הדתיים ביניהם שוחחו יום יום פולנית, ופולנית טובה.
לאט לאט גדל מספר התלמידים וכל שנה התווספה כתה יותר גבוהה עד 7 כתות של בית ספר עממי, וכן כתות מקבילות. כשהגיע המחזור הראשון לכתה השביעית וכשהתעוררה הבעיה של המשך הלימודים בתיכון, הוחלט – כדי לשמור על המשכיות ההישגים החינוכיים והלימודיים האופייניים לביה"ס – להקים בי"ס תיכון, המבוסס על עקרונות של "חדר עברי".
ב"ס תיכון מסוג זה, בשם "תחכמוני", נוסד בשנת 1927. תחילה היו ב"תחכמוני" רק שלוש כתות ששוכנו בצריף קטן. בשנת 1929 נסגר ביה"ס לשנתיים עד שהוקם, ב- 1931, בנין חדש בן ארבע קומות ו- 13 כתות גדולות. במחזור האחרון של ביה"ס למדו כ- 400 תלמידים ולימדו 24 מורים. היות ולימדו ב"תחכמוני" גם מקצועות כלליים היה ביה"ס מוכר ע"י השלטונות הפולניים. ברם, בוגריו לא יכלו להתקבל לאוניברסיטה על סמך התעודה של ביה"ס. לכן כל מי שרצה להמשיך בלמודיו וללמוד באוניברסיטה היה נכנס לשנה האחרונה של למודיו התיכוניים לגמנסיה פולנית.
ב"תחכמוני" לימדו עד שעות הצהריים לימודי קודש בעברית במבטא אשכנזי, ואחרי הצהריים לימדו מקצועות כלליים חילוניים, כגון היסטוריה, גיאוגרפיה (בשפה הפולנית). ביה"ס העממי ("חדר עברי"), וכן ביה"ס התיכון ("תחכמוני") היו מנוהלים כל אחד ע"י שני מנהלים – אחד ללימודי קודש והשני ללימודי חול; בראשון ניהל את לימודי קודש א. קיווץ ואת לימודי חול ד"ר צ. אורינגר, ואילו בשני ניהל את לימודי קודש הרב מ.י. קליגר ואת לימודי חול, ד"ר ד. זוננשטיין.
ביה"ס "תחכמוני" חינך את תלמידיו ברוח התורה והמסורת הדתית-לאומית, והאוירה החינוכית ששררה בו היתה ספוגה ערכים דתיים מסורתיים. למשל, החגים נחוגו ברוב פאר והדר, את מפגשי עונג שבת היו נוהגים לקיים לפי תקנון מיוחד, לבית הכנסת הלכו כולם, והיחסים בביה"ס היו של כבוד הדדי, של הבנת הזולת ושל נכונות לעזרה. במוסד היו גם מספר חוגים שפעלו אחרי הצהריים, בהם למדו הסטוריה של ארץ-ישראל תולדות החלוץ וכו'. היו גם חוגים אחרים, כגון חוגי ספורט שונים. אין פלא לכן, שבמסגרת חינוכית זו ובתנאי לימוד אלה לא ידעו התלמידים מהי בטלה – בפרט, כשתלמיד ביה"ס יכול היה להשתייך לכל תנועה ציונית.
מבי"ס "תחכמוני" יצאו מחזורים של בנים לומדי תורה ועבודה, דור של חלוצים המגשימים את הרעיון הציוני. הראשונים שבהם שהגיעו ארצה הקימו את קיבוץ כפר-עציון בהרי חברון; האחרים מלאו וממלאים תפקידים חשובים בבנין הארץ ובהתפתחותה.
הערות שוליים:
- קיומו של בי"ס מסוג זה היווה חידוש גדול בעיר, הסעיר מתפללים רבים בבתי-כנסת, ואף גרם למריבות וקטטות בין ההורים ששלחו את ילדיהם לביה"ס לבין המתנגדים לכך. בראשית קיומו התמקם ביה"ס ברחוב קופה 16. בחצרו נבנה מאוחר יותר בית-כנסת גדול של "המזרחי". שהיה "למקור השראה ואבן-שואבת לפעולות מבורכות של תנועת 'המזרחי' בקראקוב" (לפי ח.כ.פ. שינמן).
