הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > תקשורת > עיתונות ועיתוניםעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > תקשורת ודמוקרטיה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
כיצד אנו קוראים עיתון?; כמה עצות לקריאה ביקורתית של הדיווחים והסיפורים המועברים אלינו מעל דפי העיתון.



ראש פתוח לקריאה ביקורתית
מחברים: פרופ' אריה ווהל; שרה ליפקין; הגר אנוש


כל אחד מאתנו רוצה לשלוט במהלך חייו ולתכננם כרצונו. לשם כך אנו זקוקים לשני דברים: ידע וכושר שיפוט. אחד ממקורות הידע העיקריים שלנו הוא העיתון, אבל עלינו לדעת כיצד לשלוט בידע שהעיתון מספק לנו, כדי שלא להיגרר סתם אחרי מה שאנו קוראים. רק אם נפעיל את כושר השיפוט שלנו, נוכל להרחיב את הידע שלנו באמצעות העיתון ולנצל ידע זה לטובתנו.

יש דרכים שונות להכיר את הכתוב בעיתון, לבקר אותו, לנתחו ולקראו בשיקול דעת. אנו מציעים לפניכם כמה עקרונות שבעזרתם תוכלו להעריך כל עיתון.

אבל רק רגע! לפני שאתם מגיעים לרשימת השאלות והעקרונות שלפניכם ומנסים לפצח אותם - עצרו ושימו לב. אנו, הכותבים, רוצים ללחוש לך סוד: לא תיבחנו על חומר זה, ואין כל צורך לשנן אותו. המבחן האמתי לחומר זה יהיה ארוך ומתמיד והוא יימשך, בעצם, כל ימי חייכם.

אנו גם רוצים שתדעו, שאין לנו כוונה ואין לנו יכולת להפוך אתכם בן-יום למבקרי עיתונות מן המדרגה הראשונה. אילו, למשל, הייתם רוצים להצטיין בכדור-רגל, לא הייתם מצליחים לעשות זאת מהיום למחר, גם אילו למדתם בעל-פה את כל חוקי המשחק. כדי להיות שחקן כדור-רגל חייבים להתאמן, ללמוד תאוריה, להתנסות על המגרש, וגם - לרצות מאוד מאוד להיות שחקן כדור-רגל. כך הדבר גם לגבי קורא מיומן: אין שאלון, רשימה או מאמר, שיוכלו להפוך אדם במטה קסם לקורא בעל ניסיון ובעל גישה ביקורתית טובה.

אין אפוא צורך לשנן את השאלות שנביא להלן, ודי אם תציצו בהן לפעמים,
תכירו אותן ותהיו ערים להן. זכרו את השאלה העיקרית, ושאלו עצמכם תמיד:
האם מנסים לשכנע אותיז האם מנסים לכוון את מחשבותיי?

נסו גם למצוא מקורות אחרים העוסקים בחומר שקראתם בעיתון, כמו למשל: עיתונים אחרים או שידורי הטלוויזיה והרדיו - והשוו את הנאמר בהם באותו נושא. כך, במשך הזמן, תוכלו לגבש לעצמכם גישה ביקורתית. באופן אוטומטי תעלו את השאלות המתבקשות תוך כדי הקריאה ותיעשו קוראים נבונים, הבוחנים את הדברים בצורה נכונה, מתייחסים לתוכן הדברים בביקורת הראויה, ומקבלים את מה שנכתב בשיקול דעת.

נוסף על כך, חשוב שנתייחס בביקורת לא רק כלפי עיתון או ספר שאנו קוראים, אלא גם כלפי עצמנו כקוראים. חשוב להתייחס בביקורת לא רק למה שאנו קוראים - אלא גם למה שנדמה לנו שאנו מבינים. לפעמים העיתון שאנו קוראים מנסה להיות מהימן ואובייקטיבי, אך כשאנו קוראים אותו אנו "מלבישים" עליו דעות ואמונות שלנו - ונדמה לנו שהעיתון תומך בגישה שלנו או מתנגד לה (מבלי שהעיתון מתכוון לכך). לכן חשוב לברר – האם מה שהבנו מתוך הכתוב אכן קיים בטקסט.


 

איזה מין עיתון?


שאלות הנחיה לביקורת העיתון

לפניכם מונח עיתון כלשהו. דפדפתם בו, קראתם כמה ידיעות וכתבות, הצצתם בתמונות, רפרפתם על הכותרות. עכשיו אתם רוצים לנסות לעמוד על טיבו של העיתון ולהעריך את איכותו. לשם כך שאלו את עצמכם את השאלות האלה:

לאיזו מטרה נכתב העיתון? לאיזה קהל קוראים הוא מכוון?

מי מוציא את העיתון - איש פרטי, חברה עסקית או גוף פוליטי? מה ידוע לכם על המוציא לאור של העיתון ועל הגישה הפוליטית שלו?

האם העיתון משתמש בכותרות ענק? איזה שטח תופסים התצלומים? האם העיתון מרבה בחצים, במסגרות, בקווים ובסימני הדגשה אחדים? האם צורתו נעימה לעין?

איזה שטח מוקצה לפרסומת? מה היחס בין הפרסומת לחלק המערכתי - ידיעות, כתבות, מאמרים, תמונות?

מה כמות החדשות המופיעה בעיתון לעומת החומר האחר? האם האירועים בחדשות מקבלים כיסוי הולם? האם אירוע חשוב נסקר על-ידי כתבים שונים? האם אירועים צדדיים וחסרי חשיבות "מנופחים" ותופסים מקום נרחב? האם העיתון מנסה "למתוח" ידיעה כדי לכסות יותר שטח?

באילו מקורות משתמש העיתון? האם יש לעיתון כתבים שונים, וסוכנויות ידיעות? האם הוא מציין את שמות כותבי הידיעות ואת תפקידם?

האם יש טעויות רבות בעיתון? האם קרה שידיעה שהתפרסמה בעיתון התבררה כלא נכונה? האם קרה שהעיתון נתבע בגין עברה על חוק לשון הרע - והפסיד?

האם העיתון מקדיש מקום רב לנושאים מרעישים של שוחד, מעשי פשע ושערוריות? האם הוא מבליט אותם יותר מאשר, למשל, הצלחות של פוליטיקאים או אנשי ספורט? האם העיתון מרבה לעסוק בנושאים שאפשר להגדיר כרכילות? האם הוא נוהג לחטט בחיי אחרים?

האם יש בעיתון מגוון של דעות? האם מופיעים בו מכתבי מערכת? האם הכתבות בעיתון מציגות עמדות שונות כלפי עניין מסוים? האם העיתון מתעלם מצדדים שונים של בעיה שבה הוא עוסק? האם העיתון "שוכח" פרטים בידיעות שהוא מפרסם? היש בו ידיעות הנראות כפרסומת למישהו במסווה של חדשות?



 

מה אמר המאמר?


שאלות הנחיה לביקורת המאמר

קראתם בעיתון מאמר. קראתם אותו בעיון ובתשומת לב. לאחר שהבנתם היטב את תוכן הדברים: הבעיה, הטענה, ההנחות והמסקנות, רצונכם לנתח ולבקר אותו. איך תוכלו לגבש עמדה כלפיו? כיצד תדעו אם יש צדק בטענות המופיעות בו? האם יש דרכים שעל פיהן תוכלו למדוד את ערכו של המאמר?

ובכן, יש שתי דרכים חשובות המאפשרות ביקורת טובה:
דרך ראשונה היא הרחבת הידע בנושא שבו עוסקים על-ידי בדיקת מקורות נוספים, כגון עיתונים אחרים, טלוויזיה ורדיו. ההשוואה ביניהם תעזור לכם בקביעת יחסכם כלפי המאמר.
דרך שנייה היא העלאת שאלות הבוחנות את המאמר מנקודת מבט שונות, ומסייעות בהערכתו.

לפניכם רשימת שאלות להערכה ולביקורת, אך שימו לב: אי-אפשר לשאול כל שאלה לגבי כל מאמר ומאמר. למשל, במדורי ההומור והסאטירה, יש מאמרים שיש בהם סיפור דמיוני. מאחורי הסיפור הדמיוני מסתתר, כמובן, אירוע אמתי. עליכם למצוא מהו האירוע עליו מתבסס הסיפור, ולזהות מה גישת הכותב לאירוע זה. רק לאחר מכן תוכלו לשאול את השאלות המתאימות. אך מובן שעל סיפור דמיוני לא תוכלו לשאול שאלות המתייחסות לדיוק ומהימנות.

האם הכותב מדייק בהעברת הפרטים? האם הסיפור ברור? האם האירוע ופרטי התפתחותו מובנים? האם הפרטים נכונים?

האם שם הכותב מצוין? מהי תפקידו? האם הוא מהימן? האם הוא בעל ידע בתחום זה? האם הוא מוסמך לדון בנושא זה?

מאין שואב הכותב את ידיעותיו, האם מקורן ברור? מאין הדעות במאמר? האם הכותב מצטט את בעלי הדעות? שימו לב להצהרות הניתנות על-ידי מקור בלתי מוסמך או לא ידוע. שימו לב להכללות בלתי מבוססות.

האם כל מה שכתוב שייך לעניין? מהי המסקנה, ואיך הגיעו אליה? האם הרעיון המרכזי של הכותב מתפתח בהיגיון על-סמך הפרטים שהוא מביא?

האם הנושא שלם ומקיף את כל הצדדים? האם יש די נתונים כדי להסיק את המסקנה הסופית? האם הכותב לא שכח להביא בחשבון נתונים העשויים לשנות את מסקנותיו? לכל מטבע יש שני צדדים - האם גם במאמר הוצגו הצדדים השונים של הבעיה?

האם אתם מסכימים עם מה שהכותב אומר? האם דבריו נראים הגיוניים? האם המסקנה מוצדקת? האם הפתרון שהוא מציע נראה לכם מעשי? אם אתם נוטים להסכים עם הכותב מראש, יש סכנה שתהיו פחות ביקורתיים. לעומת זאת, אם אתם מתנגדים - קראו בכל זאת, הקשיבו לדברי המאמר ובחנו את עמדתכם מחדש.

האם תגובת הכותב הולמת את האירוע? האם התגובה אינה מוגזמת? או להפך - האם אינה ממעיטה מערך האירוע? לעתים הרגש גובר על ההיגיון ואז התגובה חריפה יותר, המילים ודרך הכתיבה רוויות ברגשות המטשטשים את העניין. נסו לראות את הדברים מבעד למסך הרגשי, ושפטו בעצמכם מה יחסכם לעניין.

האם הדברים במאמר נשמעים כמו פרסומת לאישיות מסוימת? האם יש כאן תעמולה? האם תיאור המעלות או תיאור המגרעות נשמעים מוגזמים? האם דברי השבח או דברי ההתקפה מנומקים בצורה עניינית?

האם המאמר מעניין? האם הנושא חשוב, לדעתכם? האם יש לו חשיבות לאומית או חברתית? ואולי העניין כולו קטנוני וחסר ערך?

לסיכום:
אחת המתנות היקרות של אזרח במדינה דמוקרטית היא "חירות המחשבה". אתם חופשיים לחשוב כפי שאתם חושבים. אינכם חייבים לקבל את דעתו של הזולת אם אינה נראית לכם (בתנאי שעל-ידי כך אינך פוגע בו באופן פיזי או נפשי). אתם רשאים להרהר, לשקול, לברר ולבקר לפני שאתם מקבלים החלטה. זו זכותכם ואל תהססו לנצל אותה, גם כשאתם קוראים מאמר בעיתון.

לעמוד הקודם

ביבליוגרפיה:
כותר: ראש פתוח לקריאה ביקורתית
שם  הספר: לקרוא עיתון ... ועוד איך! : קריאה ביקורתית בעיתון
מחברים: ווהל, אריה (פרופ') ; ליפקין, שרה ; אנוש, הגר
תאריך: 1996
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. עיצוב ואיורים: וייס, יוסי.
הערות לפריט זה: 1. עיצוב ואיורים: יוסי וייס
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית