ברכת חתנים וברכת אבלים : י. שש ברכות או שבע ברכות?

בתחילת מאמרנו הדגשנו שהמושג "שבע ברכות" בהקשר של ברכת חתנים לא נזכר כלל בבבלי, ומושג זה נטבע על ידי גאונים ואולי סבוראים. שם גם דחינו את ההצעות שרב יהודה ראה את ברכת היין, ברכת הבשמים, או ש"השמחה במעונו" בברכה שביעית.¹²⁶

למרות זאת, מבקשים אנו כאן להציע שרב יהודה אכן ראה את שש ברכות החתנים כברכות המשתלבות במסגרת של "שבע ברכות".¹²⁷ לדעתנו, רב יהודה שתיקן שש ברכות, ראה אותן כמצטרפות לברכת האירוסין, שהרי הנישואין הן סיומן של האירוסין, ובכך נוצר מבנה של שבע ברכות. תדע שכן, שהרי הסוגיה בכתובות (ז ע"ב) מביאה את נוסח ברכת החתנים מיד לאחר הבאת נוסח ברכת האירוסין, וגם נוסחה של ברכת האירוסין מובא שם בשם רב יהודה. יתר על כן, לפי התוספתא נאמרת ברכת חתנים גם עם ברכת אירוסין, וכך היא לשון התוספתא: "אומ' ברכת חתנים בין בסעודת אירוסין בין בסעודת נישואין, בין בחול בין בשבת".¹²⁸ אמנם לפי הברייתא המקבילה בבבלי כתובות ז ע"ב זו דעת רבי יהודה בלבד, ואביי שם מצמצם דין זה ואומר "וביהודה שנו מפני שמתייחד עמה". מכל מקום, גם לפי הקבלה זו עדיין ניכרת כאן התפיסה שברכת החתנים היא המשך של ברכת האירוסין, אלא שיש ביניהן פסק זמן. פסק זמן זה אינו מבטל את הרעיון הבסיסי בדבר הזיקה הברורה הקיימת בין ברכת חתנים לברכת אירוסין, וראייתן כמכלול אחד הנפתח בברכת אירוסין ומסיים בברכת חתנים.

על פי זה עלה בידינו מניע נוסף לעיבוד שערך רב יהודה בברכת חתנים, והוא – הרצון ליצור, יחד עם ברכת האירוסין, מבנה של "שבע ברכות" העוטפות ומקיפות את הזוג שבא בברית הנישואין.

חלקי המאמר:

פתיחה – מספר הברכות בברכת חתנים
א. סקירת הצעות השחזור לברכת חתנים על פי מסורת ארץ ישראל
ב. נוסח ברכת אבלים כבסיס לשחזור ברכת חתנים
ג. הקשרה המדויק של ברכת אבלים
ד. שחזור שתיים מברכות החתנים במסורת ארץ ישראל
ה. נוסחה המדויק של חתימת ברכת "שמח תשמח"
ו. שחזור הברכה השלישית מברכות החתנים במסורת ארץ ישראל
ז. המבנה והמשמעות של ברכת חתנים במסורת ארץ ישראל
ח. היחס בין ברכת חתנים במסורת ארץ ישראל למסורת בבל
ט. המבנה והמשמעות של ברכת חתנים במסורת בבל
י. שש ברכות או שבע ברכות? (חלק זה)

מאמרים נוספים במאגר המידע פשיטא

הערות שוליים:

126. ראה לעיל, הערות 8-6.

127. המושג "שבע ברכות" נזכר בפסיקתא דרב כהנא (מהד' מנדלבוים, נויארק: בית המדרש לרבנים שבאמריקה, תשכ"ב, נספחים, פרשה א, עמ' 440-439): "א"ר יצחק כת' וירא בלעם כי טוב בעיני וגו' (במדבר כד:א). מה ראה, ראה שמשה עתיד לברך את ישראל ארבע ברכות, והוא היה ראוי לברך את ישראל ז' ברכות, אמר, אני מברכן שבע ברכות ומשה ארבע הרי אחת עשרה, אמר הב"ה, רשע זה עינו צרה בברכתן של ישראל, דיי שלש ברכות שברכן, יבא משה שעינו יפה בברכתן של ישראל ויברכם ארבע ברכות". ובנוסח אחר במדרש תנחומא (מהד' בובר, פרשת וזאת הברכה, סימן א, כז ע"ב): "כשבא יעקב לברך את השבטים, ברכן חמש ברכות שהיו בידו, והוסיף להם ברכה אחת, שנאמר כל אלה שבטי ישראל וגו' ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם (בראשית מט:כח). בא משה לברך את ישראל, הוסיף להם ברכה שביעית, שנאמר וזאת הברכה". ראוי גם להזכיר את הסברו של הירושלמי למשנה בברכות א:ד, שקבעה "בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה", ונאמר על כך בירושלמי ברכות א, ה, ג ע"ג: "ר' יוסי בר' אבין בשם ר' יהושע בן לוי: על שם שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך".

128. תוספתא מגילה פ"ג הי"ד (מהד' ליברמן עמ' 357).