הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי > דמוגרפיהעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי > יחסי ישראל תפוצות
המכון לתכנון מדיניות עם יהודי


תקציר
המאמר סוקר את תופעת ההגירה בקרב היהודים החל משנת 1840 ועד ימנו. המאמר מתמקד בנתונים מהעשורים האחרונים ובעיקר מאז שנות ה-90. מבחין בין מהגרים לבין מהגרים רב מקומיים ומאפיין מהגרים אלה.



הגירה יהודית ואתגר הרב-מקומיות


הגירה היא אחת התופעות המשפיעות ביותר על העם היהודי במאה האחרונה. מעבר להשפעתה על הפיזור הגיאוגרפי של היהודים ברחבי העולם, יש להגירה השלכות רבות על התרבות היהודית וגם על צורות של הזדהות יהודית והשתתפות בקהילה.

אומדנים של גלי ההגירה היהודית הבינלאומית בין השנים 1914-1840 מעלים כי כ-2.75 מיליון יהודים היגרו אז, בעיקר ממזרח אירופה לארה"ב. בין השנים 1948-1915 היגרו כ-1.6 מיליון יהודים, 650,000 מתוכם לארה"ב ו-485,000 לארץ ישראל, ו-465,000 לארצות אחרות (בעיקר ארגנטינה, קנדה וארצות אחרות באמריקה הלטינית). בניגוד להגירה של אוכלוסיות אחרות, שהיו בדרך כלל 'מעגליות' או 'זמניות', ההגירה היהודית הייתה בדרך כלל לתמיד, והקשרים עם ארצות המוצא נותקו, מן הבחינה שלא זו בלבד שהסיכוי להגירה בחזרה היה קטן יחסית, אלא גם שלא היו שאיפות, ואף לא אפשרות, לחזור. מאז 1948, כמעט חמישה מיליון יהודים ובני משפחותיהם היגרו, כ-60 אחוזים מהם לישראל. ארצות היעד העיקריות האחרות להגירה יהודית היו ארה"ב, צרפת, קנדה, אוסטרליה וגרמניה, ודפוסי ההגירה היהודית עברו שינויים ניכרים לעומת דפוסים קודמים. קהילות יהודיות שהיגרו כמעט בשלמותן כללו את קהילות צפון אפריקה, המזרח התיכון, הבלקנים ואתיופיה. הרוב המוחלט של היהודים הקיימים בברית המועצות לשעבר כבר היגרו.

בעשורים האחרונים, ובעיקר מאז שנות ה-90', תהליכי הגלובליזציה, השיפור באמצעי התעבורה והתקשורת והטמעת מדיניות קליטה רב-תרבותית במדינות הקולטות תרמו לכך שמספר גדל והולך של מהגרים הם רב-מקומיים (multi-local), כלומר, מתגוררים או מקיימים קשרים שוטפים ותוססים עם יותר מארץ אחת. הגלובליזציה הרחיבה את קשת האמצעים שבעזרתם יכולים המהגרים, בעיקר יוצאי סין, הודו ואמריקה הלטינית, אך לא רק הם, להישאר מעורבים כלכלית, חברתית, תרבותית ופוליטית בארצות מוצאם. היא הולידה גם הגירה של בני אדם בעלי מיומנויות גבוהות, המאופיינת בניידות מוגברת הכוללת הגירות חוזרות ושיבה.

מספר גדל והולך של יהודים כיום בוחרים ביותר ממקום אחד כמקום מגוריהם, או שהם נוסעים בין מקומות שונים (מתגוררים ועובדים במקומות שונים), מגמה חדשה זו רווחת יותר בישראל ובקרב יהודי התפוצות. אין נתונים ספציפיים לגבי מספר המהגרים היהודיים הרב-מקומיים בין גבולות לאומיים; יש גם רמה גבוהה ביותר של נסיעות ומעברים בין קהילות יהודיות שונות ברחבי ארה"ב.

כיום, במקום לעקור ממקום למקום, ההגירה מתאפיינת יותר במעברי "הלוך ושוב" בין מקומות שונים. הגירה רב-מקומית יכולה להיות מרצון או מכורח, תוצאה של היעדר אפשרויות בארץ הקולטת, סכנת גירוש מתמדת (היעדר מעמד חוקי), דחייה של הארץ הקולטת, וכדומה. בקרב היהודים היא ברובה הגדול מרצון. זאת ועוד, אם בעבר היהודים היגרו "כדי להיות", כיום הם נודדים בעיקר כדי "לראות". בישראל, לדוגמה, חלק גדול מהמהגרים המגיעים לישראל ממשיכים לשמור על קשרים רב-מקומיים עם ארצות המוצא וקהילות המקור שלהם. על פי הערכות, אפשר לאפיין לפחות 20 אחוזים מכלל המשפחות שהיגרו מצפון אמריקה וכמעט מחצית המשפחות שהיגרו מצרפת לישראל בעשור האחרון כמהגרים רב-מקומיים.

כבר לפני יותר מחמש-עשרה שנה הצביעו החוקרים על תופעת המהגרים הרוסיים הרב-מקומיים לישראל, קנדה, ארה"ב וגרמניה. ישנם סימנים רבים המעידים כי מספר המהגרים מרוסיה המבלים חלק מזמנם בישראל וחלק ברוסיה מצוי בעלייה.

בקרב מהגרים בישראל ניתן להבחין בדפוסים שונים של רב-מקומיות. יש הנוסעים אחת לשבוע, עובדים בארץ המוצא שלהם ושבים לישראל לסוף השבוע. אחרים נוסעים בתדירות נמוכה יותר, ומבלים רק שבוע אחד בחודש בארץ המוצא שלהם, ואילו אחרים נמנעים לגמרי מנסיעות ומנהלים מרחוק עסקים רב-מקומיים. בדרך כלל מדובר באנשים בעלי מיומנויות בתחומי המקצועות החופשיים, הטכנולוגיה, האקדמיה, עובדי הקהילה היהודית, או גמלאים שמשפחותיהם גרות בישראל. בקרב העולים הרב-מקומיים, כמו בקרב העולים מארצות המערב בכלל, קיים ייצוג-יתר של אנשים המגדירים את עצמם במונחים דתיים כאורתודוכסיים – אבל הם אינם מייצגים את רוב הנוסעים.

המהגרים מברית המועצות לשעבר בגרמניה חוללו שינוי עצום בקהילה היהודית שם. הם שומרים על קשרים רב-מקומיים עם בני משפחותיהם, הן בארצות המוצא שלהם והן בישראל וביעדים אחרים. למעשה, רבים מהם בחרו להגר לגרמניה במקום לעבור לישראל או לארה"ב בגלל הקרבה הגיאוגרפית למקומות המוצא שלהם. הם מנהלים את חייהם ברוסית ויש השפעות רוסיות רבות על חיי היומיום של הקהילה. מרביתם מבוגרים וזקוקים לתמיכה חברתית-כלכלית.

מגמות הגירה רב-מקומית בקרב יהודים ניכרות כיום גם מדרום-אפריקה לאוסטרליה, מקרקאס למיאמי, ממכסיקו סיטי לסאן דייגו, ומארגנטינה לספרד. נראה כי רוב המהגרים הבינלאומיים מחזיקים במספר זהויות המחברות אותן בו-זמנית ליותר מארץ אחת.

מאז 2003 חל שפל כללי בהגירה לישראל, והנתונים השנתיים לשנים 2006-2004 הם הנמוכים ביותר מאז שנות ה-80'. נראה כי פקידי העלייה ומקבלי ההחלטות בישראל עוד לא הבינו את דפוסי ההגירה החדשים או את ההזדמנויות הטמונות בעלייה של רב-מקומיים, והם אינם עושים כמעט דבר כדי לעודדה. תחת זאת, רוב המאמצים לגיוס עולים לישראל מושקעים באוכלוסיות שוליות, כגון 'בני המנשה' מהודו, 'בני אברהם' מפרו, שארית הפלאשמורה מאתיופיה וקבוצות שוליים נוספות כגון עדת חסידי גור התימנים בניו יורק, שמספר חבריהן קטן השוואה לליבת העולים הפוטנציאליים בקהילות היהודיות במערב, ואפילו בברית המועצות לשעבר.

מהגרים רב-מקומיים, הנוטים להיות משכילים ובעלי כישורים, מושפעים מאוד ממדיניות המיסוי בישראל ומהיכולת להעביר הטבות וקצבאות רווחה מן הבית לחברה המארחת. מאז הרפורמות הכלכליות בשנת 2002, הוטל מס גבוה על הכנסות מעבודה בחו"ל, המרתיע ומכשיל המעברת הון לישראל. כמו כן, המדיניות הישראלית הנוכחית בשאלות מיסוי והעברת זכויות רווחה אינה מעודדת את זכות הניידות של מהגרים רב-מקומיים ועלולה להרתיע אחרים מלאמץ אורח חיים כזה.

הגירה רב-מקומית משפיעה, אולי יותר מכל, על משפחות המהגרים. לא כל בני המשפחה חווים את הרב-מקומיות באותה צורה. לארצות המוצא ולארצות המארחות יש משמעות שונה לגביהם ולגבי נתיבי הניידות הפתוחים להם, וכל אחד מהם יכול להיות שונה לגמרי.

הנסיעות הרבות של בני משפחה בין ארצות המוצא והארצות המארחות משפיעות מאוד על שגרת הקיום של התא המשפחתי. אף שטכנולוגיית התקשורת מקלה על יכולת המשפחה לשמור על קשר קבוע, שמירת השגרה מחייבת פתרונות חדשניים. החוקרים חלוקים בדעתם לגבי ההשפעה של הגירה מסוג זה על בני זוג ועל ילדים, אך רובם מסכימים כי יש לכך השפעה כלשהי. דרוש עוד מחקר וניתוח מקיף על תופעת הרב-מקומיות ברמת המשפחה.

הגירה רב-מקומית מייצרת ומעודדת עסקים רב-מקומיים, המקבלים אופי של עסקים המטפלים בהעברת הון (תשלומים ונסיעות); תעשיה המעודדת צריכה של מוצרים תוצרת בית (צריכה אתנית); או הקמת עסקים בארץ המוצא המנצלים את ההון שנצבר בארץ היעד. עסקים כאלה מתפתחים וגדלים מהר יותר אם ההגירה מלווה בהיווצרות ריכוזים מרחביים (גיאוגרפיים) של מהגרים.

בקרב יהודי ארה"ב, ההגירה כיום מתרכזת לא ביציאה מגבולות ארה"ב אלא במעברים פנים-ארציים. יהודי ארה"ב מתאפיינים בפיזור גוזר בכל רחבי הארץ וברמות ניידות גבוהות. מאפיינים אלה מציבים אתגרים חדשים לקהילה היהודית הארצית. בארה"ב, ההגירה משפיעה על מידת ההשתייכות של המהגרים ועל רמת השתתפותם בקהילה היהודית. יש ראיות מוצקות לכך שמסיבות מגוונות, רמות ההשתתפות יורדות בעקבות מעבר למקום אחר.

ביבליוגרפיה:
כותר: הגירה יהודית ואתגר הרב-מקומיות
שם  האתר: המכון לתכנון מדיניות עם יהודי
בעלי זכויות : המכון לתכנון מדיניות עם יהודי
הוצאה לאור: המכון לתכנון מדיניות עם יהודי
הערות לפריט זה:

1. מתוך: הערכה שנתית 2007 דו"ח מנהלים מס' 4 בעריכת רמי טל


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית