 |
התמיכה הממסדית של יהודי התפוצות במדינת ישראל |
תמיכתם הכספית והפוליטית של יהודי התפוצות מילאה תפקיד חשוב במלחמת העצמאות, בקליטת עלייה בשנותיה הראשונות של המדינה, ובאתגרים שעמדו לפני מדינת ישראל - והיא חלק בלתי נפרד מן המשאבים של המדינה מאז ועד היום.
התמיכה של יהודי התפוצות במדינת ישראל יצרה צורך בהקמת גופים וארגונים, וכתוצאה מכך - חיזקה את הזהות היהודית בקרב מי שהיו חברים בהם, ועודדה את הפעילות הקהילתית שלהם. כמה מהארגונים משותפים למדינת ישראל וליהודי התפוצות, כמו הסוכנות היהודית וקרן היסוד ומעמדם אף מעוגן בחוקי הכנסת, וחלקם ארגונים אמריקניים. לכל ארגון יש מערך של יוזמות, פעילויות ותקציבים משלו, אולם הם אינם פועלים במנותק זה מזה, וכאשר חלים שינויים באחד מהם - הם משפיעים גם על יתר הארגונים ועל המערך הממסדי כולו.
|
ארגונים יהודיים כלל-עולמיים ופעולותיהם (דוגמאות) |
א.
ההסתדרות הציונית העולמית - נוסדה בקונגרס הציוני הראשון ב-1897 והתפתחה לגוף שעיצב את דרכי המאבק להקמת מדינה יהודית. לאחר שקמה המדינה הוגדרו מחדש בחוק ב-1952 מטרותיה של ההסתדרות הציונית העולמית. מאז היא מתמקדת בעיקר בעידוד העלייה, בהעמקת הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות ובחינוך ציוני ויהודי בתפוצות. עם זאת, ניכרת ב
חוק אי בהירות בנוגע למידת מעורבותם של מנהיגים יהודים בתפוצות בענייני המדינה. בתחילת המאה ה-21 יש רבים הסבורים כי ההסתדרות הציונית העולמית היא ארגון מיותר, שאין לו השפעה של ממש על העם היהודי.
ב. הסוכנות היהודית המורחבת - החלה לפעול ב- 1929. היא הגוף המבצע את החלטותיה של ההסתדרות הציונית העולמית. ישבו בה גם נציגי יהודים שלא הזדהו עם הציונות. ב-1971 היא אורגנה מחדש כגוף אחד, כלל-יהודי, שמדינת ישראל היא מרכז עיסוקו. הסוכנות תומכת בצעירים יהודים ברחבי העולם, במועמדים לעלייה, בעולים חדשים בארץ, באוכלוסיות מצוקה בישראל (ילדים בסיכון, משפחות חד-הוריות, תושבים בשכונות מצוקה ואזורי פיתוח), בתנועות נוער בישראל ובחו"ל ועוד. ממשלת ישראל והסוכנות היהודית חתמו על אמנה המציגה כמה עניינים: מעמדה המיוחד של הסוכנות כלפי הממשלה; ההכרה של ממשלת ישראל בסמכות הסוכנות לפתח וליישב את המדינה, לקלוט עולים מהתפוצות ולתאם בין הפעילויות של ארגונים ומוסדות יהודיים שונים בישראל הפעילים בתחומים אלו. עם זאת, לעתים אין תיאום בין פעולותיה של ממשלת ישראל לפעולותיה של הסוכנות היהודית, ושוררת מתיחות ביחסים ביניהם.
ג. קרן היסוד - ארגון שריכז את כל הגופים שאספו תרומות לבניין ארץ ישראל בכל רחבי העולם היהודי מלבד ארצות הברית. הקרן נוסדה בלונדון בשנת 1920 ועד להקמת המדינה הייתה המקור למימון העלייה, הקליטה, הביטחון וההתיישבות. לאחר הקמת המדינה מעמדה הוסדר ב"חוק קרן היסוד תשט"ז – 1956".
כספי קרן היסוד מופנים לכמה אפיקים עיקריים: פרויקטים לשעת חירום כגון סיוע ליישובים בקו עימות, פיתוח חברתי-קהילתי ופיתוח הפריפריה, וחינוך יהודי-ציוני. בנוסף, מפעילה קרן היסוד משלחות הזדהות ותמיכה של יהודים מהתפוצות עם ישראל ויוזמת מפגשים בין נשים יהודיות מרחבי העולם.
|
ארגונים יהודיים אמריקניים ופעולותיהם (דוגמאות) |
א. הוועד היהודי-האמריקני
(AJC - the American JEWISH Committee) - ארגון שנוסד בארצות הברית בשנת 1906 על ידי יהודים יוצאי גרמניה כדי לׁשמר את הקהילה היהודית כקבוצה דתית ולהגן על הזכויות האזרחיות של היהודים במקומות שונים בעולם, למשל ברוסיה הצארית או בשנות ה-30 בגרמניה הנאצית. הוועד היהודי-האמריקני הוא ביסודו ארגון לא ציוני. בשנות ה-50 נחשב הוועד למייצג העיקרי של יהודי אמריקה והיה הגוף הנגיש ביותר לממשל האמריקני.
השלּוחה הישראלית של הוועד היהודי-האמריקני הוקמה ב-1961 וביטאה את רצון הקהילה היהודית בארצות הברית לקיים קשרים עם מדינת ישראל. מאז פועל הוועד להעמקת הקשרים בין ישראל לתפוצה באמצעות תכניות חינוך, אירוח משלחות אמריקניות בישראל, ומפגשי היכרות בין ישראלים ליהודים בארצות הברית. הוועד היהודי-האמריקני פועל גם בנושאים המעסיקים את החברה האמריקנית כולה כמו מלחמה בגזענות ושמירה על זכויות האזרח.
ב. הקונגרס היהודי-האמריקני
(American JEWISH Congress) - ארגון שנוסד ב-1918 בתום מלחמת העולם הראשונה, והיה המשלחת היהודית לוועידת השלום שהתכנסה בוורסאי בשנת 1919. גוף זה היה אמור להתפזר לאחר הוועידה, אולם אז הוחלט להמשיך לקיים את הקונגרס היהודי-האמריקני כארגון קבוע שמיוצגים בו כל הארגונים היהודיים-האמריקניים. הקונגרס פעל בעניינים הפנימיים של יהדות ארצות הברית, בנושאים הקשורים למפעל הציוני בארץ ישראל, ובנושאים הקשורים ליהדות העולם. החל בשנות ה-30 היה אפשר להצטרף לקונגרס באופן אישי ולא באמצעות ארגון יהודי כלשהו.
ג. הג'וינט
(AJDC - American JEWISH Joint Distribution Committee) - ארגון שהוקם בשנת 1914 על מנת להגיש סיוע לכל היהודים באשר הם. במהלך מלחמת העולם הראשונה ולאחריה כלל הסיוע אספקת מזון, עזרה רפואית, עזרה בהסבה מקצועית, ותמיכה בכסף ליהודים מרוסיה ומפולין. בתקופת השואה שלח הג'וינט חבילות מזון למחנות הריכוז ולגטאות ופעל להצלת יהודים. הג'וינט אף פעל בסתר למימון ההעפלה.
מאז, הג'וינט הוא כתובת לכל קהילה יהודית הנמצאת תחת איּום. כך למשל, סייע הג'וינט להעלות כ-15 אלף יהודים מאתיופיה ב"מבצע שלמה". פעילות חשובה נוספת של הג'וינט הייתה חידוש החיים של הקהילות היהודיות בתפוצות, בעיקר בחבר המדינות.
הג'וינט מושיט עזרה גם לשירותים החברתיים בישראל ולאוכלוסיות החלשות - ילדים במצוקה, עולים חדשים, זקנים ונכים. על כך הוענק לו בשנת תשס"ז (2007) "פרס ישראל" על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
ד. המגבית היהודית המאוחדת
(UJA – United JEWISH appeal) - ארגון שתפקידו לגייס כספים בקהילות היהודיות באמריקה לצרכים מקומיים, לצרכים ארציים ולתמיכה במדינת ישראל. בצד פעילות זו יש למגבית תכנית פעולה עצמאית, שעיקרה הצלת יהודים, ארגון העלייה וקליטת העולים בישראל ותמיכה במדינת ישראל. אחת היוזמות של המגבית הייתה קרן החינוך, שגייסה כספים למען הקמת בתי ספר תיכוניים כלליים בעיירות פיתוח. מאז הקמתה בשנת 1939 הייתה המגבית היהודית המאוחדת מפעל גיוס הכספים העיקרי בקהילות היהודית בארצות הברית.
ה. איחוד הקהילות היהודיות
(UJC – United JEWISH Communities) - ארגון שהוקם ב-1999, מושבו בניו יורק, והוא מאגד בתוכו פדרציות יהודיות וקהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית וקנדה. הארגון הוא תוצאה של מיזוג בין מועצת הפדרציות היהודיות (CJF – Council of JEWISH Federations) שהייתה מסגרת-גג לפדרציות היהודיות, המגבית היהודית המאוחדת (UJA), והמגבית המאוחדת לישראל (UIA – United Israel appeal) שפעלה בקרב יהודי קנדה. המיזוג בין הגופים נוצר בשל היחלשותם של הארגונים היהודיים ובשל הקשיים בגיוס התרומות. המיזוג מסייע לקהילות היהודיות בארצות הברית ולקהילות במצוקה ומקיים מגביות חירום למען ישראל.
