 |
פתח דבר |
ספר יונה זכה לפירושים רבים ומגוונים מאז מדרשי חז"ל ועד הפרשנות המודרנית. ספר זה מזמין דיון על מסעו של יונה כאדם פרטי, כאינדיבידואל, העובר תחנות מגוונות במהלך חייו. האל-האב מוליך את יונה בדרך ארוכה ומייסרת, ובאמצעותה מגיע יונה לבסוף לגילוי אנושי ואמוני. דרך פרשנות זו מעודדת את השוואת מסעו של יונה למסעם של ציבור העבדים היוצא ממצרים. במסעם של יוצאי ישראל מוליך האל-האב את בניו בדרך ארוכה מלאת קשיים ובאמצעותה מתבגר ציבור העבדים והופך לישות לאומית-קולקטיבית. ישות זו מכילה פרטים רבים המרכיבים את העם השלם.
מסעו של יונה, כמו זה של העם, הוא מסע גיאוגרפי הארוג במעשי נסים. תיאורי המסע אינם שואבים את כוחם רק מן המציאות הריאלית. כוחם מתגלה דווקא ביצירת מצבים ואירועים הרחוקים ממצבים ריאליים.
מסעו של יונה הוא מסע פרטי המתרחש ברובו תוך מפגש חיצוני עם האחר, ואילו מסעו של ציבור העבדים מתרחש במדבר הריק כמעט מאדם. בשני התיאורים האל מדומה לאב המחנך את ילדיו, "כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם יְהוָה עַל יְרֵאָיו" (תה' קג 13). יונה הוא בן נבחר לאביו – הוא נביא. על אף שהוא לא מכונה כך בסיפור, מתברר מתוך השליחות המוטלת עליו שזה תפקידו. ציבור העבדים נתפס כקיבוץ נבחר, בנו בכורו של האל "כֹּה אָמַר יְהוָה בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמ' ד 22). השוני העיקרי בין ספר יונה לתיאור יציאת העבדים ממצרים הוא בכך שיונה מתחיל את מסעו כירא אלוהים וציבור העבדים עדיין אינו מכיר בקיומו של אלוהים (שמ' ג 15-13). האם די ביראת אלוהים? האם שוני זה יכתיב מסעות שונים ליונה ולציבור העבדים?
הולדתו של העם במצרים ונדודיו במדבר מתוארים פעמים רבות במקרא, והם מהווים בסיס לעיצוב דמויות שונות ואירועים שונים במקרא, כפי שהראה זאת זקוביץ' בספרו הדן ביציאת מצרים.1. תיאור השעבוד, תולדות יציאת מצרים והנדודים במדבר ארוגים בסוגות השונות של המקרא, ביניהן הסיפורת, החוק, והנבואה. בספר זה אנסה להראות כי תבניות אלו מצאו את רישומן גם בעיצוב סיפור יונה. בבחינת "כל מה שאירע לאבות – סימן לבנים" (פירוש הרמב"ן לשמות יב 6) .
תיאור יונה, כמו תיאור יציאת בני ישראל ממצרים, נע בין שני קצוות. בין השתחררות מן הישן למציאת החדש. למרות שיציאת מצרים היא תיאור מסעו של עם, של קיבוץ עבדים, הרי כבר חז"ל אמרו "בכל דור ודור, חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים; לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר להדר לרומם לגדל לנצח למי שעשה לנו את כל הנסים האלו, והוציאנו מעבדות לחירות. ונאמר לפניו הללו יה." (משנה, פסחים פ"י מ"ה). מאירוע לאומי, פונים חז"ל אל האדם הפרטי, ללמדנו כי סיפור היציאה ממצרים איננו רק של האומה ככלל אלא גם של כל פרט ופרט, וכאז כך גם היום. חובת ההודיה והשבח נובעת מתחושת ההווה ולא רק מתוך ידיעת העבר.2.
ביום הכיפורים אנו קוראים בבית הכנסת, ערב תפילת נעילה, את ספר יונה. ובפסח אנו מספרים על יציאת מצרים. שני המועדים קוראים ליציאה מכבלי השעבוד הפיזי והרוחני. הם קוראים להתחברות של האדם אל אלוהיו, אל עצמו ואל מקורו האלוהי, ואל העולם הסובב אותו.
בחינת הטקסט המקראי תיעשה בראייה סינכרונית המתבוננת בטקסט כפי שהוא מונח לפנינו מבלי לבחון את תולדות המסירה, את עדי הנוסח ועוד. כמו כן, לא ננתח את התיאורים בכלי מחקר שכיחים כמו פילולוגיה, היסטוריה, וספרות. מרגע מסירתו של התיאור המקראי ועד לעיצובו הסופי עבר הסיפור תהליכים ארוכים ומייגעים. ידיים רבות של מספרים ועורכים השאירו חותמם בתיאור המסע שאותו עברו בני ישראל מאז הגעתם למצרים ועד בואם לכנען. לא ננסה ללמוד מהסיפור על גרעינים היסטוריים המשוקעים בו, ולא אמת המידה ההיסטורית היא שתהיה החשובה בנושא הנידון. אלא הערכים הכמוסים בתיאור ובמעשי הבריות שעוברות מסע חינוכי ארוך, שנעשה בתמיכת האל או שליחו. אין כמעט תיאור שאלוהים אינו הגיבור שלו, בין בנגלה בין בנסתר. המקרא כספר תיאולוגי מכיר באל כאב גדול וכל-יכול שמעשיו ניכרים בעולמות העליונים כמו בתחתונים.
מטרת התיאור היא לפתוח צוהר אל המסלול הנפשי שאותו עוברים הגיבורים כפי שעוצבו על ידי המספר ולהראות כיצד תבנית סיפורי יציאת מצרים מוצאת את רישומה בספר יונה.
קראו עוד:
יונה - מסע אל החופש קריאה חדשה בספר יונה" פתח דבר: (פריט זה)
יונה – מסע אל החופש, קריאה אחרת בספר יונה. פרק ו: מבחן ההתבגרות
הערות שוליים:
- זקוביץ' (1991)
- ראה גם: "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים" (הרמב"ם חמץ ומצה פרק ז, הלכה ו)
