עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > דת - תפילה ופולחןעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > תורה שבעל פה > מבוא לספרות התלמודית > ספרות ההלכה
כתר הוצאה לאור


תקציר
האם ישנה דרישה בספרות ההלכה לעיצוב ארכיטקטוני מסויים של בית הכנסת? אדם ברוך קובע שלא - העיקר התפילה, לא המבנה.



בית כנסת: אין "ארכיטקטורה"
מחבר: אדם ברוך


גברת פ.ת. הנכבדה, לא אדע מה נזכרת היום בתוספות הבנייה הארכיטקטוניות של בית הכנסת הגדול של ת"א (רחוב אלנבי), הרי הן כבנות עשרים שנה? ולשאלתך, האם לתוספות אלה יש משמעות דתית, אמונית או דתית-טקסית – אענה, ברשותך, בקיצור נמרץ: לא רק שלתוספות אלה אין שום משמעות בכל הנוגע לתפילה או לאמונה, אלא שההלכה אינה מתייחסת כלל באופן ממשי לארכיטקטורה של בתי כנסת.

ההלכה מתייחסת לכיוון התפילה (ירושלים), למיקום הבימה, לאופן הישיבה, לארון, לתשמישי הקדושה, לקישוטים ועוד. אך אין ארכיטקטורה (במובן של "ארכיטקטורה") של בית כנסת בהלכה. ראי, בית הכנסת בגטו של ונציה הינו מופת אקלקטי (לקטני, מרובה סגנונות). בתי כנסת במרוקו לאורך הדורות היו 'פרטיים'. בתי כנסת תחת משטרים עוינים, נדמו כדירות או כבתים רגילים בתכלית. בית הכנסת שבשכונתי הינו דירה בבית דירות, והכניסה אליו מחדר מדרגות רגיל. שטיבעל במאה שערים נראה כשטיבעל. בתי הכנסת של חסידויות עשירות נראים כארמונות. אין "ארכיטקטורה", יש יהודים, יש תפילה ויש אבינו שבשמים.



אל האסופה אדם ברוך היה אומר3

ביבליוגרפיה:
כותר: בית כנסת: אין "ארכיטקטורה"
שם  הספר: סדר יום : חיי יום יום בראי ההלכה
מחבר: ברוך, אדם
תאריך: 2000
בעלי זכויות : כתר הוצאה לאור; אדם ברוך
הוצאה לאור: כתר הוצאה לאור
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית