הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > חוק ומשפטעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > מוסדות השלטוןעמוד הבית > ישראל (חדש) > שלטון וממשל
בשער


תקציר
באמצעות שאלות ותשובות מציג המאמר מידע לנושאים העוסקים במערכת היחסים המורכבת שבין הכנסת לבג"ץ, בנושאים כמו ביקורת שיפוטית, תפקיד מערכת המשפט וביקורת חוקתית על חוקתיות חוקים. כמו כן, עוסק המאמר ב"מודל הקנדי" שמהווה מודל להגבלת כוחו של הפרלמנט ובשאלה האם הוא מתאים לישראל.



מה שרציתם לדעת על ביקורת בג"ץ, הכנסת והצעות שר המשפטים
מחבר: פרופ' זאב סגל


שר המשפטים, דניאל פרידמן, הציע במרוצת השנה האחרונה הצעת חוק שתכליתה לקחת מבג"ץ את זכות המילה האחרונה לגבי חוקתיותם של חוקי הכנסת. אפשר לשאול על מה הסערה, מדוע לא? שהרי יש לנו דמוקרטיה "ייצוגית", הכנסת מייצגת את העם, ומדוע שלא תחוקק כל חוק הנראה לה ותמלא אותו תוכן כעולה על רוחה?

תשובתי נוגעת למהות הדמוקרטיה. אנו מבחינים בין דמוקרטיה פורמלית שבה הרוב עושה כטוב בעיניו לבין דמוקרטיה חוקתית-ערכית המבוססת לא רק על רצון הרוב אלא גם על כיבוד זכויות הפרט שבמוקדן כיבוד זכויות המיעוט. העמדה המקובלת בעולם הדמוקרטי היא שהמחוקק מחוקק ואילו לבית המשפט יש סמכות להכריז על ביטול חוק הפוגע בערכי בסיס של החברה, בזכויות היסוד של האדם. הגישה המקובלת כיום היא שרוב מקרי בבית המחוקקים אינו רשאי לפגוע בערכים ארוכי הטווח של החברה הבאים לידי ביטוי בחוקה או בחוקי יסוד.

ש: בכל זאת אפשר להקשות. הרשות המחוקקת נבחרת על ידי העם ואילו הרשות השופטת מתמנה והיא אליטיסטית, ואינה מייצגת את העם.

ת: הרשות השופטת אינה אמורה לייצג. היא צריכה לשקף, במידת האפשר,את פני החברה. לדעתי אכן ראוי להגביר את הייצוגיות, למשל,בתוספת שופטים דתיים להרכב בית המשפט העליון ובתוספת שופט נוסף מבני המיעוטים. אך יש לזכור כי הייצוג החברתי מוגשם בבית הנבחרים. בישראל, אגב, שיטת הבחירות לכנסת מביאה את הייצוגיות ואת השיקוף החברתי של פלגי החברה בבית הנבחרים לשיא שאינו מקובל בכל הדמוקרטיות.

ש: מה קורה במדינות אחרות בנושא הביקורת השיפוטית על חוקתיות חוקים ?

ת: בארצות הברית החלה ביקורת חוקתית על חוקתיות חוקים בפסק דין של בית המשפט העליון הפדרלי שפסק משנת 1803, שחרף העובדה שהחוקה עצמה אינה מכירה במפורש בביקורת כזו, מוסמכים בתי המשפט לבטל חוקים.

תור הזהב של הביקורת החוקתית המוכרת כיום ברוב מכריע של מדינות אירופה החל לאחר מלחמת העולם השנייה. אימי הנאציזם הראו שהפרלמנט יכול לחוקק חוקים הפוגעים בזכויות אדם בסיסיות, למשל, חוקי נירנברג. כך התקבל בגרמניה שלאחר המלחמה, בשנת 1949, חוק יסוד שהוא למעשה חוקה מקיפה. הוקם שם בית משפט חוקתי מיוחד שמושבו בקרלסרוהה. שרק לו יש סמכות לבטל חוקים. הוא מבטל לעיתים מאות הוראות חוק בשנה. בדרום אפריקה הוקם לאחר ביטול ה"אפרטהייד" בית משפט חוקתי נפרד. כנראה שניתן לסמוך יותר על השופטים שישמרו על זכויות אדם בסיסיות מאשר על נבחרי העם.

ש: מהו " המודל הקנדי" ששר המשפטים מבקש לאמץ בישראל ?

ת: בקנדה התקבלה חוקה מקיפה בשנת 1982 שהיא מודל להגבלת כוחו של הפרלמנט. ניתן לפגוע בזכויות אדם שם רק כאשר הדבר" הכרחי" בחברה דמוקרטית. מוכרת בקנדה בעיית ההיפרדות של קוויבק, המבקשת מדי פעם אוטנומיה. אנשי קוויבק סרבו לחתום על החוקה, הידועה כצ'רטר. הדרך להביא לחתימתם הייתה קביעת הוראה בחוקה שלפיה ניתן יהיה "להתגבר" על הוראות החוקה באמצעות חוק שיתקבל בפרלמנט, וזאת אפילו ברוב רגיל, אם פסל בית המשפט חוק. כמעט שלא נעשה שם שימוש באפשרות זו.

ש: המודל הזה יכול להיות טוב לישראל ?

ת: הוא כבר קיים במידה מסוימת אצלנו. התקבל בכנסת בשנת 1992 חוק יסוד: חופש העיסוק. בג"ץ פסק שלאורו ניתן לייבא לארץ בשר בלתי כשר. התחוללה סערה וחוק היסוד התקבל מחדש בשנת 1994. נקבעה בו "פסקת התגברות", דומה לזו הקיימת בקנדה. חוק היסוד מתייחס למצב שחוק שהתקבל בכנסת חורג מהעקרונות של חוק יסוד: חופש העיסוק, כך, למשל, שהוא פוגע יתר על המידה בזכות היסוד של חופש העיסוק. או אז מוסמכת הכנסת לפי חוק יסוד: חופש העיסוק לקבל "חוק חורג" ברוב מיוחד של 61 חברי כנסת.

החוק הזה יהיה תקף למשך 4 שנים בלבד, ויש חובה לציין בו במפורש שהוא תקף חרף היותו חורג מחוק היסוד. הכנסת הפעילה את סמכותה רק פעם אחת כדי למנוע ייבוא של בשר בלתי כשר. בג"ץ מצדו אישר את סמכותה של הכנסת לקבל "חוק חורג" לאור ההוראה בחוק היסוד. השופטים ציינו שלא יכירו ב"חוק חורג" רק בנסיבות חריגות ביותר, אם החוק יפגע ביסודות הדמוקרטיה הישראלית.

ש: אם כך מדוע לא לקבוע "פסקת התגברות" כזו בכל חוקי היסוד ?

ת: הדבר אפשרי. הנשיא (בדימוס) של בית המשפט העליון, אהרן ברק, לא שלל אפשרות להכניס הוראה כזו לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הוא אמר את הדברים כ"רע במיעוטו" בהקשר להצעות שהועלו לביטולו של חוק יסוד חשוב זה, שמכיר במעמד החוקתי של הזכות לכבוד האדם, הזכות לפרטיות, זכות הקניין ועוד. אגב, ניתן לבטל את חוק יסוד זה או לשנותו ברוב רגיל של חברי כנסת שייטלו חלק בהצבעה, ואין צורך ברוב מיוחד לכך. עם זאת הצעה לביטול חוק יסוד תעורר מטבעה ויכוח ציבורי נוקב סביב קבלתו של חוק יסוד חדש שיבטל את קודמו.

לעומת זאת מציע שר המשפטים, דניאל פרידמן, שהכנסת תוכל ברוב של 61 או 65 חברי כנסת להחיות מחדש בחוק רגיל חוק שבג"ץ פסל אותו בהיותו פוגע בזכויות יסוד חוקתיות שהוכרו בחוקי יסוד. מדובר למעשה ב "רוב קואליציוני" של חברי כנסת, שיתאחד סביב קבלתו של חוק, שיפגע ביסודות של הביקורת החוקתית ובמעמדו של בג"ץ.

במציאות הנוכחית הקיימת בכנסת, שבה רבים מחבריה מבקשים לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון, צריך להיות ברור שקבלת הצעת פרידמן תיחשב צעד משמעותי לפיחות במעמדו של בג"ץ. אם ההצעה תתקבל – חכו לצעדים הבאים לצמצום סמכות בג"צ מול הממשלה וכל שלוחות המינהל הציבורי.

ש: כיצד ניתן לקיים דו שיח סביר בין הכנסת לבג"ץ ?

ת: דיאלוג כזה – חשוב מאוד בעיני. למעשה הדיאלוג קיים. במקרים שונים מתוך ששת העניינים שבהם ביטל בג"ץ הוראות בחוקי הכנסת , תיקנה הכנסת את החוקים כך שלא יפגעו באופן בלתי מידתי בזכויות היסוד. כך בעניין שנגע בחופש העיסוק. כך במקרה שהוראת החוק שבוטלה אפשרה החזקת חייל במעצר בטרם הבאתו בפני שופט במשך 96 שעות. הכנסת שינתה את החוק,ברוח פסיקת בג"ץ, וכיום ניתן להחזיק חייל במעצר בטרם הבאתו בפני שופט רק למשך 48 שעות. הממשלה והכנסת כיבדו גם את החלטת בג"ץ לבטל הוראות שצמצמו את הזכות לפיצויים של מפוני גוש קטיף שטרם הגיעו לגיל של 21 שנה.

יש לזכור שהכנסת יכולה תמיד לשנות את חוק היסוד עצמו, אם קבע בג"ץ שחוק רגיל בטל בהיותו סותר את חוק היסוד. הדבר מצריך לפעמים רוב מיוחד של 61 ח"כים, למשל, לשינוי חוק יסוד: חופש העיסוק ורוב רגיל של המשתתפים בהצבעה לשינוי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בכל מקרה זהו "דיאלוג חוקתי" לגיטימי, מקביל לזה שבארצות הברית, שם ניתן לשנות את החוקה ברוב מיוחד ובפרוצדורה מסובכת אם בית המשפט קובע שחוק הוא בלתי חוקתי. כאמור, במקרה כזה יתעורר ויכוח ציבורי רציני אצלנו סביב שינוי חוק יסוד, שהוא פרק בחוקתה העתידית של המדינה. השר פרידמן, כפי שציינתי, מבקש להביא למצב שהחלטה על בטלות חוק בהיותו מנוגד לחוק יסוד לא תחייב להמשך קיומו שינוי של חוק יסוד. די יהיה בקבלתו של חוק רגיל ברוב מיוחד. בכך נפגמים יסודות חוקתיים עקרוניים.

ראוי לשים לב לכך שנדרש רק רוב רגיל של המשתתפים בהצבעה לשינוי חוק יסוד: השפיטה, כך ניתן בדמוקרטיה השברירית שלנו להביא לביטול סמכות בג"ץ להחליט בנושא כלשהו כביטול חוקים או בנושאים ביטחוניים ובעניינים שיש להם השלכות תקציביות, כהצעותיו של השר פרידמן. כיום קובע ההסכם הקואליציוני שכל שינוי בחוקי היסוד ייעשה רק בהסכמת כל מרכיבי הקואליציה. לכן מתקשה השר פרידמן להגביל את סמכות בג"ץ.

ביבליוגרפיה:
כותר: מה שרציתם לדעת על ביקורת בג"ץ, הכנסת והצעות שר המשפטים
מחבר: סגל, זאב (פרופ')
שם  האתר: בשער : קהילה אקדמית למען החברה בישראל (ע"ר)
בעלי זכויות : בשער
הוצאה לאור: בשער
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית